הפרעות בהתנהגות

הקדמה
הפרעות בהתנהגות מתאפיינות בדפוס חוזר וקבוע של התנהגות דיסוציאלית, תוקפנית ומרדנית. מדובר בדפוס התנהגות מתמשך הקשור בהפרת הכללים החברתיים מעבר למצופה על פי הגיל או בצורה חמורה יותר ממרדנות רגילה של ילדים ובני נוער.האפיונים העיקריים כוללים התנהגות מציקה, הרסנית, מסכנת ולעתים אף בלתי חוקית. הילד הסובל מהפרעה זו אינו רגיש לביקורת של החברה והמשפחה וחוזר על ההתנהגויות ההרסניות בלי ללמוד מהניסיון.
מבחינה היסטורית נטו לראות בהתנהגויות אלה פגם בהפנמת קודים חברתיים ומוסריים, הגורם להפרעה מתמשכת ביחסים בין אישיים, הפרעה שיש בה כדי להגיע להתנהגות עבריינית.
מבחינה פסיכואנליטית הייתה נטייה להצביע על ההפרעה בהתפתחות האני העליון.

אפידמיולוגיה
הפרעת התנהגות היא תסמונת נפוצה, ומוערכת בשיעור של 6%-16% מהנערים ו- 2%-9% מהנערות עד גיל 18. הפרעות התנהגות נפוצות יוותר בילדים להורים הלוקים בהפרעות אישיות אנטי-חברתיות ומתמכרים לאלכוהול.

סיווג ואפיונים קליניים
באבחון הפרעת התנהגות יש להתחשב ברמת התפתחותו של הילד. הפרעת ההתנהגות מתבטאת בהדרגה, חומרת המעשים מתעצמת בדרך כלל ונעשית מתוחכמת יותר עם העלייה בגיל. ההתנהגות התוקפנית האנטי-חברתית מתבטאת בבריונות, באלימות פיזית, בהתאכזרות כלפי בני גילם ובהתעללות בבעלי חיים. ילדים אלה נוטים להיות גם אלימים וחצופים כלפי מבוגרים.

לעיתים קרובות הם מתאפיינים במחשבות התאבדות ובניסיונות אובדניים. רבים מהם אינם מצליחים לפתח קשרים חברתיים והם מבודדים או שיוצרים קשרים שטחיים עם ילדים אחרים בעלי התנהגות אנטי-חברתית כמוהם. אף שילידים אלה מנסים להקרין קשיחות הם למעשה בעלי דימוי עצמי נמוך וערים לדחייה החברתית שהם יוצרים מסביבם בהתנהגותם. ניסיונות להענישם במטרה למתן את התנהגותם האנטי-חברתית אינם מועילים ולעתים אף מגבירים את ביטויי הזעם, העוינות והאלימות. במסגרת טיפולית ילדים אלה לרב אינם משתפים פעולה ואף עוינים כלפי המטפל, חשדנים וכועסים על מוסרי המידע. גם במסגרת הטיפולית הם ייטו להצדיק את עצמם ולהאשים אחרים. במהלך השיחה ילדים אלה נוטים לשקר ואינם מראים עניין בתגובות המראיין.

הפרעת התנהגות המוגבלת להקשר המשפחתי – בהפרעה זו ההתנהגות האנטי-סוציאלית היא במערך המשפחתי. מתבטאת בגניבת כסף או רכוש מהבית או מבני המשפחה. התנהגות הרסנית ממוקדת בבן משפחה מסוים או אלימות פיזית כלפי בני המשפחה. הפרעה זו היא בדרך כלל תוצאה של פגיעה ביחסים בין הילד לבין בן משפחה אחד כגון הצטרפות הורה חורג למסגרת המשפחה.

הפרעת התנהגות חברתית ואנטי-חברתית – בפרעה חברתית קיימת מערכת יחסים מתמשכת עם בני אותו גיל. בהפרעה האנטי-חברתית אין השתלבות טובה בקבוצת חברים בני אותו גיל, וקיים בידוד חברתי. הטיפוס החברתי מעורב בעבריינות קבוצתית. לילד קבוצת חברים שהוא נאמן לה מקיים עמה קשר מתמיד ויחד הם מבצעים פעולות של הצקה ותוקפנות. הפרעת ההתנהגות האנטי-חברתית מתבטאת בהצקות במריבות תכופות עם ילדים אחרים, בסחטנות ובאלימות, ללא קשר חברתי. ההפרעה בולטת יותר בסביבת בית הספר.

הפרעות מעורבות של התנהגות ושל רגשות – מדובר בשילוב של ההתנהגות האנטי חברתית עם סימנים בולטים של דיכאון, חרדה או הפרעות רגשיות אחרות. לעיתים מגיעה הפרעת ההתנהגות לרמה של עבריינות נוער וכרוכה בליווי של קציני מבחן. במקצת המקרים הללו מוצאים נוקשות יתר, חוסר יציבות או הגנת יתר מצד ההורים על הילד העבריין.