פסיכותרפיה – מידע על גישות טיפוליות

מטרתו של הטיפול הפסיכולוגי היא להקל על מצוקה נפשית מסוגים שונים, ולשפר את תפקודו של האדם ואת איכות חייו. מצוקות נפשיות הן מגוונות וכוללות למשל: חרדות ופוביות (פחדים שונים), דיכאונות, משברי חיים, קשיי הסתגלות, הפרעות התפתחותיות ותפקודיות ואף כאבים פסיכוסומטיים (כאבים פיזיים שמקורם בבעיות נפשיות). הטיפול עוזר למטופלים להתמודד עם קשיים אישיים וקשיים בין אישיים, למשל במסגרת המשפחה, החברים, העבודה וכדומה.

קיימות גישות שונות לטיפול, כאשר לכולן משותפות החשיבות העליונה של הקשר בין המטפל למטופל והשאיפה לסייע לאדם בהבנת עצמו, במציאת משמעות לחייו, בקידום התפתחותו האישית וביחסיו עם אחרים. בנוסף, עניינן של הגישות השונות אינו סילוק שטחי של התסמינים, ואין המטפלים מכוונים את החלטות המטופל.

טיפול פרטני במבוגרים ומתבגרים

טיפול פסיכו-דינאמי: מטרת הטיפול הינה ליצור שינוי בדפוסי התנהגות ורגש המתבטאים בקשיים החוזרים על עצמם בחייו של המטופל, כגון קושי ביצירת קשר, דימוי עצמי נמוך, או בעיות של הרס עצמי. הפסיכולוג מסייע למטופל להיפגש עם תכנים מודעים ובלתי מודעים שונים מעברו, מתוך אמונה שמצוקות ההווה מושפעות מדפוסים שהושרשו בעבר.
הטיפול הפסיכודינאמי נעזר במערכת היחסים הנוצרת בין המטפל והמטופל, ככלי נוסף המסייע למטופל להכיר את דפוס היחסים הבין-אישיים שהוא נוטה לצור עם סביבתו. לדוגמה, מטופל שהרגיש בילדותו שהוריו אינם ערים לצרכיו יכול להעתיק תחושה זו לחייו הבוגרים, ולחוש שבעבודה ובמפגשיו עם חבריו אין אלה קשובים לו וערים לצרכיו. סביר להניח שחוויה זו תעלה גם בתוך חדר הטיפולים בקשר בינו לבין המטפל. הטיפול יכול לסייע בהגמשתו ובהרחבתו של דפוס החוויה הרגשי של האדם, להשפיע על האופן בו הוא מפרש ומשפיע במודע ולא במודע על אירועים המתרחשים בחייו, ולאפשר חיבור עמוק ומשמעותי יותר של האדם לעצמו ולעולמו.
הטיפול הפסיכודינמי הינו טיפול פרטני, במסגרתו הפסיכולוג והמטופל נפגשים במועדים קבועים, בתדירות של פעם בשבוע או יותר, לאורך תקופה שיכולה להיות ממושכת.

טיפול דינמי קצר מועד: טיפול זה מכוון להתמודדות עם בעיה מרכזית אחת בחייו של המטופל, שהתעוררה בשל נסיבות עכשוויות מיוחדות- כגון גרושים, אבל או אובדן, פיטורים. זהו טיפול המוגבל בזמן, ומספר הפגישות בו נע בין 12 ל- 36 פגישות. בתחילת הטיפול מתבצעת הערכה בדבר התאמת הטיפול לאישיותו ולקשייו של המטופל.

טיפול קוגנטיבי – התנהגותי: בטיפול זה, המטפל מתרכז בעיקר בפן החשיבתי וההתנהגותי של המטופל. המטפל מנסה לשנות דפוסי חשיבה שגויים ותהליכי חשיבה המעוותים את המציאות. לדוגמה, נטייתו של אדם לראות את כל המתרחש סביבו במונחים קוטביים של שחור/לבן, או לפרש אירועים בראייה פסימית ושלילית. לעתים, טיפול זה מלווה בניסיונות מצד המטפל לשנות בפועל את התנהגות המטופל, ולעזור לו לאמץ דפוסי התנהגות סתגלניים יותר. דוגמאות לכך הן, למשל, התנהגות נמנעת (הימנעות מאירועים חברתיים, ממקומות וממצבים מסוימים) או התנהגות אימפולסיבית. המטפל מסייע על ידי מתן משימות התנהגותיות באופן הדרגתי ומבוקר, תוך ליווי המטופל בתהליך מבחינה רגשית ומחשבתית.

ייעוץ פסיכולוגי: הפנייה לייעוץ שכזה מתאימה כאשר אדם עומד בפני קבלת החלטות חשובות, והוא חש שעליו ללבן את מחשבותיו ולהבהיר את עמדותיו הרגשיות בנוגע להחלטה שעל הפרק.
מטרת הייעוץ היא לסייע למטופל לפתור בעיות בעצמו המטפל מקשיב, מנסה להגדיר את הבעיות יחד עם המטופל, ולעיתים מייעץ. בייעוץ ניתן פחות דגש על תובנה ואינטרפרטציה מאשר בפסיכותרפיה.

טיפול זוגי: הפנייה לטיפול זוגי אינה מעידה בהכרח על קיומן של בעיות נפשיות אצל בני הזוג. מטרת הטיפול הינה ניסיון להביא להתאמה טובה יותר בין ציפיותיהם השונות של שני הצדדים, לסייע לכל אחד מהצדדים לזהות את תרומתו לקושי, ולבנות קשר המבוסס על שותפות הדדית ותומכת. בטיפול משתתפים שני בני הזוג יחד, ובעזרת המטפל מנסים להעלות ולטפל בקשיים במערכת היחסים הזוגית. דוגמאות לקשיים אלו הנן- קשיי הסתגלות לשינויים בחיים (מעבר למגורים משותפים, הולדת ילד חדש וכדומה), משברים (בגידה, מחלה וכדומה), קשיים מיניים, קשיים בתקשורת הבין אישית, בעיות עם המשפחה המורחבת ועוד. בסיוע המטפל חותרים לאיתור פתרונות אפשריים.

טיפול משפחתי: טיפול משפחתי עובד עם כל המשפחה לפתרון בעיות שיכולות להופיע אצל אחד מבני המשפחה ולהשפיע על המשפחה כולה, או ביחסים בין בני המשפחה. הטיפול המשפחתי מתבסס על ההבנה שהמשפחה יכולה לתמוך ולעזור לכל אחד מחבריה בהתמודדויות אישיות, וכי בעיות רבות יכולות להיפתר באמצעות שינוי היחסים והאינטרקציות במשפחה.

טיפול משפחתי נדרש כאשר המשפחה מתמודדת עם מצבי משבר- כגון בעית בריאות חמורה או מוות במשפחה, פיטורים או אבטלה, בעיות וקשיים עם ילדים ומתבגרים, או כניסה לפרק ב’ עם ילדים.

הדרכת הורים: פעמים רבות מרגישים הורים שתפקודם ההורי אינו תואם את ציפיותיהם מעצמם. לעתים הם מתקשים לתקשר עם ילדם, להנחיל לו משמעת, או להוות עבורו דמויות משפיעות. בהדרכה הורית ניתנת הזדמנות להורה לחלוק את רגשותיו בעניין ולספר על קשיים שהוא חווה בשגרה היומיומית מול ילדיו. ההורה והמטפל בוחנים את הגורמים לקושי וחושבים על הדרכים בהן ניתן להביא לשינוי. למשל, אם המוצאת עצמה מתקשה להציב לבנה גבולות, או אב המתקשה להתמודד עם התבגרות בתו. הדרכה הורית בגיל הרך עשויה לסייע להורים לזהות את צרכי הילד (שאינם באים עדיין לידי ביטוי באופן וורבלי, בשל היעדר שפה), ולהיענות להם במידה המתאימה.

טיפול בילדים

טיפול במשחק: מאחר ולילדים קל יותר לבטא את עצמם ולתקשר באמצעות משחק מאשר במילים, מתבסס הטיפול במשחק כדרך לטיפול בקשיים רגשיים, תקשורתיים או התפתחותיים של ילדים. המשחק הינו אמצעי טיפולי מרכזי, לא בהכרח בלעדי, להשגת המטרות הטיפוליות ולתקשורת בין הילד והמטפל. הילד יכול לבטא באמצעות הטיפול במשחק את חוויותיו ורגשותיו ולהציג אותן בצורה תקשורתית לאחרים. המטפל יכול להתייחס לתהליך הנפשי המורכב המכיל רבדים רבים: חשיבה, רגשות, דמיון, תכנון, זיכרון, התנסות, חזרתיות ועוד. הטיפול עוזר לילדים להתמודד עם טראומות וקונפליקטים ומקדם את התפתחותם.

טיפול קוגניטיבי-התנהגותי לילדים (CBT): טיפול זה מתמקד בהתנהגות הגלויה ובהעלמת התסמינים הגלויים כגון: שליטה בכעסים והתנהגות אלימה, מיומנות וכישורים חברתיים, חרדות ועוד. המטרה הטיפולית היא הכחדת הרגלים או התייחסויות שאינם תואמים [ומסתגלות] והחלפתם בהתנהגויות תואמות יותר. הטיפול מבוסס על ההנחה שהתנהגות היא דבר נלמד ולכן ניתן לשנותה. הטיפול הוא לעיתים פרטני, לעיתים באמצעות הדרכת הורים, ולעיתים בעבודה משותפת עם הילד או הנער/ה וההורים.

הטיפול הינו מובנה ובד”כ קצר- טווח, המאופיין בשיתוף פעיל של המטופל להשגת היעדים הטיפוליים ובהתמקדות בפתרון בעיות בהווה. באופן כללי המטפל מציג את תוכנית העבודה בראשית כל פגישה, מטיל על המטופל משימות לעבודה בבית בין המפגשים ומלמדו כישורים חדשים. לטיפול קוגניטיבי התנהגותי יש שלושה מרכיבים:
1) היבט דידקטי
2) טכניקות קוגניטיביות התנהגותיות
3) טכניקות התנהגותיות

בתחילת הטיפול נאסף מידע ממטופל ומהוריו, כדי לקבל תמונה עדכנית ומקיפה על היכולות והקשיים של הילד/ה או נער/ה, על התפתחות הקשיים לאורך השנים וההתמודדות איתם, ועל הגורמים השונים בבית/ בשכונה/ בביה”ס שיכולים להשפיע לטובה או לרעה, על האופן שבו הקשיים באים לידי ביטוי. בהמשך מתחיל תהליך של הבנת המשמעויות חיי הילד/ה או הנער/ה והפירושים הניתנים לקשיים איתם מתמודדים. זהו תהליך מובנה , המכוון להשגת המטרות שאותם קובע המטופל.

במפגשים ובין המפגשים המטופל עובר תרגולים והתנסויות, בתהליך הו הוא לומד מניסיון ששרד, שהצליח להתנהג ולהתמודד אחרת בדרך טובה יותר. הניסיון מפריך את הסכמות שיש למטופל על עצמו והעולם כפי שהיו לפני הטיפול ותרמו להתנהגויותיו הלא אדפטיביות. זהו תהליך של העצמה, פיתוח הכוחות והיכולות של הילד/ה או נער/ה ופיתוח שליטה עצמית אדפטיבית.

טיפול דיאדי: הטיפול הדיאדי בא לטפל בבעיות התנהגותיות ורגשיות של הילד הקשורות ביחסים שלו עם ההורים. הטיפול יעיל כאשר ההורים חשים כי היחסים עם ילדיהם בעייתיים או כאשר הילד סובל מתסמינים התנהגותיים-רגשיים כמו חרדה, התפרצויות זעם, הפרעות התנהגות וכן הלאה. לטיפול הדיאדי מגיעים ההורה והילד כאשר הפסיכולוג צופה בדינמיקה ביניהם תוך משחק או פעילות משותפת אחרת. כמו כן, נערכות שיחות עם ההורים ללא נוכחות הילד. תוך שיחה עם המטפל מתאפשר להורה להבין את התנהגות ילדו באופן שונה, לזהות את הצרכים והרגשות העומדים בבסיס האינטראקציה ולהתבונן בה מזווית ראייה חדשה. הבנה זו מאפשרת שינוי דפוסי אינטראקציה בעיתיים ואת שינוי ההתנהגות הבעייתית.

טיפול בסיוע בבעלי חיים: טיפול באמצעות בעלי חיים מיושם בעולם מזה שנים רבות. הטיפול מתבסס על מפגשים ישירים עם בעלי חיים שונים, המפתחים ומעצימים יכולות בתחומים רבים ומגוונים: מוטוריים, תקשורתיים ורגשיים. המטפל נעזר בבעל חיים, על-מנת ליצור קשר נפשי בין המטופל לבעל החיים. כך הוא מאפשר למטופל לגעת במצוקותיו ולהתמודד עימן. הקשר המשולש – מטופל בעל חיים ומטפל – שונה מכל קשר טיפולי אחר, שכן בעל החיים הוא גורם המקבל ללא תנאי, יצור חי ומגיב בעל יכולת תגובה ספונטנית. באמצעות קשר עם החיות ניתן לעקוף הרבה מהמחסומים וההתנגדויות שיש בטיפול בקשר בין אישי, מה שיכול לאפשר מקום נוח וטבעי יותר למפגשים הטיפוליים.