לחץ להתקשר
העצמאות 18/85 אשדוד 088659837

שאלות ותשובות

טופס כתיבת שאלה

Your email address will not be published. Required fields are marked *

607 thoughts on “שאלות ותשובות”

  1. נפש
    20-5-2015
    דני כתב:

    שלום זה בקשר לאחותי , אחותי בתקופה האחרונה מתנהגת מוזר היא מנתקת את המקרר יושבת שיש מצלמות, היא מדברת שטויות ומדברת עם עצמה , היא כבר משתלתת על ההורים שלי הם מבוגרים, היא התקשרה גם המה פעמים למשטרה , והיכ חושבת שאנחנו לא בסדר היא מסרבת לטפל בעצמה וחושבת שהכל בסדר איתה היא בת 34 רווקה וחיה עם ההורים שלי …מה עושים??

    1. 20-5-2015
      אבי כתב:

      שלום דני,
      המצב שאתה מתאר הוא ללא ספק קשה לכל הצדדים ודורש התערבות. במדינת ישראל ישנן הנחיות ברורות שקובעות מתי פסיכיאטר מחוזי יכול להתערב ולחייב אדם להיבדק, להתאשפז או לקבל טיפול בכפייה. אם אחותך לא מסכימה להגיע לבדיקה פסיכיאטרית, אתם יכולים להיעזר ברופא המשפחה או בעובדת סוציאלית כדי לבקש בדיקה כפוייה או ביקור בית (ראה, למשל, כאן תחת הכותרת בקשה לביקור בית) וכך לנסות להביאה לטיפול מתאים.
      בהצלחה, אבי סוויסה פסיכולוג קליני


      בברכה,
      אבי סוויסה, פסיכולוג קליני

  2. ילד בן 10 מראה סימנים להפרעת התנהגות
    28-5-2015
    יפה כתב:

    שלום. יש לנו ילד במשפחה שננטש ע”י אימו מגיל 0 בעקבות אלכוהוליזם. לילד יש ביטויים חריפים מאוד כתוצאה מילדות קשה. גניבות, שקרים, נגיעות מיניות בילדים אחרים. ועוד.
    חשוב לציין שהיד אכן מטופל ע”י פסיכולוגית מדינה בחינם, אך אנו לא רואים שינוי ושיפור במצבו. הדבר רק מחמיר.
    אשמח לכל הארה ותגובה

    1. 28-5-2015
      אבי כתב:

      שלום יפה,
      נשמע שאתם מתמודדים עם מצב מאוד קשה במשפחה. טוב שהילד נמצא בטיפול, האם גם אתם מקבלים טיפול כלשהו או הדרכת הורים? חשוב שתקבלו עזרה בהתמודדות איתו. אם אתם מרגישים שהמצב מחמיר ושהטיפול לא עוזר כדאי מאוד לדבר עם הפסיכולוגית שלו. יכול להיות שזה עניין של זמן עד שייראה השינוי ויכול להיות שצריך לשנות את הגישה או לבחון אפשרויות טיפול נוספות, אבל בכל מקרה צריך להיות שיח גלוי בינכם לבין הגורמים המטפלים.
      בברכה, אבי סוויסה פסיכולוג קליני


      בברכה,
      אבי סוויסה, פסיכולוג קליני

  3. אבחון דיסלקסיה
    31-5-2015
    הילה כתב:

    שלום רב! אתם עושים אבחון דיסלקסיה ברוסית?

    1. 31-5-2015
      אבי כתב:

      שלום הילה,
      איננו עורכים אבחונים דידקטיים בשפה הרוסית. נסי לחפש מכונים/מסגרות אחרות.
      בברכה, אבי סוויסה פסיכולוג קליני


      בברכה,
      אבי סוויסה, פסיכולוג קליני

  4. הפרעת אישיות גבולית, דכאון מלווה וטיפול תרופתי
    4-6-2015
    מאיה כתב:

    שלום. אני מאובחנת בהפרעת אישיות גבולית או באנגלית emotionally unstable personalitt disorder borderline ויחד עם זאת אני חשה רגשות תמידיים של ייאוש, דכאון, עצב חוסר אונים, ריקנות ושעמום. הוריי לא יכולים להכיל אותי לכן החלטתי למלות סל שיקום ולהגיש להוסטל. זה בתהליכים. כמו כן אני סובלת מהפרעת תנועה בשם מיוקלונוס oro phatengyal myoclonus נדירה ובעייתית ובנוסף לזריקות בוטוקס שמזריקים לי לשרירים אני מקבלת ריספרדל 3 מ”ג להרגעה. באשפוז באבארבנל העלו ל 4 מ”ג אך אני חשה תופעות לוואי של חוסר חשק מיני והשמנה אז הורדתי ל 3 מ”ג שוב כמו בעבר. נאמר לי שאני צריכה לעשות בדיקת פרולקטין וגם שאני זקוקה לשיחות. שאלתיהיא איזה טיםול תרופתי הכי מומלץ ויעיל למישהי כמוני שלא יגרום לתופעות לוואי מיניות או השמנת יתר בנוסף אני גם לוקחת )התחלתי לפני שבועיים( סורבון לחרדות. אני זאת שהצעתי זאת לפסיכיאטר שלי. למשל גם רציתי חדעת האם טיפול בליתיום יכול חהיות מתאים. אין לי מאניה ויש לי השימוטו תת פעילות בלוטת התריס.
    תודה רבה מראש

    1. 4-6-2015
      אבי כתב:

      שלום מאיה,
      מומלץ שתפני לרופא המטפל שמכיר אותך עם כל השאלות, או לחילופין את יכולה לפנות לרופא אחר להתייעצות וקבלת חוות דעת נוספת. כך או כך, הכתובת המתאימה לשאלות בנושא טיפול תרופתי היא פסיכיאטר.
      בברכה, אבי סוויסה פסיכולוג קליני


      בברכה,
      אבי סוויסה, פסיכולוג קליני

  5. למה לקחו לי תרישיון ואיך אפשר להחזיר אותו בדרך הכי פשוטה למה נמאס לי מהכל תודה
    11-6-2015
    מקווה שיש תקווה כתב:

    שלום אני בן 27 וכבר 9 שנים לא קיבלתי אפילו דוח אחד ולא עצרו אותי אף פעם על איך שנהגתי בכביש. חזרתי לפני שנתיים מחו׳ל אחרי 7 שנים כדי להתנקות מהארואין ומשכבי כאבים אופטיים ועוד כמה סוגי סמים ומהבחורות והמקום בכלל הייתי חייב לעזוב שם אז חזרתי לארץ בידיעה שיהיה קשה אבל נצא מזה ואללה אחרי כל מה שעברתי בדיטוקס ואיך שהרגשתי ועשיתי את זה לבד ואם 4 פסיכאטרים שונים כל אחד והכדורים והדרך שלו ויודעים גם מה השני נותן מה עד שאחד מהם אמר לי שאת הכדור הזה שהופך אותי לזומבי שהוא נותן לי אני צריך לקחת 30 או 40 שנה ואני מנסה להיפטר מהרגל הכדורים כי הייתי מכור להרואין וכל דבר אופיטי ונמאס לי מכימיקלים אז הפסקתי את כל הכדורים ולפחות אני לא בי פולר כמו שאחד הרופאים טען אבל אני עדיין סיכיסופרני פראנואיד דיפרסיה כבדה שינוי מצבי רוח דרסטיים בבסיטואציות פשוטות אבל מאחורי ההגה אני תמיד רגוע זה היה מרגיע אותי נוסע שעות לים מסתובב ואללה נהג לדוגמה נשבע לפני כמה חודשים קיבלתי מכתב לנסוע לתל אביב למבחנים ופסיכאטרית ובדיקות נרא לי שהמבחנים עברו טוב מאוד אבל אצל הפסיכיאטרית שם לא הצלחתי להסביר את עצמי אמרתי לה שאני לא לוקח יותר שום כדור והיא אמרה לי שהרישיון שלי שלול בלי הרבה דיבורים ואני פשוט הסתובבתי והלכתי משם מהר לפני שאני יגיד אפילו מילה קטנה ותהיה סיטואציה לא טובה מאז ששללו לי תרישיון נהייתי יותר פראנואיד יותר דיפרס ואפילו מסוכן לעצמי צולל במחשבות ובעבר דיכאונות מתגרד כמו משוגע זה הדבר היחיד שיכול להחזיר תחושה של דם זורם בגוף הכל פשוט דרגה מעל יצאתי אולי שלוש פעמים בכמה חודשים האחרונים אולי ארבעה חודשים מאז שלקו לי תרישיון ואני יכול להגיד בדיוק לאן הלכתי ולמה בארבעה חודשים מרוב שאני לא זז אני אפילו לא יכול לראות רופא שיבדוק אותי או פסכאטר כבר כמה חודשים או לזוז לשום מקום אפילו סיגריות אני לא מסוגל לקנות מאז שלקו לי תרישיון זה הדבר היחיד שהיה מרגיע אותי חוץ מאז שהפסקתי עם ההרואין ואני לא יתקרב לזה בחיים אחרי מה שעברתי מילא אם הייתי עושה תאונה חס וחלילה או נוהג בשכרות או סיבה כל שהיא בגלל שאני לא לוקח כדורים יותר ואללה גרמו לי אחרי שהתנקתי וכל מה שעברתי עוד הייתי יוצא מהבית יושב עם חברים והמשפחה כמאט התחלתי לעבוד עוד פעם ופתאום לקחו לי תרישיון וגרמו לי אכשיו שאני יצטרך לעבור שיקום נפשי ארוך לפני שאני בכלל יוכל להתמודד אם העולם ויהיה בלתי אפשרי בשבילי לעבור את זה בלי הרישיון חזרה דרך אגב חודש לפני ששללו לי תרישיון התמודדתי עם עצמי להיות בכיתה שלושה ימים ולעבור קורס רענון ומבחן בגלל שחזרתי מחול עברתי חידשו לי תרישיון עד 2022 חודש אחרי אומרים לי לבוא לתל אביב כדי שיקחו לי אותו כמה כסף לקחו לי סתם גם החידוש וגם המבחנים והכל וגם כל מה שאני עובר ומה שעברתי ועוד כמה דברים שפשוט לא מוצא שום דרך מאיפה אני מתחיל בלי האוטו צמוד שאני יוכל לזוז לעשות דברים אפילו צעד צעד אבל בלי האוטו אני באמת לא מסוגל אפילו לחשוב על לצאת לאן שהוא במצב אכשיו אין בי תמוטבציה תרוח תיכולת ותשמחת חיים אפילו לדבר אם חברים משפחה אף אחד אני חייב תרישיון חזרה כדי לחזור לעצמי האם יש איזה שהיא דרך לסדר את זה?? תודה על הזמן

    1. 11-6-2015
      אבי כתב:

      שלום,
      אין ספק שעברת הרבה בשנים האחרונות. אתה מספר שהנהיגה היא הדבר היחיד שמרגיע אותך בתוך מצוקה מאוד גדולה, וברור שעכשיו כשלקחו לך את הרישיון אתה מרגיש עוד יותר רע ולא מצליח להירגע. קודם כל, נשמע שכדאי למצוא דרכים אחרות ומועילות להרגיע את עצמך ולעזור לעצמך להתגבר על קשיים כדי שתוכל לחזור לתפקוד. נשמע גם שמעבר לנושא הנהיגה יש קשיים שקשורים למצב הנפשי שלך. כתבת שאתה מאובחן עם סיכוזפרניה פרנואידית ושאתה לא נוטל שום טיפול – סביר שטיפול תרופתי יוכל להקל על שינויי המצברוח וחוסר המוטיבציה לתפקד ובכך גם לעזור להתמודד עם פסילת הרישיון.
      לעניין הקונקרטי של רישיון הנהיגה: ישנה חובת דיווח למשרד הרישוי על מחלות או בעיות רפואיות שמחייבות בדיקת כשירות לנהיגה, לכן הוזמנת לבדיקה במכון הרפואי לבטיחות בדרכים. שם קבעו שאינך כשיר לנהוג. נראה שיש לך אפשרות לערער על ההחלטה תוך 30 ימים מקבלת התשובה, ראה כאן.
      בברכה, אבי סוויסה פסיכולוג קליני


      בברכה,
      אבי סוויסה, פסיכולוג קליני

  6. אחותי מדרדרת
    17-6-2015
    אלינור כתב:

    שלום, אני יושבת פה וכותבת ברצון חזק לבכות אחותי הקטנה שאני כל כך אוהבת מסתגרת עם עצמה כל הזמן היא בדיכאון היום קראתי מכתבין שהיא כתבה לעצמה/לאלוהים ופשוט בכיתי ואכלתי את עצמי שלא הייתי שם בשבילה כל התקופה האחרונה ורק רבתי איתה והבנתי שהקשתי על ליבה אני לא יודעת מה לעשות כל פעם דאני רק שואלת מה שלומך היא עונה בזילזול ובאמת אני לא מאשימה אותה אני יודעת שקשה לה אני רוצה ממך עצה. מה לעשות אין לי איך לדבר איתה היא סגורה אליי ואין אלילו לא שקל להביא לה לפסיכולוג אמרו לי לנסות להראות לה שיש לה תמיד מי שאוהב אותה לרכך אותה אבל איך אני עושה את זה איך אני יכולה לעזור באמת לבן אדם הכי חשוב לי בעולם הזה איך?!

    1. 17-6-2015
      אבי כתב:

      שלום אלינור,
      עולה מהדברים שאחותך במצב נפשי קשה ושאת מאוד דואגת לה ואפילו מרגישה אשמה שלא תמכת בה עד עכשיו. הרצון שלך לעזור לך הוא חשוב וטוב שאת מחפשת עצות ודרכי פעולה. יש הרבה מאוד פרטים שחסרים בתיאור שלך שחשובים בשביל לבחור את הדרך המתאימה כמו בת כמה היא והאם ההורים שלכן מודעים למצב. כמובן שאם היא קטינה חשוב לערב את ההורים. את כותבת שהיא סגורה ולא רוצה לספר לך מה עובר עליה וזו זכותה. את יכולה לפנות אליה ולשתף אותה בכך שאת מרגישה שלא טוב לה ושאת דואגת לה ולהציע לעזור אם תרצה, אבל היא תצטרך לבחור אם להכניס אותך אל עולמה. לגבי טיפול פסיכולוגי, החל מה-1/7 בעקבות רפורמה בבריאות הנפש תהיה אפשרויות לטיפול כמעט-חינם או מסובסד בקופת חולים. יש גם טיפולים מוזלים במקומות אחרים או אף אפשרויות לטיפול בחינם (למשל, ארגוןheadspace מציע טיפולים בחינם לגילאי 12-25 בבתי-ים ובאשקלון).
      בברכה, אבי סוויסה פסיכולוג קליני


      בברכה,
      אבי סוויסה, פסיכולוג קליני

  7. אבחון מוקסו
    17-6-2015
    עמוס כתב:

    בס”ד
    שלום רב!
    הבן שלנו עבר אבחון מוקסו במכון חיוך של”ו (מכון פרטי)
    1. האם אנחנו ההורים חייבים לדווח לביה”ס על תוצאות האבחון?
    2. אם הבן שלנו אובחן כהיפראקטיבי,האם ביה”ס יכול להורות על הפסקת הלימודים שלו בביה”ס?

    נשמח לקבל תשובה בהקדם האפשרי

    1. 17-6-2015
      אבי כתב:

      שלום עמוס,
      כל הידוע לי, אתם כהורים לא מחוייבים להעביר לביה”ס מידע רפואי על בנכם. כמובן, לבחירה לא לשתף את בית הספר יש השלכות וביניהן שבנכם לא יקבל את הסיוע וההתחשבות שאולי מגיעים לו. לרוב עדיף לתלמיד שיהיה שיתוף פעולה בין הוריו לבין מוריו. שווה גם לחשוב מה עומד מאחורי ההחלטה לא לשתף את צוות בית הספר והאם למניעים שלכם גם יש השפעה על התחושה והתפקוד של בנכם בכיתה ובמסגרת בכלל. לשאלתך השנייה, עצם קיומה של האבחנה אינו עילה להרחקת תלמיד בית ספר. ראה באתר משרד החינוך.
      בברכה, אבי סוויסה פסיכולוג קליני


      בברכה,
      אבי סוויסה, פסיכולוג קליני

  8. פטור שירות
    18-6-2015
    חיילת כתב:

    מזה כחצי שנה אני סובלת מכאבי בטן.יום יומיים.ובעצם מאז שסיימתי את הטירונות בצה”ל. עד היום לא דיברתי על זה עם שום איש מקצוע אבל זה הזמן להודות, מלבד עומס פיזי קשה מאוד עברתי חוויות טראומתיות נפשיות במהלך הטירונות. כל יום מחדש תחושת תסכול עצב דיכאון עמוק פחד מלהירדם באוהלים בחושך פחד מלשמור ולהיתקל בגורמים עוינים ולהיות חסרת אונים בהתמודדות מולם. פחד מהנשק פחד מהמפקדים שהצטיירו אז כמפחדים ובעלי יכולת ויתרון עליי מה שגורם לי לתחושת איבוד שליטה.משמע איני יכולה להחליט על עצמי אפילו באופן חלקי. עברו עליי המון קשיים שם ורובם נפשיים. חוויתי דיכאון קשה בכי יומיומי צער גדול פחד חוסר אונים תיסכול חוסר טעם לקום בבוקר אפילו. וכמובן שלא היה עם מי לדבר שם. אומנם קשה לי להודות בזה אבל אני כמעט בטוחה שיש פאן נפשי בתסמונת המעי הרגיז. אני אומנם התנתקתי כבר מכל מה שקרה שם זאת אומרת שהיום התנאים שלי מעולים שעות נוחות אחהל אנשים אבל פשוט נורא קשה לי בגלל הכאבי בטן.שלדעתי התחילו מאז כל מה שעברתי. ולמה זה? כי אפילו היום,אחרי חצי שנה שעברה הטירונות אני רק מתחילה להיזכר במה שעברתי ואני מתחילה לרעוד ולבכות. הייתי בתקופה נורא קרה הייתי מתעוררת רועדת מקור. עד היום יש לי הפרעות שינה די קלות מאז הטירונות מה שבחיים לא היה לי. והכאבי בטן החזקים היומיומיים שתמיד נמצאים ומקשים עליי לצאת מהבית בכלל. וכשהצבא דורש ממני להגיד יום יום במשך שעות . אני נשברת. אני לא חושבת שיש טעם להגיד את זה – אבל אין מענה לא רפואי ולא נפשי דרך הצבא. הם בול עץ. קיר אטום. זו מערכת כלכך נוראית. שלוקחת ילדים בני 18 ומכניסה אותם למצבים שלאנשים בני 40קשה להתמודד אפילו. תנאים בלתי הגיוניים. מתנאי אקלים וחוסר הגיינה וחוסר התחשבות והעמסה נפשית גדולה שילד לא יודע להתמודד. אני בדרך כלל ילדה מאוד בוגרת מלאת שמחת חיים די חרדתית אבל יודעת להתמודד לבד עם פחדים. וכמובן עם הורים מחזקים ביותר. וחברים וחבר מדהימים. מאז שהתגייסתי. הכל נהרס בחיי. בעיות בריאותיות מפה ועד הודעה חדשה . ומהיום. אני מודה. גם בעיות נפשיות. דיכאון שבא והולך. חרדות מדברים שטותיים. פחד מחושך,מנשק,רעידות מוזרות במצבים שמזכירים את הטירונות. ובכלל בעיניי סוג של טראומה. אין לי ספק שברגע שאצא מהצבא ארגיש קצת יותר טוב אני לא צריכה אף רופא שיגיד לי את זה. אין רופא טוב יותר מאשר האדם לעצמו. לצערי חייב עזרת מגורם מוסמך . שאלתי האם פסיכיאטר מטעמכם יכול לעזור לי לצאת מהצבא הנוראי הזה ? לפני שבאמת אאבד עשתונות לגמרי .

    1. 18-6-2015
      אבי כתב:

      שלום,
      את מתארת מצוקה מאוד קשה שהחלה עם הגיוס לצבא ונמשכת עד היום, גם אם התנאים הפיזיים סביבך השתנו. אין ספק שמגיע לך לקבל עזרה ולא לסבול כל כך, וזה בין אם תמשיכי לשרת או תשתחררי מהצבא עכשיו – מה גם שאת בעצמך אומרת שהמצוקה והקשיים ממשיכים למרות שעכשיו יותר טוב לך, כך שסביר שמשהו מזה ימשיך גם אחרי השחרור. לכן כדאי מאוד שתדאגי לפנות לטיפול, בין אם בתוך המערכת הצבאית או מחוץ לה. לגבי שחרור מהצבא, את יכולה לפנות לפסיכיאטר או לפסיכולוג אזרחי לבדיקה ולקבל חוות דעת. את מוזמנת לפנות אלינו בטלפון 08-8659837.
      בברכה, אבי סוויסה פסיכולוג קליני


      בברכה,
      אבי סוויסה, פסיכולוג קליני

  9. צואה
    20-6-2015
    יפה כתב:

    שלום הילד שלי בן 3 והוא נמצא בגמילה כאשר הוא עודה צואה הוא נוגע בה ומורח אותה מה לעדות במקרה כזה והאם זה מראה על מצוקה

    1. 20-6-2015
      אבי כתב:

      שלום יפה,
      עיסוק בצואה ומריחתה בתוך תהליך של גמילה יכול להעיד פשוט על סקרנות של הילד לגופו ולתהליכים המתרחשים בו. נסי לספר לו על הגוף ועל תהליך העיכול בצורה שמותאמת לגילו (אפשר וכדאי להיעזר בספרי ילדים) ודרך זה ללמד אותו מה מתאים ומה לא מתאים לעשות עם הפרשות הגוף.
      בברכה, אבי סוויסה פסיכולוג קליני


      בברכה,
      אבי סוויסה, פסיכולוג קליני

  10. מה זה אפיזודה דיכאונית חרדתיתי?
    25-6-2015
    טרזה כתב:

    אני מטופלת בתחנה לבריאות הנפש אצלינו ואיבחנה אותי הפסיכיאטרית באפיזודה דיכאונית חרדתית על רקע דחק מה זה אומר?

    1. 25-6-2015
      אבי כתב:

      שלום טרזה,
      קודם כל, זו שאלה שכדאי להפנות לפסיכיאטרית שאבחנה אותך – גם בשביל להבין טוב יותר מה משמעות האבחנה וגם בשביל הקשר הטיפולי. באופן כללי, אפיזודה דכאונית-חרדתית על רקע דחק אומרת שיש או היה גורם סטרס כלשהו בחייך (למשל תאונה, גירושין, אובדן) שההתמודדות עמו מביאה למצוקה הנפשית שאת חווה. המצוקה הזו מתבטאת בתסמינים דכאוניים (כמו עצב, הפרעות בשינה ובתיאבון, תחושות אשם, ירידה בערך העצמי) וחרדתיים (כמו דאגות ותופעות פיזיולוגיות מסוימות).
      בברכה, אבי סוויסה פסיכולוג קליני


      בברכה,
      אבי סוויסה, פסיכולוג קליני

  11. אבחנה
    26-6-2015
    דניאל כתב:

    האם אפשר לאבחן מחדש אדם שנאמר לו שהוא לוקה במאניה דפרסיה כדי להסיר מעליו את התווית הזאת?
    המחלה הזאת היא כמו נכות שנשארת עד סוף ימיו של החולה?

    1. 26-6-2015
      אבי כתב:

      שלום דניאל,
      מאניה דפרסיה היא אכן מחלה כרונית במובן הזה שלא קיימת כיום תרופה למחלה אלא יש טיפול שבהרבה מאוד מקרים שומר את האדם מאוזן ויציב. היא אינה שונה מכל מחלה כרונית אחרת כמו סכרת או יתר לחץ דם ובמידה ונוטלים את הטיפול והוא מתאים, אין הכרח להרגיש נכות או פגיעה בתפקוד. לשאלתך, אפשר בהחלט לפנות לפסיכיאטר ולבקש חוות דעת נוספת אבל קח בחשבון שלא בטוח שהאבחנה שלו תהיה שונה… יכול להיות שכדאי להשקיע את המאמצים לא בהתנגדות לתווית אלא דווקא בהבנה של המשמעויות וקבלה של המחלה כחלק מהחיים.
      בברכה, אבי סוויסה פסיכולוג קליני


      בברכה,
      אבי סוויסה, פסיכולוג קליני

  12. נטיה מינית
    9-7-2015
    רמי לוי כתב:

    אני ורעייתי נמצאים בהליכי גירושין, עולות טענות של בגידה עם בני אותו מין. האם יש לזה השלכות לעניין קביעת מסוגלות הורית או משמורת בבא מומחה מטעם בית משפט לבחון זאת?
    עצם הנטיה והבגידה…

    1. 9-7-2015
      אבי כתב:

      שלום רמי,
      מסוגלות הורית היא הערכת מצב המתייחסת ליכולת של אדם לשמש כהורה בנקודת הזמן המסוימת ובתנאים המסוימים הקיימים. המטרה היא לפעול לטובת הילד ולבחון אם ההורים פנויים עבורו, ערים לצרכיו הפיזיים והרגשיים של הילד ומסוגלים להיענות להם באופן מספק. כחלק מזה יכולה להיות גם התייחסות לקשר בין ההורים ולהשפעה שלו על הילד. מכך נובע שנטיותיו המיניות של ההורה אינן רלוונטיות לשאלת המסוגלות ההורית, וגם לא עצם הבגידה.
      בברכה, אבי סוויסה פסיכולוג קליני


      בברכה,
      אבי סוויסה, פסיכולוג קליני

  13. דיכאון
    13-7-2015
    אסתר כתב:

    שלום ,אחותי הקטנה כבר שנה שלא יוצאת מהבית ,רק פעם אחת והיא מאוד מסתגרת ומפחדת לצאת לבחוץ כאילו מישהו עשה לה משהו ,העובדת סוציאלית טענה שהיא צריכה פסכיאטר ,איזה טיפול נדמה לך שהוא יציע האם זה יכול טיפול שכולל תרופות אוו אישפןז בבתי חולים ?

    1. 13-7-2015
      אבי כתב:

      שלום אסתר,
      ככל הנראה אחותך במצוקה קשה שמאוד מגבילה אותה. טוב ששוחחתם עם עובדת סוציאלית ונשמע שההמלצה לפנות לבדיקה פסיכיאטרית היא נכונה ומתאימה. הטיפול שהפסיכיאטר עשוי להציע תלוי באבחנה אליה הוא יגיע, וזה משהו שאי אפשר לדעת על סמך שורה או שתיים באינטרנט. יחד עם זאת, הפסיכיאטריה מסתמכת במידה רבה על טיפולים תרופתיים (אך לא רק) ויכול מאוד להיות שהוא ימליץ על טיפול כזה. הוא גם עשוי להציע אשפוז אם יתרשם שמסגרת אשפוזית יכולה לעזור לאחותך. אסתר, נשמע שמסיבה כלשהי את או אתם חוששים מפנייה לפסיכיאטר ומאפשרויות הטיפול, וחשוב להתייחס לחששות שלכם אבל גם לא לתת לחשש להפריע למתן טיפול הולם לאחותך שסובלת. חשוב שתדעו שלמעט במקרים מסוימים מאוד שבהם האדם מסוכן לעצמו או לסביבתו, מה שלא עולה מהתיאור שלך, לא ניתן לכפות אשפוז או טיפול כלשהו. הבחירה אם לקחת את התרופות, בסופו של דבר, תהיה בידכם וכדאי שתקבלו את כל המידע הרלוונטי לפני שתחליטו.
      בברכה, אבי סוויסה פסיכולוג קליני


      בברכה,
      אבי סוויסה, פסיכולוג קליני

  14. בעיה רגשית
    18-7-2015
    אפי כתב:

    בתי בת שש עולה לכתה א כאשר היא מרגישה מתוסכלת היא מתפרצת מרביצה סורטת צועקת ולא ניתן לגשת אליה ולהרגיעה. ראו אותה פסיכולוגים ראה אותה נוירולוג ואף אחד לא הצליח לעזור.אנחנו (ההורים) היינו בנדרכת הורים.

    1. 18-7-2015
      אבי כתב:

      שלום אפי,
      נשמע שכולכם מתמודדים עם בעיה קשה ומרגישים חסרי אונים – גם אתם ההורים וגם הבת שלך. את מספרת שפניתם לטיפולים שונים ושהם לא עזרו וברור שאת מחפשת כיוון לפעולה. כמובן, מתוך שאלה קצרה באינטרנט לא אוכל להעלות השערות לגורמים לקושי או לטיפול. כל שאפשר הוא להפנות אותך בחזרה לגורמים המטפלים ולחשוב יחד איתם, עם המטפלים המכירים אתכם, מה אפשר לעשות. מה מצא הנוירולוג? מה אמרו הפסיכולוגים? האם הצלחתם להיעזר בהדרכת ההורים? מדוע כל הגורמים הטיפוליים לא הצליחו לעזור עד כה? האם נתתם הזדמנות לכל אחד מהטיפולים, כי בתהליכים כאלה נדרשת סבלנות הרבה פעמים? האם היה שיתוף פעולה ביניכם לבין המטפלים? אלה רק חלק מהשאלות שיכולות לעזור לבחור דרך להמשך.
      בברכה, אבי סוויסה פסיכולוג קליני


      בברכה,
      אבי סוויסה, פסיכולוג קליני

  15. ילד מציץ בחור המנעול למבוגרים
    6-8-2015
    אמא ל2 כתב:

    בני בן ה-6 נתפס כשהוא מציץ בחור המעול לסבתא, לי ולבעלי כשהיינו בחדר וכו’, בהתחלה הוא שיקר לגבי זה ואז כשאמרנו לו שהוא משקר אז הוא הודה, כשנשאל מדוע, התשובה שלו זהה לא מעשה רע שהוא מבצע- “לא יודע”. יש לנו בת בגיל 1.5 והוא תמיד בא להסתכל איך מחליפים לה חיתול ומסתכל לה על אבר המין, האם אנחנו צריכים להיות מודאגים לגביו? ואיך למנוע ממנו לעשות זאת?

    1. 6-8-2015
      אבי כתב:

      שלום אמא ל-2,
      נשמע שהבן שלך בגיל שבו טבעי להתעניין ולהסתקרן מדברים שונים בסביבה, ביניהם גם גוף האדם ומיניות. הוא מנסה לספק את הסקרנות שלו וללמוד בדרך שזמינה לו – דרך התבוננות באחרים. ההתייחסות למעשיו כ”רעים” עלולה לעורר תחושות אשמה ובושה שיכולות לפגוע בו בהמשך התפתחותו. הרי הוא כבר יודע שלא מקובל להציץ לאחרים, אחרת לא היה משקר על כך כששאלתם. במקום להוכיח אותו, להעניש אותו או לנזוף בו, נסו להיענות לצורך שלו במידע. אתם יכולים לומר לו ששמתם לב שהוא סקרן לגבי הגוף ולהציע לשוחח איתו ולהסביר לו על גופו ועל הבדלים בין המינים, בהתאם לעניין שהוא מביע. אפשר להיעזר בספרים ובסרטונים כדי ללמד אותו וללמוד יחד איתו.
      בברכה, אבי סוויסה פסיכולוג קליני


      בברכה,
      אבי סוויסה, פסיכולוג קליני

  16. התלכלכות מצואה -גיל כמעט 6
    18-8-2015
    הילה כתב:

    שלום רב,
    בתי בת כמעט 6, עולה לכתה א’ בעוד שבועיים. גמולה מגיל 3. עם פיפי אף פעם לא היתה בעיה אבל מקקי מתלכלכת קבוע. בהתחלה זה היה משמעותי, היא היתה מתלכלכת מס’ רב של פעמים ביום ולא משחררת בשירותים. עם השנים ירדו מס’ הפעמים מאחר וברוב הפעמים שמתיישבת היא אכן עושה (לוקח לה המון זמן עד שיוצא הקקי) אבל תמיד כשהיא הולכת לשירותים- ביוזמתה, או לא , היא מלכלכת קצת את התחתונים. ניסיתי להתעלם, לכעוס.. לא עוזר כלום. הרבה פעמים אני מקבלת ממנה את הרושם שהיא לא רוצה לקום לשירותים כשהיא מרגישה צורך כי לא בא לה להפסיק את הפעילות היא עושה באותו הרגע (היא אומרת לי- אבל בא לי לצייר/ לשחק וכו’..ונראה שמשעמם לה לשבת בשירותים עד שתשחרר, לפעמים אני מציעה לה לקחת איתה ספר, אבל לא בטוחה שזה דבר נכון משום שנראה שהיא לא מתרכזת בעשיה אלא בספר. עם זאת ללא ספר אין לה תמיד סבלנות לשבת עד שייצא), לכן היא מתלכלכת ומונעת מהצואה לצאת באותו הרגע עד למועד אחר. היא יכולה להתאפק ככה גם מס’ ימים אך לרוב (כשאני מודעת למצב) אני מתעקשת שתלך לשירותים- כדי שלא תתפתח עצירות. לא תמיד היא אכן מצליחה לשחרר באותו הנסיון גם אם היא יושבת הרבה זמן.
    אני באמת כבר הרמתי ידיים ונשארתי בתקווה שאולי במהלך השנים זה יעבור לה. אבל היא כבר גמולה 3 שנים והשיפור לא משמעותי כלל.. בייחוד כואב לי עקב העליה לכתה א’ , אני לא רוצה שילעגו לה . מה אתה ממליץ לעשות?

    1. 18-8-2015
      אבי כתב:

      שלום הילה,
      כבר לא מעט שנים שאתם מתמודדים עם בעיות הגמילה… עד עכשיו עוד אפשר היה לחכות ולקוות שהבעיה תסתדר מעצמה, אבל ככל שבתך גדלה כך זה מפריע יותר, ונשמע שהחשש שלך שילעגו לה בבית הספר הוא במקומו. את מספרת שניסית להגיב בדרכים שונות וכלום לא עזר. נראה שבשלב הזה, אחרי כל השנים והניסיונות ולקראת העלייה לכיתה א’ כדאי לפנות לטיפול מקצועי אצל פסיכולוג או במרפאה המתמחה בתחום. אם תרצי, את מומנת לפנות אלינו בטלפון 08-8659837. במקביל אולי תוכלי להיעזר במידע הרב הקיים בנושא, כמו בתשובות לשאלות גולשים כאן באתר.
      בברכה, אבי סוויסה פסיכולוג קליני


      בברכה,
      אבי סוויסה, פסיכולוג קליני

  17. אמא חולה במאניה דיפרסיה
    19-8-2015
    רויטל כתב:

    שלום.
    אמי אובחנה במאניה דיפרסיה לפניי כשנתיים אחריי שנים של התמודדות נפשית ויומיומית איתה.
    אמי נפגשת קבוע עם,פסיכיאטר ומקבלת,כדורים,מתאימים.
    לעיתים היא נראית מתפקדת,ומאוזנת,ולעיתים,גם,לא, זאת,אומרת שפתאום היא יכולה להתנהג מוזר לרעוד בידיים לדבר שטויות ולהיראות בלתי מאוזנת.
    מדוע זה עדיין קורה למרות,שהיא מקבלת,טיפול?

    1. 19-8-2015
      אבי כתב:

      שלום רויטל,
      ראשית, מציאת הטיפול והמינון המתאימים כדי להגיע לאיזון יכול להיות תהליך ממושך של ניסוי וטעיה ולכן נדרשת לא מעט סבלנות. טוב שאמך מקפידה על מעקב וקשר קבוע עם הרופא המטפל. האם גם היא שמה לב לתנודות במצבה? האם היא מדווחת על כך לרופא? שנית, חלק מהתופעות שאת מתארת, כמו רעד בידיים, יכולות להיות תופעות לוואי של הטיפול התרופתי ולא בהכרח עדות לחוסר איזון נפשי. בנוסף, גם לאדם מאוזן מבחינת מצב הרוח יכולים להיות קשיים ומצוקות ממקורות שונים שישפיעו על ההתנהגות. לפעמים מה שנראה לנו כחוסר איזון הוא לא בהכרח קשור למאניה דפרסיה אלא, אולי, דפוסי תגובה אישיותיים או אחרים. כך או כך, אולי כדאי לך ללכת יחד עם אמך לפגישה עם הפסיכיאטר ולשאול אותו על מה שמדאיג אותך.
      בברכה, אבי סוויסה פסיכולוג קליני


      בברכה,
      אבי סוויסה, פסיכולוג קליני

  18. טיפול שיתאים
    20-8-2015
    דינה כתב:

    בני בן 22 חייל משוחרר . עד לפני כ7 חודשים הכל היה פשוט נפלא תלמיד מצטיין ביסודי ובתיכון שירות צבאי בחיל השיריון שיחרור מהצבא והכנות לפסיכומטרי ! בזמן הבחינה חש חום פנימי והזיע נורא יצא כדי להרגע וחזר להשלים את הבחינה . מאז הוא סובל מכאב ראש 24/7 ולא מתפקד הפסיק ללמוד מתקשה לעבוד הכאב לא מרפה ! עבר בדיקות רפואיות כולל סי טי . הרופאה שלו מניחה שזו בעיה נפשית והכאב הוא פסיכוסומטי . אנו בלחץ נוראי מה עושים ? איזה טיפול הוא צריך ? והאים יש סיכוי לטיפול שכזה להעלים את הכאב שהוא עינוי נורא ואיום .

    1. 20-8-2015
      אבי כתב:

      שלום דינה,
      כאשר בירור רפואי לא מצא סיבה לכאבים ויש פגיעה כל כך חמורה בתפקוד ובאיכות החיים, בהחלט כדאי לבחון אפשרויות טיפול שונות. ישנן כמה אפשרויות למענה גופני כמו פנייה למרפאת כאב או לפסיכיאטר לבחינת אפשרות של טיפול תרופתי, אבל יש גם טיפולים פסיכולוגיים שיכולים לעזור. אחד הטיפולים שנמצא כיעיל במצבים של כאב כרוני הוא היפנוזה. כדאי לפנות לפסיכולוג רפואי או קליני בעל רישיון להפנוט להתייעצות ובדיקת התאמה לטיפול.
      בברכה, אבי סוויסה פסיכולוג קליני


      בברכה,
      אבי סוויסה, פסיכולוג קליני

  19. מוות
    23-8-2015
    מורן כתב:

    יש לי ילדה בת כמעט בת 6
    לפני פחות משנתיים היא איבדה את אביה
    עד היום ההפנמה הייתה איטית והיום יש יותר שאלות הייתי רוצה להתייעץ ולדעת לאיפה כדאי לפנות במצב כזה

    1. 23-8-2015
      אבי כתב:

      שלום מורן,
      התמודדות עם אבל ואובדן היא מורכבת לכולם ובוודאי שגם עבור ילדים. את יכולה לפנות להתייעצות עם פסיכולוג קליני העובד עם ילדים. אם תרצי, את מוזמנת לפנות אלינו בטלפון 08-8659837.
      בברכה, אבי סוויסה פסיכולוג קליני


      בברכה,
      אבי סוויסה, פסיכולוג קליני

  20. פחד להיות לבד
    27-8-2015
    שמואל כתב:

    שלום וברכה. בחורה שאני בקשר איתה. יש לה מן פחד להישאר לבד. והיא מודה בזה. היא לא מסוגלת ללכת לקניון לבד. דבר זה יוצא תלות וכל הזמן יוצרת סביבה חברה שזה גובל גם בגברים בכל מחיר . האם היא סובלת מהפרעה תלותית ? מה יכול להיות שגורם לה פחד כזה? ויש לציין שהיא גם לא בקשר עם אחים שלה וההורים שלה. שרציתי לדעת איזה נזק זה גורם ? מה אפשר ליעץ לה בקצרה. תודה ברכה והצלחה

    1. 27-8-2015
      אבי כתב:

      שלום שמואל,
      אתה שואל איזה נזק נגרם מהפחד שלה להישאר לבד ונדמה שאתה יודע בדיוק איזה נזק נגרם – היא תלויה באחרים, דואגת, עסוקה כל הזמן בחשש שמא שתישאר לבד, מוכנה להתפשר גם על גברים בכל מחיר בשביל לא להיות לבד… אין ספק שכל זה גורם לה למצוקה קשה וגם לפגיעה בתפקוד. להגיד לה להפסיק לדאוג לא יעזור, וגם לא להיות איתה וסביבה 24 שעות ביממה. העצה הכי טובה שתוכל לתת לה היא להפנות אותה לטיפול אצל פסיכולוג קליני. היא צריכה לברר ממה היא מפחדת ולמה ולהיות מוכנה לבדוק את הדברים בעצמה כדי שתוכל ליצור שינוי.
      בברכה, אבי סוויסה פסיכולוג קליני


      בברכה,
      אבי סוויסה, פסיכולוג קליני

  21. בן שש וחצי
    3-9-2015
    נטלי כתב:

    הבן שלי בן שש וחצי ומתנהג מוזר מאוד וזה רק ניהיה גרוע יותר במשך השנים; יש לו התקפי זעם בלי שום סיבה לפני, כשיש מוסיקה הוא סוגר את האוזניים עם האצבעות ומרבה לדבר עם עצמו כהשיחה מלווה בפרצופים ועיוותים…

    1. 3-9-2015
      אבי כתב:

      שלום נטלי,
      הבן שלך מתנהג בצורה הנראית לך חריגה וההתנהגות הולכת ומחמירה עם השנים. נשמע שהגיע הזמן לפנות להערכה מקצועית. התייעצי עם רופא הילדים לגבי האפשרויות הקיימות דרך קופת החולים שלך.
      בברכה, אבי סוויסה פסיכולוג קליני


      בברכה,
      אבי סוויסה, פסיכולוג קליני

  22. odd
    15-9-2015
    רוית כתב:

    שלום
    בני בן ה 16 היה לפני מספר שנים במפגש אצל פסיכולוג שהבחין שמדובר בילד דינאמיט. הפסקנו את המפגשים מאחר והילד לא שיתף פעולה. הוא ילד פרפקציוניסט בתחומים שהוא בוחר להתמקד בהם ואם משהו לא מסתדר בדרך אינו מסוגל “לעגל פינות” ומשליך את המועקה עלינו בזעם ובאגרסיביות(רק דוגמא . לצערי יש עוד המון מצבים). מבקשת לדעת מה ניתן לעשות אם אינו רוצה לשתף פעולה בסיוע של אנשי מקצוע?
    האם אתה מטפל גם באשדוד? או רק בתל אביב?

    1. 15-9-2015
      אבי כתב:

      שלום רוית,
      במידה ובנך עדיין אינו מעוניין בטיפול עבור עצמו (כתבת שזה היה המצב לפני מספר שנים), עדיין יכולה להיות תועלת משמעותית לפנייה שלכם ההורים לעזרה וקבלת הדרכה כיצד להתנהל מולו ואיתו. את מוזמנת לפנות אלינו בטלפון 08-8659837 לפרטים על אפשרויות הטיפול.
      בברכה, אבי סוויסה פסיכולוג קליני


      בברכה,
      אבי סוויסה, פסיכולוג קליני

  23. השפעת כדורים
    16-9-2015
    אסתי כתב:

    שלום.
    אמא שלי בת 65 ואובחנה כחולת מאניה דפרסיה לפני כחודשיים היא קיבלה כדורים חדשים אך אין שינוי כלל השאלה שלי מתי ההשפעה מתחילה כ”כ מיאש לראות אותה סובלת אפילו יותר מהתקופה שלפני הכדורים

    1. 16-9-2015
      אבי כתב:

      שלום אסתי,
      אינני רופא ולא אוכל להתייחס לנושא של טיפול תרופתי. מוטב לפנות עם השאלה הזו לפסיכיאטר שנתן לאמך את הכדורים.
      בברכה, אבי סוויסה פסיכולוג קליני


      בברכה,
      אבי סוויסה, פסיכולוג קליני

  24. התמודדות אם דכאון
    19-9-2015
    טובית כתב:

    שלום אני אמא לבחור בן 21 בדכאון
    שנביא למצב של עצבים חוסר רצון לחיות כעס קשה
    אשמח לעצה איך להתמודד
    תודה מראש

    1. 19-9-2015
      אבי כתב:

      שלום טובית,
      אם בנך בדיכאון הוא זקוק לטיפול. פנו לפסיכולוג או לפסיכיאטר להתאמת תכנית טיפול מתאימה.
      בברכה, אבי סוויסה פסיכולוג קליני


      בברכה,
      אבי סוויסה, פסיכולוג קליני

  25. הקפצה לגן חובה
    21-9-2015
    דורית כתב:

    שלום.
    הילדה שלי בת 3 ותשעה חודשים נמצאת בגן טרום חובה. ילדה בוגרת ומבינה הרבה יותר לעומת ילדים בגילה, מתבטה מאוד יפה ומבינה דברים אחרת מבני גילה. לפני שבועיים עברנו לעיר חדשה וגם הכנסנו את ביתנו לגן חדש. הגננת מתפעלת מהבגרות וההבנה של ביתי מאוד ואפילו שאלה איך זה שלא הכנסנו אותה ישר לגן חובה ולכן,חשבנו בעלי ואני להעביר אותה לגן חובה כדי שתוכל להתקדם יותר טוב ברמה קוגנטיבית.
    רציתי לדעת אם אחרי הכנה נפשית יהיה טוב יותר להעלות אותה לגן חובה ובכך לקדם אותה חינוכית? או להשאיר אותה בטרום חובה??

    1. 21-9-2015
      אבי כתב:

      שלום דורית,
      להקפצה יש כמה היבטים שחשוב להתייחס עליהם בעת קבלת ההחלטה. בגדול, יש לוודא שקיימת בשלות מספיקה מבחינה קוגניטיבית, רגשית וחברתית כדי להתמודד עם הדרישות של גן חובה כיום וכן לחשוב על ההשלכות לעתיד. העברה לגן חובה היום משמעותה גם שבתך תיכנס לכיתה א’ כשהיא צעירה מאוד וזה משהו שיכול להוות קושי לא קטן באותה נקודה. כדאי להתייעץ עם פסיכולוג הגן, אם יש, או עם פסיכולוג חינוכי אחר שיוכל להעריך את בשלותה של בתכם ולבחון את השיקולים הרלוונטיים יחד איתכם.
      בברכה, אבי סוויסה פסיכולוג קליני


      בברכה,
      אבי סוויסה, פסיכולוג קליני

  26. הפרעה מרדנית וקשב וריכוז
    22-9-2015
    אור כתב:

    בני בן 9 אובחן אצל פסיכיאטר עם בעית שב וריכוז נוטל קונצרטה 36 מג. לא רואה שום שיפר בהתנהגות האגרסיבית שלו וחוסר קבלת סמכות הורית. המפיע הוא שהוא יודע לרסן עצמו כשנפגשים עם משפחה או שהוא נמצא עם חבריו לכיתה. השאלה אם בהפרעה התנהגותית הם יודעים לרסן את עצמם כלפי הסובבים אותם למה זה מתפרץ מול הוריו ובייחוד מול אחותו הסובלת מאלימות מצידו? מה כדאי ומומלץ לעשות? תודה

    1. 22-9-2015
      אבי כתב:

      שלום אור,
      ההתנהגות הקשה אצל ילדים יכולה בהחלט להיות מוגבלת לזירות מסוימות ולא להשפיע באותה עוצמה על כל תחומי החיים, גם אצל המאובחנים כסובלים מהפרעה מרדנית מתנגדת (לא ציינת שאובחן כך). ראשית, כדאי לשוחח עם הפסיכיאטר המטפל לגבי יעילות הטיפול התרופתי וכן לגבי הציפיות שלכם מהשפעת הטיפול התרופתי. על פניו, לא סביר שטיפול בקונצרטה יפתור את כלל בעיות ההתנהגות בבית. שנית, כדאי לשקול אפיקי טיפול נוספים, לכל הפחות הדרכת הורים, כדי לקבל כלים להתמודדות עם התנהגותו של בנך.
      בברכה, אבי סוויסה פסיכולוג קליני


      בברכה,
      אבי סוויסה, פסיכולוג קליני

  27. משמורת על הילד
    24-9-2015
    גבר מהצפון כתב:

    אישתי נוטלת כדורים מסוג סרוקסט עקב התקפי חרדה אובססיות הכמות כדור ביום לפי טענתה הנישואים מגברים לה את החרדה ורוצה לסיים את הקשר השאלה שלי האים משמורת הילדה בת חודש לשאר בחזקתה לי יהיה קשה לישון בלילה ו כלל במחשבה מה יעבור על הילדה עם כל הטקסים של החרדות שלה

    1. 24-9-2015
      אבי כתב:

      שלום,
      לא ברור לי מה אתה שואל. מובן שאתה חושש שמצבה הנפשי של אשתך לא יאפשר לה לטפל בבתכם באופן מספק. השאלה אם היא תקבל עליה משמורת תלויה, כנראה, בהערכה פסיכיאטרית לפיה ניתן יהיה להעריך אם חששותיך מוצדקים.
      בברכה, אבי סוויסה פסיכולוג קליני


      בברכה,
      אבי סוויסה, פסיכולוג קליני

  28. מאוכזבת
    24-9-2015
    רוית כתב:

    שלום, הייתי אצלכם בייעוץ לפני חתונה עקב חרדות וחששות מהאירוע עצמו ומאוד התאכזבתי מהפסיכולוגית בשם אורנה שלא נתנה שום מענה או כיוון אפילו לעזרה ושום עצה פרקטית, בסופו של דבר התמודדתי לבד עם החרדה ותשלום של 350 שקלים ששולמו פשוט לריק

    1. 24-9-2015
      אבי כתב:

      שלום רוית,
      צר לי שהתאכזבת מהמענה שקיבלת ושאת מרגישה שלא הפקת תועלת מהפגישה. טיפול או ייעוץ פסיכולוגי יכול לתת סוגים שונים של מענים למגוון בעיות אבל כמו בכל טיפול או פתרון לבעיה בכל תחום שהוא, צריכה להיות התאמה בין הציפיות לבין האפשרויות בפועל. נשמע שהבעיה שעמה הגעת היא לא כזו שניתן לפתור בפגישה אחת עם כמה עצות פרקטיות, אך אם זה מה שציפית לו, האכזבה שלך מאוד מובנת. באופן כללי, רבות מהגישות בפסיכולוגיה לא נותנות עצות פרקטיות מתוך אמונה שפתרונות קונקרטיים לא ייתנו מענה אמיתי ומשמעותי לקשיים. בשביל עצות אפשר לפנות לקואצ’ר או לחברה… ספציפית לנושא החרדה, בתוך טיפול פסיכולוגי ניתן ללמוד טכניקות להרפיה, למשל, שיכולות לעזור להתמודד. הרבה פעמים זה בפני עצמו לא יספיק.
      בברכה, אבי סוויסה פסיכולוג קליני


      בברכה,
      אבי סוויסה, פסיכולוג קליני

    2. 6-1-2016
      אבי כתב:

      שלום רוית,
      צר לי שהתאכזבת מהמענה שקיבלת ושאת מרגישה שלא הפקת תועלת מהפגישה. טיפול או ייעוץ פסיכולוגי יכול לתת סוגים שונים של מענים למגוון בעיות אבל כמו בכל טיפול או פתרון לבעיה בכל תחום שהוא, צריכה להיות התאמה בין הציפיות לבין האפשרויות בפועל. נשמע שהבעיה שעמה הגעת היא לא כזו שניתן לפתור בפגישה אחת עם כמה עצות פרקטיות, אך אם זה מה שציפית לו, האכזבה שלך מאוד מובנת. באופן כללי, רבות מהגישות בפסיכולוגיה לא נותנות עצות פרקטיות מתוך אמונה שפתרונות קונקרטיים לא ייתנו מענה אמיתי ומשמעותי לקשיים. בשביל עצות אפשר לפנות לקואצ’ר או לחברה… ספציפית לנושא החרדה, בתוך טיפול פסיכולוגי ניתן ללמוד טכניקות להרפיה, למשל, שיכולות לעזור להתמודד. הרבה פעמים זה בפני עצמו לא יספיק.
      בברכה, אבי סוויסה פסיכולוג קליני


      בברכה,
      אבי סוויסה פסיכולוג קליני

  29. פתרון לתלישת שיערות
    24-9-2015
    ספיר כתב:

    הבת שלי בת 1.8 התחילה לפני כ5 חודשים לסובב את המוצץ על גבי השיער ולהכניס לפה במהלך הירדמות או כניסה לשינה עמוקה
    היא תולשת ממש את השיער שלה !
    מה דרך הטיפול? מה עושים?

    1. 24-9-2015
      אבי כתב:

      שלום ספיר,
      מומלץ לפנות לייעוץ אצל פסיכולוג התפתחותי.
      בברכה, אבי סוויסה פסיכולוג קליני


      בברכה,
      אבי סוויסה, פסיכולוג קליני

  30. מניה דיפרסיה
    26-9-2015
    עופרה כתב:

    בני השתמש בסם l.s.d (אסיד) לפני חודש ימים. בעקבות כך אושפז בכפייה בבית חולים. לאחר שבועיים שוחרר וכעת מטופל ע”י פסיכיאטר. נוטל תרופות (לוריוון, פנרגן וזמפרקסיה 15 מ”ג). לאחרונה הציע הפסיכיאטר על לקיחת ליתיום לייצוב 3 × 300 מ”ג ביום.
    לאחר שקראתי מאמרים על ליתיום ומניה דיפרסיה שזאת מחלה לכל החיים שאלתי היא האם התפרצה אצל בני המחלה או שאלו תופעות לאחר לקיחת הסם והמצב הוא זמני? לתשובתך המהירה אודה

    1. 26-9-2015
      אבי כתב:

      שלום עופרה,
      לא ניתן להסיק על אבחנה מתוך טיפול תרופתי, התהליך צריך להיות הפוך. את השאלות לגבי האבחנה והטיפול צריך וכדאי להפנות לרופא המטפל בבנך.
      בברכה, אבי סוויסה פסיכולוג קליני


      בברכה,
      אבי סוויסה, פסיכולוג קליני

  31. ילד להורים גרושים
    28-9-2015
    שרית קול כתב:

    הגרוש שלי נפרד גם מאשתו השנייה, אם בנו. הילדה המשותפת שלי ושל הגרוש שלי מאד קשורה לאחיה למחצה וגם לאשתו השנייה.
    איך כדאי להסביר לבתי:
    מה קרה בין אביה לבין אשתו?
    מתי ואיך תראה את אחיה?
    למה אין לאבא (וגם לה)בית ולמה הם עברו לבית של סבתא?
    מה קרה לחדר שלה בבית של אבא?
    ועוד דברים שחשוב להסביר לה
    תודה מראש

    1. 28-9-2015
      אבי כתב:

      שלום שרית,
      איני יודע בת כמה בתך ומה היא יכולה להבין ממה שקורה. באופן כללי, כדאי לספק הסברים פשוטים לדברים שרלוונטיים אליה. לכן, למשל, לא בהכרח צריך להסביר מה קרה בין אביה לאשתו אבל כמובן שכן להתייחס לקשר שלה עם אחיה ולאופן בו תדאגו לשמר את הקשר הזה. כמובן שאם היא שואלת, חשוב להתייחס. בשביל ייעוץ מותאם יותר למצבכם כדאי לך לשקול לפנות להדרכת הורים קצרה וממוקדת אצל פסיכולוג קליני. אם תרצי, תוכלי לפנות למכוננו בטלפון 08-8659837.
      בברכה, אבי סוויסה פסיכולוג קליני


      בברכה,
      אבי סוויסה, פסיכולוג קליני

  32. בעיה נפשית
    5-10-2015
    חסוי כתב:

    שלום אמא שלי בת 60 פתאום לפני חודש התחילה לדבר ללא הפסקה ..מילים נאמרו היא לא שוכחת ועם דיברו עלייה היא אומרת שאנחנו צריכים טיפול . רוקדת ריקודי בטן ולא מפסיקה לדבר שטיות ויותר גרוע זה לדבר עם עצמה..אני ורביעיית האחים לא יודעים מה לעשות כי זה עושה לנו בושות …במשפחה שלה יש שני אחיות ושני אחייניות שמטופלות עם כדורים והכול בסדר איתם ..אבקש את עצתך למי לפנות לקבל טיפול מתאים תודה

    1. 5-10-2015
      אבי כתב:

      שלום,
      נשמע שבחודש האחרון חל בהתנהגותה של אמך שינוי שמדאיג אתכם. אם היא תסכים, פנו איתה להערכה אצל פסיכיאטר.
      בברכה, אבי סוויסה פסיכולוג קליני


      בברכה,
      אבי סוויסה, פסיכולוג קליני

  33. ילדה בת 7 שעושה קרי בתחתונים
    5-10-2015
    תמר חדד כתב:

    ילדה בת 7 שעושה קקי בתחתונים נאמר שהיא לא מתאמצת ללחוץ ולהתרוקן! פעם זה עצירות ואז קיבלה תרופה שיהיה לה קרי וגרם לשלשולים והיא עושה במכנסים! חודש לא היתה בבית ספר ! אומרים שזה בראש אנא עזרו אני הדודה של האבא של הילדה ממש קשה!

    1. 5-10-2015
      אבי כתב:

      שלום תמר,
      עולה בבירור שאת דואגת ומוטרדת מהמצב. כדאי לברר עם ההורים האם ואיך הם מנסים לטפל בבעיה, לעודד אותם לפנות לטיפול מקצועי אצל פסיכולוג ולהיות סבלניים גם לילדה ולקשיים שלה וגם לעובדה שהפתרון של בעיות מסוג זה עשוי להיות ממושך…
      בברכה, אבי סוויסה פסיכולוג קליני


      בברכה,
      אבי סוויסה, פסיכולוג קליני

  34. דיכאון
    5-10-2015
    עדי כתב:

    אני בת 15 , אין לי הרבה חברות .. בכיתה אני לא מדברת ולא משתתפת בשיעורים, זה כאילו קשה לי להוציא מילים מהפה, זה ממש מפחיד .. תמיד הייתי שקטה וביישנית גם כשהייתי קטנה.. אני לא יודעת מה לעשות, אני צריכה לעשות אבחון ? אם כן איזה אבחון?
    תודה..

    1. 5-10-2015
      אבי כתב:

      שלום עדי,
      את מתארת קשיים חברתיים ומה שיכול להישמע כמו ביישנות או אפילו חרדה חברתית, ולמרות שאת לא כותבת במפורש אפשר להבין שהמצב הזה קשה לך וגורם למצוקה. כדאי לשתף בכך את ההורים ולבקש לפנות לפסיכולוג שיוכל לעשות הערכה מדויקת יותר של המצב ולהתאים תכנית לטיפול.
      בברכה, אבי סוויסה פסיכולוג קליני


      בברכה,
      אבי סוויסה, פסיכולוג קליני

  35. עזרה
    13-10-2015
    יולי כתב:

    שלום אני לא מזמן גיליתי שאני מיתיחסת רע לחברות שדלא עשו לי כלוםמ איך מפסיקים?

    1. 13-10-2015
      אבי כתב:

      שלום יולי,
      הצעד הראשון לשינוי הוא להבין שיש בעיה, ונדמה שזה מה שגילית לאחרונה. בשלב הבא, כדי לשנות את ההתנהגות שלך צריך להבין אותה. מה זה אומר “מתייחסת רע לחברות שלא עשו לי כלום”? נסי לשים לב: מתי זה קורה? האם יש קשר למצבי הרוח שלך? האם בכל זאת יש קשר למשהו שקורה בינך לבינן? האם גם הן חושבות שאת מתייחסת אליהן רע? אילו תגובות את מקבלת? האם יש משהו שאת מרוויחה בהתנהגות הזאת?
      בברכה, אבי סוויסה פסיכולוג קליני


      בברכה,
      אבי סוויסה, פסיכולוג קליני

  36. עצבים
    14-10-2015
    ליטל כתב:

    שלום רצי לדעת מה לעשות
    יש לי מישהו קרוב שאני מכירה
    שבכל לילה מתעורר באמצע השינה כל פעם עושה משהו אחר ולמחרת לא זוכר בנוסף לזה במשך היום הוא משחק עם האצבעות בידיים ממש עצבני כל היום וליפעמיים גם אלים
    אני ממש דואגת לו הוא לא מעוניינן לילמוד או ללכת לצבא …אני ממש אשמח לקבל תשובה מה לעשות לזה

    1. 14-10-2015
      אבי כתב:

      שלום ליטל,
      את מספרת על שלושה דברים בקשר לאותו בחור: הוא עושה דברים שהוא לא זוכר מתוך שינה, הוא עצבני ולפעמים אלים, והוא לא מעוניין ללמוד או להתגייס לצבא. ראשית, יש קבוצה של הפרעות שינה שנקראת פאאסומניות שבהן האדם עושה דברים מתוך שינה, כשלפעמים הוא נראה ער, אך למעשה הוא ישן ולכן לא יזכור זאת למחרת. אפשר לפנות לייעוץ במכון שינה לגבי דרכי התמודדות או טיפול אפשריות. שנית, לגבי העצבנות, האלימות וחוסר המוטיבציה לעתיד, ההתייחסות ל”מה לעשות לזה” תלויה בקשר שלך לאותו בחור וברצון שלו לפתור את הבעיות הללו. את יכולה לדבר איתו על מה שמפריע לך להיות איתו או לידו, כמו האלימות, ורצוי אף להציב גבולות ברורים ולא להרשות התנהגות פוגענית. את יכולה להציע לו לפנות לטיפול כדי להקל על המצוקה שלו ולתמוך בו בכך, אבל אי אפשר להכריח אדם לקבל עזרה אם הוא לא מעוניין.
      בברכה, אבי סוויסה פסיכולוג קליני


      בברכה,
      אבי סוויסה, פסיכולוג קליני

  37. ילד בן 8
    15-10-2015
    SS כתב:

    הילד נבון , בן 8, ויש לו ידע רב, כשהוא מתחיל לספר /לדבר לעיתים קרובות משנה נושא באמצע ועובר לדברים טפלים, עד שהוא מגיע לעיקר אני מתעייפת…… נתקע באמצע, נראה כי הוא חושב יותר מהר ממה שהוא מדבר

    1. 15-10-2015
      אבי כתב:

      שלום,
      את מתארת שבנך מתקשה למקד את חשיבתו ודיבורו ונוטה לעסוק בטפל באופן שמקשה על השומע. אפשר לפנות לאבחון פסיכודידקטי כדי לבחון היתכנות של קשיי למידה ו/או קשב שיכולים ליצור תמונה כזאת. זיהוי הקושי הספציפי יאפשר עבודה עליו בכלים מותאמים לבעיה. אם תרצי, את מוזמנת לפנות למכוננו בטלפון 08-8659837.
      בברכה, אבי סוויסה פסיכולוג קליני


      בברכה,
      אבי סוויסה, פסיכולוג קליני

  38. לא מכירה בבעיה שלה
    16-10-2015
    צילה כתב:

    היי,יש לי חברה טובה בת 24 ואני די בטוחה שהיא סובלת מדיכאון.. אבא שלה נפטר כשהיא היתה בת 12 היא לקחה את זה קשה אבל התאוששה. או לפחות ככה חשבתי.. עד סיום התיכון היא היתה נורמטיבית,מאוד אהובה על כולם ואוהבת את כולם. אחרי שסיימנו את הלימודים יצא מצב שלפחות פעם בשנה היא נכנסה לתקופת דיכאון שלטעמי נובע מזה שהיא משווה את עצמה לאחרים.. ״ למה לי אין ולה יש..״ כל פעפ הצלחנו להוציא אותה מזה והיא המשיכה כרגיל עד שלפני 3 חודשים היא נכנסה לזה ממש חזק בעקבות טסט שהיא נכשלה בו וסיום לימודי התואר שלה. מאז היא משוכנעת שהיא לא תצליח בשום דבר בחיים וניסינו לתת לה תמיכה נפשית הכי טובה שרק אפשר . הבעיה היא שהיא לא מוכנה ללכת לטיפול ואני אישית מרגישה שזה מעל לכוחותיי כי היא גם הפכה לנורא אגרסיבית ומאשימה את כל העולם במצבה.. מה אפשר לעשות?

    1. 16-10-2015
      אבי כתב:

      שלום צילה,
      מאוד קשה לראות חברה טובה סובלת כל כך ולהרגיש את חוסר האונים כשאת לא יודעת איך לעזור לה. מהתיאור שלך נשמע אכן שהמצב מעל לכוחותייך ושדרוש לחברתך סיוע מקצועי, ולכן נראה שזה צריך להיות הכיוון מולה – לדבר איתה, להציע לה לפנות ולעזור בהתנהלות במידת הצורך. כדאי גם לשוחח עם אמה ו/או בני משפחה אחרים ולשתף אותם בדאגות, כי אולי הם יצליחו לשכנעה לפנות לטיפול. לצערי, מכיוון שלא ניתן להכריח אדם לפנות לטיפול אם הוא לא מעוניין, נראה שאין הרבה מה לעשות מעבר לכך. לסיום, צילה, בתוך הדאגה הכנה לחברתך אל תשכחי גם לדאוג לעצמך.
      בברכה, אבי סוויסה פסיכולוג קליני


      בברכה,
      אבי סוויסה, פסיכולוג קליני

  39. בן הזוג סובל ממאניה דיפרסיה
    19-10-2015
    רונית כתב:

    שלום,
    אני יוצאת עם בחור שסובל ממאניה דיפרסיה לדבריו , הוא מטופל ע”י זריקה חודשית – קספליון (150 מ”ג). הוא טוען שהמחלה נבעה משימוש יתר בסמים קלים.
    האם זה גנטי\ מולד? או שזה יכול לנבוע משימוש יתר בסמים?
    האם אפשר לנהל מערכת יחסים תקינה? להקים משפחה ?
    מה ההשלכות שאני צריכה לקחת בחשבון כאשר אני נכנסת למערכת יחסים איתו?
    האם יהיה ניתן להפסיק בעתיד את נטילת הזריקה?
    הוא בחור מקסים,אופטימי שמח אם הוא לא היה מספר לי לא הייתי יודעת, לא היה שום תסמין (אולי כי הוא מטופל) , אין קשר בינו לבין האבחנה.
    הוא טוען שסבל רק ממאניה בלי הדיפרסיה האם אפשרי ?

    אשמח לתשובות
    תודה רבה!

  40. דיסלקציה
    25-10-2015
    מנחם ארליך כתב:

    שלום לכם מרוסיה הקרה
    יש לנו בת בת 8 שנראה לי שהיא סובלת מדיסלקציה . יש לה את כל הסממנים כפי שקראתי באינטרנט באתרים שונים
    כיוון שאני לא סומך על ידע הרופאים פה ברוסיה חשבתי להביא אותה לארץ לאיבחון אבל אישתי מבקשת שהמאבחן/ת ידברו רוסית גם לתקשר עם בתנו )שמדברת עברית טובה מאד( וגם עם אישתי שלבטח יהיו לה שאלות רבות
    אגב האם ניתן לאבחן מרחוק בעזרת האינטרנט ?
    מנחם

  41. חוסר התאמה
    25-10-2015
    אביטל כתב:

    אני מאובחנת כסובלת מהפרעת אישיות גבולית.
    אולם אני לא סובלת משום דבר כזה.
    אני לא מרגישה מוזרה, אני לא מרגישה שאני לא יציבה ויש עוד המון סיבות שבגללן לדעתי האבחנה הזאת מוטעיית.
    אני אוהבת חברת בני אדם מאד, אוהבת להיות בין אנשים ובקשר עם אנשים.
    יש חוסר התאמה בין האבחנה שכתבו עלי לבין מי שאני.
    הרופאים מתעקשים, ולדעתי הם לא מקשיבים לי מספיק ובוחרים לשמוע רק את מה שהם רוצים. אני במצוקה כי נכפיית עלי אבחנה לא נכונה.
    הדבר הזה פוגע לי בחיים כי במקום שאני יוכל להיות בקשר עם אנשים, אז אנשים לא רוצים בחברתי משום הסטיגמה הזאת וכל הזמן מנסים לחפש איפה אני לא בסדר ואיך אפשר לנסות ולמצוא איפה יש התאמה בין מה שאומרים עלי לבין איך שאני מתנהגת.
    החיים שלי נהפכו לסיוט כי דורשים ממני להכיר בבעיה שאין לי.
    זה לא מקרה קלאסי של חוסר תובנה או חוסר הבנה שלי את עצמי, אלא להיפך. המערכת הממסדית נוקשה כלפי ובוחרת בשבילי מה אני מרגישה ומה אני חושבת, למרות שאני לא חושבת ככה ולא מרגישה ככה.
    כל הסיפור הזה הזוי לגמרי ומבודד אותי מהחברה. אני אדם שחברת אנשים מזינה אותו ונותנת לו כוחות ואנרגייה, אך אני נאלצת לחיות רוב הזמן לבד.
    בגלל שהמערכת הממסדית יודעת שאני מתנגדת לאבחנה שלה, אז היחס שלה כלפי נהפך להיות תוקפני ובלתי מתפשר יותר ויותר עם הזמן.
    ניסיתי כבר הכל – חוות דעת פרטיות, לכתוב מכתב לפניות הציבור של משרד הבריאות ועוד… שום דבר לא עוזר. אין לי שום דבר ממה שהם טוענים שיש לי ובכל זאת הגישה שלהם כלפי היא כל כך חסרת רגישות וכל כך נוקשה, חסרת היגיון והרסנית.
    המשפחה שלי לא מתפקדת בלרצות לעזור לי עם הסיפור הזה. לא אכפת להם – אמא, אבא, אחים ואחיות וגם ושאר המשפחה ולכן אני עם הסיפור הזה לבד. וזה ממש קשה. הפסיכיאטרים תקועים במשהו שאני לא מבינה למה הם תקועים בו שכל כך ברור שהוא לא נכון כלפי. אני לא יודעת איך לתקן את המצב הזה. אני יודעת בודאות שאני אדם נחמד ושאין לי הפרעה נפשית. אני בחורה רגישה ובעלת מודעות עצמית גבוהה במיוחד – גם לסביבה שלי, כך שאם היתה לי שמץ של הפרעה נפשית אז כבר הייתי מרגישה בה מזמן. מה עלי לעשות? בינתיים כל החיים מתבזבזים לי. אני משוועת לחברה ולמערכות יחסים, אך אני מבודדת בגלל הסטיגמה שכולם יודעים עליה בסביבתי וגם אם אני עוברת מקום אז לא לוקח הרבה זמן עד שזה מתגלה. הרי קבעו לי נכות נפשית של 75%, מה שהזוי באופן קטלני במיוחד. אני לא מוזרה, אני אוהבת חברת בני אדם, אני לא חשדנית, אני אדם מלא וגדוש, אין בי ריקנות, אין לי חרדת נטישה ואני לא פוגעת באנשים, אני לא אכזרית ולא מניפולטיבית. במכסימום זה שאני במצב שכל האבחנה הזאת שכתובה עלי והעוול החברתי והאישי שזה יוצר בחיי, גורם לי להלחם על השם שלי, ולנסות לתקן את העוול הזה. וזאת הרבה מלחמה והרבה פגיעות מהסביבה כלפי. אני יודעת שבעיני פסיכיאטר אני היא בטח האשמה פה בהכל, אבל פה בדיוק הטעות. אני לא אשמה, אלא זה שאני לא מפורשת נכון, ההסתכלות עלי היא חיצונית ביותר ולא נבדקת כלל ע”י מי שטוען שהוא בודק אותי – כגון פסיכיאטר. אני לא אדם רע, אלא טוב. אני לא יודעת איך למחוק את האבחנה המיותרת הזאת שכתובה עלי בביטוח לאומי ובמשרד הבריאות ואז בכל המוסדות – כולל במס הכנסה, קרי מעסיקים. זה עושה לי עוול. החיים ייגמרו בסוף, ואני אפילו עדיין לא יכולתי לחיות אותם כפי שאני ראוייה לחיות אותם. וזה בגלל הסטיגמה, הקיצבת נכות, וכל הנזק שזה עשה ועדיין עושה לחיי. אין התאמה כלל בין מה שהפסיכיאטרים כותבים עלי לבין מי שאני באמת. ואני לא יודעת איך ל”צאת מזה.”.
    מה עלי לעשות? איך אפשר לתקן את העוול הזה? אני יודעת בודאות שאני רגילה לגמרי. אני לא מבולבלת בכלל. אבל כשפסיכיאטר כותב עלי שקר אז כן, זה מבלבל, אבל לא מבלבל בעניין של מי אני וזהות, אלא מה שמבלבל פה, זה שאני לא יכולה ללכת לשום מקום עם אבחנה שהיא לא נכונה. אני לא יכולה לקדם את עצמי. ברגע שכותבים שקר אז אי אפשר לעשות איתו שום דבר, זה הכל נשאר תקוע, ברגע שיכתבו אמת אז הכל יתחיל לזרום ואני אדע בדיוק מה לעשות עם זה. ואז אני אתחיל להתקדם וגם אם יהיה קשה אז אני אמשיך עד שהכל יסתדר. אני יודעת מה האמת, אבל אף אחד לא מוכן לקבל את זה – אותה משום מה.., ולמרות שתמיד בסופו של דבר הסתבר שצדקתי.
    למה כשמישהו מתנגד לפסיכיאטר אז הוא רק מאבחן אותו יותר גרוע? זה לא נראה מקצועי בכלל.
    מה אתה אומר? מה עלי לעשות לדעתך?

    המשך…
    כשאמרתי שפסיכיאטר כותב שקר, אז התכוונתי לכך שאם הוא נותן בידי חוו”ד שכתוב בה משהו לא נכון עלי, אז אני לא יכולה לעשות איתה שום דבר, והכוונה היא שאני לא יכולה למשל ללכת איתה לוועדות של הביטוח לאומי כדי לבטל את האבחנה ואת הקיצבה, אני לא יכולה ללכת איתה לבית משפט כדי להתחיל איזה שהוא תהליך שיקדם את החיים שלי, באם פסק הדין ייצא לטובתי באומרו שאין לי הפרעה. אני לא יכולה אפילו להראות אותה למשפחה שלי ולהוכיח להם שכל היחס שלהם הזה כלפי הוא לא נכון ושאני כן בסדר, כפי שתמיד טענתי. הפסיכיאטרים מחזיקים את החיים שלי באגרוף הידיים שלהם ולא מאפשרים לי לחיות והם עושים פה טעות איומה. במקום לעשות מה שרופא אמור לעשות וזה לעזור – אז הם רק מזיקים לחיים שלי. הנזק הזה לדעתי כבר אפשר לאמוד אותו בנזק ממשי. גופני וכספי. אם לא יהיה מי שיאמין לי ויתחיל להקשיב לי ויוכל לעזור לי עם הסיפור הזה ולהוציא את האמת – אז כל החיים שלי אני אשאר בחשיכה ככה. וזה לא מגיע לי. זה כמו שאני נענשת ללא סיבה בכלל. הפכו אותי לקורבן אשם. וזה גם כמו אדם שהאשימו אותו בהריגת אדם – בלי שהוא עשה זאת בכלל. זה אותו יחס. אפילו לפעמים ההרגשה היא שאני כמו נאשמת ברצח שלא עשיתי. זה עוול וזאת מצוקה. מצוקה בגלל דבר אמיתי ולא בגלל דמיון או בגלל קושי בליצור קשרים. אין לי בעיה בליצור קשרים, אלא אנשים לא רוצים קשר איתי כמעט מראש. זה חסר סיכוי. אנא ממך, אם עולה בדעתך איזה רעיון איך לפתור את כל התסבוכת הזאת ממקרים דומים שאתה כבר מכיר וששמעת עליהם אז אמור לי. בעיקר אם אתה מזדהה עם רגשותיי ומצבי ומבין את הסיפור שלי ומבין את זה שיש פה טעות.

  42. כשירות לנשיאת נשק
    27-10-2015
    קלרה כתב:

    שלום לכם
    הייתי רוצה לדעת מה הם הקריטריונים בהם מבוסס המבחן
    ומה הוא בודק,ועל יכולים לפסול אותי
    תודה רבה
    קלרה

  43. בן ה שלוש שלי
    27-10-2015
    משה דביר כתב:

    הבן שלי בן שלוש כחם מבין שואל מתעניין אבל יש משהו בו שלא מצליח לרסן
    הוא כל הזמן שהוא לבד אם אחותו הת שנתיים מרביצ לה מייתישב אליה נושך אותה ממש חזק אתמול כמת ירד לה דם כך בנשיחה הייתה חזקה
    אני לא יודה מה לעשות כמה אני מדבר איתו מסביר לו מעניש אותו באותה רגע הוא מבין אבל לאחר זמן מה שוב חוזר למעשה

  44. ילד בן 6 וחצי עם בעיות התנהגות
    28-10-2015
    שירלי כתב:

    ינא חזרו אלי .לילד קשה ההסתגלות בבית ספר
    0547716360

    1. 28-10-2015
      אבי כתב:

      שלום שירלי,
      את מוזמנת להתקשר אלינו בטלפון 08-8659837.
      בברכה, אבי סוויסה פסיכולוג קליני


      בברכה,
      אבי סוויסה, פסיכולוג קליני

  45. בן 17
    28-10-2015
    אור כתב:

    בסד
    שלום

    בקרוב מאוד בעזרת השם הבן יהיה בן 18 שנים
    הגענו ארצה לפני כמה שנים ומאז הוא החל סובל עקב המעבר ומאז רק בבית
    מה זכויותיו ולמי צריך להודיע על מנת קבלת סיוע גם כלכלי
    אני אם חד הורית ומקבלת הבטחת הכנסה
    אם אני לא לעזרתו אז אין מי יעזור לו
    הוא מרטיב לעתים בלילות ואני עומלת בעבורו ככל יכולתי וזה לא קל
    עשו לו איבחון ומצאו שקשה לו להיות בחברת אנשים קשה לו להחליט ואין לו ביטחון
    בתודה מראש
    אור

    1. 28-10-2015
      אבי כתב:

      שלום אור,
      קשה להבין מדברייך מה הם בדיוק הקשיים ומה את מבקשת. אציע שתחזרי למי ששלח את בנך לאבחון או למי שאבחן אותו ותתייעצי עמם לגבי דאגותייך.
      בברכה, אבי סוויסה פסיכולוג קליני


      בברכה,
      אבי סוויסה, פסיכולוג קליני

  46. בן שצופה בפורנו על אימו/ אחותו
    29-10-2015
    אינה כתב:

    בני בן 18. אני ובעלי גילינו שהוא נוהג לצפות בסרטי פורנו שהתוכן שלהם הוא בן שוכב עם אימו, או עם אחותו. זה כבר קרה בעבר ושוחחנו איתו על כך הוא טען שזה בטעות וזה לא יקרה שוב, אך לצערי הרב זה קורה!!!
    אני ממש אובדת עצות, לא יודעת למי לפנות, איך אפשר לטפל והיכן?
    בבית יש אחות בגיל ההתבגרות , ואני ממש חוששת להשאירה בבית לבד.
    אשמח מאוד אם תתייחס לשאלתי, ותפנה אותי ליעוץ מתאים.
    תודה אינה.

    1. 29-10-2015
      אבי כתב:

      שלום אינה,
      צפייה בפורנו בפני עצמה, גם אם בתכנים חריגים, לא מעידה על בעיה או על סכנה ובוודאי שלא אומרת שבנך יפגע באחותו. יחד עם זאת, ברור שאת מאוד מודאגת וזקוקה לעזרה להבין את בנך שלתחושתך פתאום השתנה וכאילו הפך לאדם אחר, שכבר אי אפשר לסמוך עליו ולצפות את פעולותיו. כדי להתמודד איתו ועם חששותייך אמליץ שתפני לאיש מקצוע כדוגמת פסיכולוג קליני. אם תרצי, תוכלי לפנות למכוננו בטלפון 08-8659837.
      בברכה, אבי סוויסה פסיכולוג קליני


      בברכה,
      אבי סוויסה, פסיכולוג קליני

  47. ילד בן 8 עים הפרעות
    31-10-2015
    אמא מיואשת כתב:

    שלום לכם יש לי תאומים בני 8 וחצי שניהם היו בגן שפה אחד עלה לכיתה א והשני נישאר עוד שנה בגן לא היה פנוי עדיין לכיתה א
    שניהם שונים מאוד אחד מהשני זה נהוראי שעלה לכיתה א ילד עצמאי גדול מפותח לגילו
    לעומת אחיו שמיתנהג כמו ליצן כמו ילד קטן כאילו בגנון עושה פרצופים לעצמו
    לועג לאחרים מחפש את הנקודת טורפה שלהם בישביל לילעוג להם
    מיתנהג כמו תינוק עים פרצופים לעצמו רוקד לבד שר לבד לעצמו בקיצור מיתנהג כמו ליצן
    תמיד שם לב למראה שעל הקיר ליראות איך עושה את הפרצופים
    לא יודעת למי ליפנות צריכה עזרה
    תודה

    1. 31-10-2015
      אבי כתב:

      שלום,
      למרות שהם תאומים, הבנים שלך שונים מאוד זה מזה. את הראשון את מתארת כעצמאי ומפותח לגילו ועם התנהגותו של השני יותר קשה לך, את רואה אותו כילדותי ואולי אף כועסת עליו על כך. קודם כל חשוב לזכור שכל שני אנשים או ילדים הם שונים מבחינות רבות – רגשית, קוגניטיבית, מוטורית, חברתית… וזה בסדר שהם שונים. ברור שאת חשה צורך בעזרה אך לא לגמרי ברור מה הקושי ובאיזו מידה הוא חריג. כדאי אולי לשוחח ולהתייעץ עם המורה של בנך ואולי גם עם הצוות המקצועי שאבחן וליווה את בנך בעבר מטעם השפ”ח או כל גורם אחר.
      בברכה, אבי סוויסה פסיכולוג קליני


      בברכה,
      אבי סוויסה, פסיכולוג קליני

  48. דכאון חוזר ונישן
    31-10-2015
    לילי כתב:

    אנימסובלת מדכאון כרוני כבר שלוש שנים ומטופלת ברסיטל וקלונקס אבל בזמן האחרון אני מרגישה כי הכדורים כבר לא משפעים עליי. מה עלי לעשות?

    1. 31-10-2015
      אבי כתב:

      שלום לילי,
      לא אוכל להתייחס לטיפול התרופתי שכן איני רופא, בנושא זה חשוב להתייעץ עם הפסיכיאטר המטפל. מעבר לנושא התרופתי, כדאי לשקול לשלב גם טיפול פסיכולוגי, אם לא ניסית זאת עדיין. המחקרים בתחום מראים ששילוב של טיפול תרופתי עם פסיכותרפיה יעיל יותר בדיכאון מאשר כל אחד מהטיפולים בפני עצמו.
      בברכה, אבי סוויסה פסיכולוג קליני


      בברכה,
      אבי סוויסה, פסיכולוג קליני

  49. עשיית צרכים בתחתון
    3-11-2015
    ציפי כתב:

    נכדי בן 7 עושה את צרכיו מדי פעם בתחתון והוא מודיע שברח לו בהיותו בגן חובה הוא חווה 2מקרי מוות פעם אחת הסייעת של הגן נפטרה באופן פתאומי ולאחר שנה נפטר הסבא ומאז הילד השתנה יש לציין שלעיתים בבית הספר הוא מבקש להיות לבד אבל בדרכ כלל הוא ילד שמשתולל ומשחק יפה שאלתי כיצד אפשר לעזור לו ולמי צריך לפנות
    אשמח לתשובתך בהקדם.

    1. 3-11-2015
      אבי כתב:

      שלום ציפי,
      את קושרת בין שני אירועים קשים בעברו של נכדך לבין הסימפטום של אי שליטה בצרכים. את מוסיפה גם, ואולי בנימה של דאגה, שלפעמים הוא מבקש להיות לבד, וברור כי התמונה מורכבת אף יותר ממה שתיארת. בהנחה שגם הוריו של נכדך מודאגים ונכונים לפנות לעזרה, כדאי להתייעץ עם פסיכולוג קליני. אם תרצו תוכלו לפנות למכוננו בטלפון 08-8659837.
      בברכה, אבי סוויסה פסיכולוג קליני


      בברכה,
      אבי סוויסה, פסיכולוג קליני

  50. 30-11-2015
    מיתר כתב:

    היי, יש לי ביטחון עצמי ממש נמוך..אני ביישנית ממש וקשה לי להתחבר לאנשים אם הם לא יוצרים את הקשר איתי..
    כמו כן קשה לי עם מצבים חדשים ועם לקדם את עצמי..
    אני בת 21 אחרי צבא ואני כל הזמן חוששת מראיונות עבודה או כל מיני דברים כאלה.. אבא שלי סידר לי עבודה וגם בה אני מתביישת לדבר עם הבוס כשאני צריכה וכ’ו..
    כמו כן אני ממש סובלת מפחד קהל.. או כשבוחנים אותי..
    לדוגמא אני לומדת נהיגה ואני נוהגת ממש טוב עם המורה של- אבל ברגע שאני בטסט אני נלחמת ממש ורועדת עד לרמה שאני לא יכולה לנהוג ונלחצת ממש ועושה מלא טעויות
    ואני גם ממש רוצה ללמוד חינוך ועבודה עם ילדים קטנים כי זה מה שהתעסקתי בו בצבא..אבל אני יודעת שכשזה יגיע לפרזנטציות וללדבר מול אנשים בגילי או המרצים אני לא אצליח וארעד ואגמגם ושום דבר לא יילך לי..
    אני ממש רוצה לטפל בכל זה כי זה לא הגיוני שבגיל כזה אני לא אוכל לעשות שום דבר עם החיים שלי ולקדם את עצמי..
    אבל אני לא יודעת למי לפנות..
    תוכל לעזור לי?

    1. 6-1-2016
      אבי כתב:

      שלום מיתר,
      טוב שאת רוצה לטפל כי את צודקת, באמת אין סיבה שלא תוכלי לקדם את עצמך. את מתארת בעיות שקשורות לביטחון עצמי וביישנות ויכול להיות גם שאת סובלת מחרדה חברתית. פני לפסיכולוג קליני כדי להגיע לאבחון מדויק של הבעיה ולהתאים טיפול. בחרדה חברתית, למשל, אחד הטיפולים היעילים ביותר הוא CBT, ויש ברחבי הארץ קבוצות טיפוליות לא מעטות לבעיה זו עם שיעורי הצלחה מרשימים.
      בברכה,
      אבי סוויסה פסיכולוג קליני


      בברכה,
      אבי סוויסה פסיכולוג קליני

  51. 7-12-2015
    אמית כתב:

    שלום אני בגיל ההתבגרות ואני רוב הזמן מוצאת את עצמי בדיכאון כבר שנה וחצי אם לא יותר .ומיום ליום הדיכאון רק הולך ומתעצם.קשה לי מאוד בלימודים יש בעיות במשפחה אני מרגישה רע עם עצמי והחיים מקשים עליי,מעמיסים עליי. ובנוסף,אני מסתגרת בחדר ימים שלמים ו״בורחת מהמציאות״.
    התוכל בבקשה לעזור לי ? בין עם זה עצה קטנה שאוכל לעשות משהו בשביל עצמי ? תודה רבה

    1. 6-1-2016
      אבי כתב:

      שלום אמית,
      העצה הטובה ביותר שאוכל לתת לך היא לא להישאר לבד עם התחושות. שתפי מישהו במה שעובר עליך ומקשה עליך כבר כל כך הרבה זמן – הורה, אח/ות גדול/ה, יועצ/ת בי”ס… לא חייבים להרגיש ככה ויש מה לעשות כדי שהחיים יעמיסו פחות, אבל זה מתחיל בלבחור לא להישאר לבד – כמו שעשית בעצם הפנייה שלך עכשיו. המשיכי בדרך הזו.
      בברכה,
      אבי סוויסה פסיכולוג קליני


      בברכה,
      אבי סוויסה פסיכולוג קליני

  52. 13-12-2015
    רונן סבהו כתב:

    שלום קוראים לי רונן ואני בן 15.
    ביום שישי לקראת אמצע היום הרגשתי אי נוחות קלה ולאחר מכן לא ידעתי היכן אני נמצא,לקח כמה שניות לדעת איכן אני.
    ביום שייש בערב בערב אני הרגשתי כאילו אני בחלום וכל הדברים שאני עושה הם מין תחושה של אדם מת שמתקשר עם הסביבה כרגיל.
    זה נמשך עד היום,אשמח לתשובה,רונן.

    1. 6-1-2016
      אבי כתב:

      שלום רונן,
      החוויה שאתה מתאר נשמעת לא נעימה ואפילו מלחיצה. יכול להיות שמה שאתה חווה הוא דה-פרסונליזציה, שזו תחושה של נתק מהעצמי או שהעולם אינו מציאותי ונמצאים כאילו בתוך חלום. בדרך כלל זה קורה כסימפטום של הפרעה אחרת כמו חרדה או כתגובה לטראומה. בגלל שזו הפעם הראשונה שזה קורה לך, נמשך זמן רב ומדאיג אותך, כדאי שתשתף את הוריך במה שאתה מרגיש ושתשקלו לפנות יחד לייעוץ רפואי.
      בברכה,
      אבי סוויסה פסיכולוג קליני


      בברכה,
      אבי סוויסה פסיכולוג קליני

  53. אהבה
    18-12-2015
    Gavriel alon כתב:

    שלום אני בחור בן 20 ואני מאוהב בצורה מטורפת הבעיה היא שזה אהבה חד צדדית וני הגעתי למצב שאני בוכה בגלל זה ונכנס לדיכאונות וכו רציתי לשאול אם יש איזה דרך לטפל בזה? תודה רבה

    1. 6-1-2016
      אבי כתב:

      שלום גבריאל,
      על פניו, אהבה והתאהבות אינן בעיה… אבל אתה מספר שהעוצמות אצלך מאוד גבוהות ואתה מרגיש מצוקה גדולה כתוצאה מהאהבה החד צדדית, ובמצב כזה ברור שכדאי למצוא דרך להקל. טיפול פסיכולוגי יכול לעזור לך בכך שיאפשר להבין את העוצמות, הן של האהבה והן של התגובה הרגשית לחוסר המימוש שלה, לעבד את המצב ולהתחיל להתקדם. אם תרצה, אתה מוזמן לפנות למכוננו בטלפון 08-8659837.
      בברכה,
      אבי סוויסה פסיכולוג קליני


      בברכה,
      אבי סוויסה פסיכולוג קליני

  54. הפסקת טיפול בקספליאון
    19-12-2015
    מעיין כתב:

    שלום רב.
    בעלי בגיל 65 מטופל בקספליאון החצי שנה האחרונה בתחילה קיבל 150 מ”ג הורידו ל100מ”ג
    ופתאום התחילו תופעות של דיכאון חוסר חיות חוסר חיוניות ללא שימחת חיים מכונס בעצמו .
    בעלי מקבל את הזריקה עקב אירוע פסיכוטי של שימוש ממושך בקוקאין בכמות גדולה וכתוצאה משימוש זה סבל מהזיות שמיעת קולות התנהגות לא צפוייה.
    אני רוצה לציין שכיום כבר חצי שנה שבעלי לא צורך סמים רק הזריקות גורמות לו להרגיש נמוך מאוד ואני דואגת.שאלתי:האם הפסקת הזריקה תסכן אותו לבעלי לא היו מעולם הפרעות פסיכוטיות רק כתוצאה מהשימוש בסם כיום הוא נקי וחזר לעצמו רק הזריקה מכניסה אותו למצב דיכאוני האם אפשר להפסיק את הזריקה?אנו לא שוללים שיחות או מעקב או טיפול תרופתי אחר מה היית ממליץ לנו?

    תודה מראש
    מעיין

    1. 6-1-2016
      אבי כתב:

      שלום מעיין,
      איני פסיכיאטר כך שלא אוכל לייעץ לגבי הטיפול התרופתי. חשוב וכדאי לפנות עם השאלות הללו לרופא המטפל בבעלך שיוכל להעריך את הסיכונים האפשריים לאור ההיסטוריה שלו ולהתאים את הטיפול תוך התייחסות לתופעות הלוואי.
      בברכה,
      אבי סוויסה פסיכולוג קליני


      בברכה,
      אבי סוויסה פסיכולוג קליני

  55. הילדה נכנסת לחרדה ודיכאון
    25-12-2015
    ישראל שרה כתב:

    הילדה שלי התגייסה ביום ראשון
    עם בעיה נשית רפואית, המפקדים לא התייחסו לכאבים והיא קיבלה הלם טירונות
    הלכה עם מוטיבציה חזרה עם חוסר חיים בפנים
    כרגע נמצאת בשבוע גימילים
    היא נכנסה לדכאון וחרדות שצריכה לחזור בעוד שבוע
    להתחיל קבן זה הרס בשבילה
    אני אובדות עצות מה לעשות איתה
    תודה

    1. 6-1-2016
      אבי כתב:

      שלום שרה,
      ההסתגלות לצבא יכולה להיות קשה לכולם, ובמיוחד כשהגיוס מלווה בבעיה רפואית שלא זוכה למענה הולם. את מספרת שהיא נכנסה לדיכאון ולחרדות מכך שהיא צריכה לחזור לטירונות אבל מנגד לא רוצה לפנות לקבן, כך שנראה שהיא אמביוולנטית.
      נראה שהדבר הראשון בסדר העדיפויות הוא לטפל במצבה הנפשי, ומכיוון שהיא חיילת כעת זה אומר כן לפנות דרך המערכת הצבאית. המטרה היא לא לעשות לה בעיות אלא לאפשר לה לקבל עזרה וטיפול שלהם היא זקוקה.
      בברכה,
      אבי סוויסה פסיכולוג קליני


      בברכה,
      אבי סוויסה פסיכולוג קליני

  56. אי נוחות
    29-12-2015
    רונן כתב:

    כבר שבועיים וחצי שאני מרגיש מוזר שאני לא מרגיש את הגוף כאילו אני מת ועדיין מתקשר עם הסביבה
    אשמח לתשובה,רונן

    1. 6-1-2016
      אבי כתב:

      שלום רונן,
      קשה להבין מה קורה לך שגורם לך כבר שבועיים וחצי להרגיש כאילו אתה מת. מה שברור הוא שהמצב לא תקין ולא נעים לך. אמליץ שתפנה לרופא לבירור המצב.
      בברכה,
      אבי סוויסה פסיכולוג קליני


      בברכה,
      אבי סוויסה פסיכולוג קליני

  57. לגבי בת זוגי
    30-12-2015
    אדם כתב:

    אני יוצא כבר כשנה וחצי עם פיליפינית בת 41 שמועסקת כעובדת זרה בארץ. האהבה בנינו פורחת וחזקה מאד( גם מצידי וגם מצידה). זו אהבה טהורה שאינה מבוססת על אינטרס כלשהו פרט לאינטרס של להיות מאושרים ביחד. חברתי התאלמנה לפני כשנתיים. יש לה 3 ילדים מקסימים שהורי בעלה מגדלים אותם בפיליפינים והיא אמא מעולה ונמצאת בקשר יום יומי איתם באמצעות המדיה האלקטרונית.
    לפעמים ( תדירות של כפעם בשבוע פעם ב10 ימים … אין חוקיות … אין זמנים ) היא מקבלת את הג׳ננה שלה ( כך אנו מכנים זאת) ומסתגרת בתוך עצמה מתנתקת מהטלפון לא רוצה לתקשר ( והיא הבהירה לי כשזה קורה לה היא עדיין מרגישה שהיא אוהבת אותי אבל פשוט רוצה שקט) … לאחר כיום או יומיים הכל חוזר כאילו לא קרה כלום. אני רוצה להוסיף שדאגתי להבהיר לה שאני ממשיך לאהוב אותה באותה מידה גם עם הג׳ננות שלה. היא אמרה לי שהיא מוכנה לקבל עזרא בנושא מטרפיסט. תמיד יש לה פחדים איך להעביר לילדיה שהיא במערכת יחסים עם גבר לאחר שנה ממות בעלה התחיל הקשר בנינו… הפחדים הם מתגובת ילדיה לזה … בן בן 16.5 משכיל לומד רפואה ופסיכולוגיה באוניברסיטה מאד יוקרתית ויקרה במנילה עוד בן בן 14.5 מקסים ונסיכה מהממת ומוכשרת מאד בת 7.5
    הייתי רוצה להבין מה זה ה״ג׳ננה״ הזו ואיך אפשר לטפל בזה.
    תודה מראש.

    1. 6-1-2016
      אבי כתב:

      שלום אדם,
      “ג’ננה” היא לא מונח מקצועי ואין לי דרך להבין מה משמעותה, מה קורה לזוגתך בפרקי הזמן האלה ואיך אפשר לטפל בזה. כתבת שהיא מוכנה לקבל עזרה בנושא וזה מצוין. בתוך טיפול אצל פסיכולוג מוסמך היא בוודאי תוכל להבין יותר טוב מה קורה לה ולמה, והיא תוכל לבחור אם לשתף אותך בכך.
      בברכה,
      אבי סוויסה פסיכולוג קליני


      בברכה,
      אבי סוויסה פסיכולוג קליני

  58. בני בן ה20 צמוד לחברה
    3-1-2016
    רויטל כתב:

    שלום רב בני בן ה20הכיר את החברה שלו בעבודה לפני מספר חודשים וכל הזמן ביחד חוזרים מהעבודה יחד ישנים יחד ואף עובדים יחד . בעלי ואני מתעצבנים מזה שאין לו חיים בלעדיה האם זה טוב כך ? ומ צריך לעשות ? הסברתי לו שהוא צריך חיים משלו אמר שייקח לתשומת ליבו אבל אותו דבר

    1. 6-1-2016
      אבי כתב:

      שלום רויטל,
      בנך בן ה-20 נמצא בתחילתה של זוגיות חדשה. אפשר לשער הוא וחברתו מאוהבים זה בזו ולכן בוחרים לבלות כל רגע פנוי יחד. אם טוב לו איתה והיותם צמודים לא פוגע בתפקוד שלו (או שלה) – למה זה מפריע לך ולבעלך? אולי אתם פועלים מתוך התפיסה שבמערכת יחסים זוגית רצוי להגיע לאיזון בין ה”ביחד” לבין ה”לבד”, כזה שיאפשר לבנות זוגיות קרובה ואינטימית תוך שמירה על נפרדות של כל אחד מבני הזוג, וזו אכן תפיסה בריאה ונכונה. אבל בנך צעיר ומאוהב ומצא מישהי שטוב לו איתה. נסו לשמוח בשבילו, סביר שעם הזמן האינטנסיביות של הקשר תפחת ובנך יחזור גם לעשות דברים בלי בת זוגו.
      בברכה,
      אבי סוויסה פסיכולוג קליני


      בברכה,
      אבי סוויסה פסיכולוג קליני

  59. בקשר לאישתי
    17-1-2016
    אנדריי כתב:

    שלום רב ! אישתי סובלת כבר שנה ויותר מי התקפים חוזרים של סחרחורות, רעידות פחד להישאר לבד או לנסוע בהגה היינו אצל פסיכיאטר של מאוחדת שהביא כל פעם תרופא אחרת והאחרונה הייתה “ציפרלקס” שהכיע למימון של 20 מ”ל ביום והמצב עדיין לא השתפר אחריי 4 חודשים של לקיחת התרופא, המצב היום הגיע לקושי בלעבוד ולתיפקוד היום יומי שלה חרדות ומצבי רוח שאי אפשר לתאר במילים אני כבר לא יודע מה לעשות ואיפה לפנות לבקשת עזרה כל הבדיקות הגופניות תקינות רופאים אומרים שזה חרדות מלובות בדכאון וכך הלאה .. כבר אין כוח לכל התרופוץ האלה צריכים טיפול שבאמת יעזור וממש מיועשים האם יש אפשרות לשפוך קצת עור על המצב?

    1. 22-1-2016
      אבי כתב:

      שלום אנדריי,
      מאוד מתסכל לעבור כל כך הרבה בדיקות, רופאים ותרופות ולא להרגיש שום שיפור. אם הבדיקות הגופניות תקינות כולן והאבחנה שניתנה לאשתך היא בתחום הנפשי, נראה שכדאי לפנות לטיפול נפשי. תרופות נוגדות דיכאון וחרדה יכולות להיות חשובות ויעילות אך הן אינן הכלי היחיד לטיפול וישנם טיפולים פסיכולוגיים שונים שיכולים לסייע. סוג הטיפול הספציפי תלוי, כמובן, במאפיינים הייחודיים של המקרה. כיום, במסגרת הרפורמה בבריאות הנפש, קופת החולים מחוייבת להציע טיפול נפשי לכל מבוטחיה. פנו בחזרה לפסיכיאטר להתאמה חוזרת של הטיפול התרופתי ובררו עמו על האפשרויות הקיימות לטיפול פסיכולוגי באזורכם.
      בברכה,
      אבי סוויסה פסיכולוג קליני


      בברכה,
      אבי סוויסה פסיכולוג קליני

  60. חרדה חברתית
    23-1-2016
    קרינה כתב:

    שלום, בעוד כחודשיים אני מתגייסת לצה”ל ומעוניינת לעבור אבחון כדי לקבוע האם יש לי חרדה חברתית וקבלת חוות דעת לצבא עקב כך. כמה פגישות העניין אמור לקחת?
    אם מדובר בסדרת מפגשים ניתן לצמצם אותה?

    1. 26-1-2016
      אבי כתב:

      שלום קרינה,
      את מוזמנת ליצור איתנו קשר טלפוני בשביל פרטים על קבלת חוות דעת לצבא. אנא התקשרי אלינו 08-8659837.
      בברכה,
      אבי סוויסה פסיכולוג קליני


      בברכה,
      אבי סוויסה פסיכולוג קליני

  61. התמודדות בגיל ההתבגרות
    25-1-2016
    מזי גריב כתב:

    היי.יש לי ילד בן 17 וחצי תלמיד כיתה י”ב כבר תקופה של שנה הוא לא מכבד מתנהג בזלזול שם על כולנו פס מתחצף ובנוסף יש ירידה בלימודים במיוחד מתחילת שנה אין לו רצון ללמוד יש לו המון חיסורים זימנו אותי לביס לשיחה עזר כמה ימים ושוב חזר לעצמו {וזה לא מאפיין אותו} יחס בין האבא והילד לא טוב כל הזמן ויכוחים ומריבות ותמיד אני אשמה לדוגמא: היום שלח הודעה למורה שהוא חולה על דעת עצמו וכשדיברתי איתו הילד אמר לי טוב אני יותר לא חוזר הביתה מה אני עושה אני חסרת אונים תודה על העזרה …הילד עובד אחה”צ בארומה כרצונו

    1. 6-2-2016
      אבי כתב:

      שלום מזי,
      גיל ההתבגרות הוא תקופה סוערת שבה הרבה פעמים ילדים מורדים בהורים, בסמכות, במסגרת ובמוסכמות. זה לא נעשה מתוך זדון או כוונה לקלקל את היחסים, אלא במסגרת התהליך של חיפוש וביסוס הזהות העצמית. נשמע שבשנה האחרונה מתנהל ביניכם מאבק כוחות, כשאתם לא מבינים לאן נעלם הילד הטוב ולא יודעים איך להתנהל איתו. באשר לדרכי התמודדות, כלל אצבע חשוב פה הוא להציב גבולות ברורים ועקביים. כלומר, להחליט ביניכם מה הם הקווים האדומים (למשל, זיוף אישור מחלה, או בוודאי אלימות מילולית) ומה ההשלכות של חציית הקווים – אילו סנקציות תפעילו. השלב הבא הוא להבהיר את כל זה לבנכם ואז גם לפעול לפי ההחלטות הללו בצורה עקבית. זה באופן כללי. במצב כזה של חוסר אונים ותסכול שלכם, אמליץ לפנות להדרכת הורים שתחזק אתכם בעמידה העקבית מולו ותיתן לכם כלים נוספים להתמודדות עמו.
      בברכה,
      אבי סוויסה פסיכולוג קליני


      בברכה,
      אבי סוויסה פסיכולוג קליני

  62. כמות
    7-2-2016
    תמיר כתב:

    כמה שאלות יש במבחן או שזה מבחן מול פסיכולוג ?!

    1. 8-2-2016
      אבי כתב:

      שלום תמיר,
      לא כתבת לאיזה מבחן אתה מתייחס…
      אם מדובר על כשירות לנשיאת נשק, האבחון כולל הן מבחן ממוחשב שנמשך בין שעה לשעתיים והן ריאיון עם פסיכולוג.
      אם השאלה מתייחסת למבחן אחר, אנא פרט יותר למה כוונתך.
      בברכה,
      אבי סוויסה פסיכולוג קליני


      בברכה,
      אבי סוויסה פסיכולוג קליני

  63. עזרה
    10-2-2016
    אלין כתב:

    בת דודתי כיום בת 23 מאז הצבא הסתגרה מאוד לא מצליחה ליצור קשרים חברתיים
    אחרי השחרור חטפה התקף פסיכוטי שבו טוענת שמדברים איתה מטופלת בכדורים לומדת לימודים גבוהים אבל מאוד בודדה ורוב היום מדברת לעצמה
    מה בדיוק יש לה?
    וכיצד עוזרים לה להתחבר?

    1. 13-2-2016
      אבי כתב:

      שלום אלין,
      איני יודע מה בדיוק יש לבת דודתך מעבר למה שאת מספרת – “התקף פסיכוטי” (מי אמר? וכיצד הוא מתבטא היום אם בכלל?), בדידות וקושי ליצור קשרים חברתיים. מכיוון שהיא מטופלת וככל הנראה במידה של הצלחה, אולי גם לא חשוב כל כך איך בדיוק קוראים למה שיש לה. מה שכן מאוד ברור הוא הדאגה שלך אליה והרצון שלך לעזור לה, והדאגה הזו שלך תוכל לעזור לך להתחבר אליה. דברי איתה, הציעי לה את עזרתך או פשוט היי חברה שלה, וכך תביני ממנה איך ובמה תוכלי לעזור.
      בברכה,
      אבי סוויסה פסיכולוג קליני


      בברכה,
      אבי סוויסה פסיכולוג קליני

  64. חרדה
    17-2-2016
    ריקי כתב:

    שלום
    הבן שלי בן 15.5 סובל מחרדה ומ ocd לוקח פריזמה כבר שלושה וחצי שבועות
    עדין אין שיפור
    האם עליי עדין לחכות בסבלנות כדי לראות שיפור ?

    1. 20-2-2016
      אבי כתב:

      שלום ריקי,
      על נושאים הקשורים לטיפול תרופתי יש להתייעץ עם רופא בלבד. כדאי לפנות עם השאלות לפסיכיאטר המטפל.
      בברכה,
      אבי סוויסה, פסיכולוג קליני


      בברכה,
      אבי סוויסה פסיכולוג קליני

  65. בעיה.
    19-2-2016
    מנוש כתב:

    בעיה שרק לאחרונה התוודעתי אליה.

    מצד אחד אני נהנה מהחיים ומרגיש סיפוק ממה שאני עושה תודה לא-ל.

    אבל מצד שני אני לא מספיק שלו ורגוע, כי אני יכול פתאום באמצע דיבור עם מישהו להתחיל להרגיש לא בנוח ולהסמיק. ואני נלחץ מאוד מכל דבר. אם מישהו אומר לי מילה – אני נלחץ ממנה.

    אותו דבר אם מישהו מדבר על עניין שאני מפחד שיחשדו בי אודותיו – אני מתחיל להסמיק, למרות שאני בכלל לא שייך לאותו עניין, רק כי אני חושש שיחשדו בי!

    בקיצור: אני בחור בן 20 +, מפסוט מהחיים אבל מרגיש הרבה לחץ מכל דבר קטן למרות שאני לא מוצא לזה שום סיבה הגיונית.

    תודה מראש!!

    1. 20-2-2016
      אבי כתב:

      שלום מנוש,
      נדמה שמה שאתה מתאר יכול להיות סוג של חרדה. באופן כללי, חרדה מורכבת משלושה סוגים של מאפיינים: פיזיים (כמו הסמקה, דופק מואץ, הזעה), מחשבתיים (כמו המחשבה שעלולים לחשוד בך, או שרואים שאתה לחוץ) ורגשיים (כמו תחושת הלחץ, המתח והפחד שאתה מתאר). בין שלושת המרכיבים הללו יש יחסי גומלין כך שהם מעוררים זה את זה ומשפיעים זה על זה, גם אם בניתוח קר ורציונלי של המצב אין לזה סיבה “הגיונית”. כדאי לך לשקול לפנות לטיפול פסיכולוגי, שיכול להיות ממוקד וקצר, כדי ללמוד להבין את החרדה ולהתמודד איתה. אם תרצה, אתה מוזמן לפנות למכוננו בטלפון 08-8659837.
      בברכה,
      אבי סוויסה, פסיכולוג קליני


      בברכה,
      אבי סוויסה פסיכולוג קליני

  66. מה עושים....
    24-2-2016
    מיכאל. כתב:

    יש לי ילדה בת 28 שנים .היה לא עובדת לא עושה כלום בבית היה שקרנית וגנבת ועצלנית ישנת ביום מבלה בלילה שלכנו אותה לטיפול פסיכולגי. אין שנוי.תודה..

    1. 12-3-2016
      אבי כתב:

      שלום מיכאל,
      ראשית, הבת שלך אישה מבוגרת ואחראית לעצמה. לכן, היא בוחרת איך להתנהג ומה לעשות – לעבוד או לא, לשקר או לא, לישון ביום ולבלות בלילה או לא. אתה ואתם, בתור ההורים שלה, כבר לא יכולים לשנות אותה אבל כן יכולים לבחור איך להגיב ומה מתאים או לא מתאים לכם. שנית, שלחתם אותה לטיפול פסיכולוגי ואין שינוי. לצערנו, אי אפשר להכריח אדם להשתנות או לקבל עזרה אם הוא לא מעוניין בעזרה. ומעבר לכך, גם בהנחה שהיא כן מעוניינת בעזרה ועובדת בטיפול, השינוי שטיפול פסיכולוגי עושה הוא לא מיידי ודרמטי. הרבה פעמים לוקח זמן וסבלנות כדי לראות תוצאות. זה מתסכל אבל אין פתרונות קסם… בהצלחה.


      בברכה,
      אבי סוויסה פסיכולוג קליני

  67. טיפול זוגי
    2-3-2016
    יערית כתב:

    שלום
    רציתי לבדוק אם המכון עובד עם קופח כללית.
    ומה תנאי התשלום לגבי טיפול זוגי.
    תודה מראש

    1. 12-3-2016
      אבי כתב:

      שלום יערית,
      באופן כללי, מכון ממדים הוא מכון פרטי. בעוד שאיננו עובדים עם קופות החולים, יש לנו הסכמים עם מספר חברות ביטוח. אנא צרי קשר טלפוני כדי לקבל פרטים על העלויות ותנאי התשלום, 08-8659837.


      בברכה,
      אבי סוויסה פסיכולוג קליני

  68. odd
    13-3-2016
    איריס כתב:

    הי. ילדי בן 12 מאובחן מגיל 7 עם odd ו adhd.
    ההתמודדות לא קלה ורק נעשית קשה יותר ויותר למרות טיפול תרופתי ותמיכה רגשית. האם יש פורום הורים ייחודי לבעיה?
    איריס

    1. 16-4-2016
      אבי כתב:

      שלום איריס,
      איני מכיר פורומים ספציפיים אך אין לי ספק כי ברחבי הרשת, ובוודאי בפייסבוק, תוכלי למצוא קבוצות תמיכה להורים המתמודדים עם קשיים דומים.


      בברכה,
      אבי סוויסה פסיכולוג קליני

  69. 16-3-2016
    שי כתב:

    שלום, אני בן 30 התחלתי לע וד במקום עבודה חדש, ואני חש בחילות סחרחורת וכאבי בטן . זה מספר שבועות עקב לחץ או רגישות יתר. אודה לקבלת עצה בנוגע למצב

    1. 16-4-2016
      אבי כתב:

      שלום שי,
      כניסה למקום עבודה חדש בהחלט יכולה להיות קשה ומלחיצה. אנשים שונים מסתגלים במהירות ובקלות שונות, ואנשים שונים גם מגיבים בצורות שונות. הרבה פעמים לחץ יכול להתבטא בתגובות גופניות כמו אלה שאתה מתאר. נסה לעשות פעילויות מרגיעות ומהנות בזמנך הפנוי כדי להקל על עצמך. אתה יכול גם לפנות לטיפול קצר ולקבל כלים להתמודדות עם לחץ, כמו טכניקות הרפייה.


      בברכה,
      אבי סוויסה פסיכולוג קליני

  70. חולשה, חום הקרות
    5-4-2016
    ניקול כתב:

    נכד שלי בן 9 וחצי לא אוכל באופן סדיר, רזה לגילו.. ההורים לא מכריחים והילד אוכל רק שניצלים ומיני חטיפים שותה מים יש ימים שלמים שלא בא אל פיו דבר עד בערב. משחק הרבה כדור רגל..אתמול בלילה הרגיש לא טוב והקיא.. ההורים נתנו לו נורופן לילדים והוא הקיא את זה. מהבוקר הוא ישן. נראה חלש מאוד. אני דואגת . כל מה שאני מציעה לאימא שלו היא דוחה ואומרת לי שאני סתם חופרת.

    1. 16-4-2016
      אבי כתב:

      שלום ניקול,
      נשמע שאת דואגת מאוד לנכדך וייתכן שהדאגה במקומה. נסי לדבר עם בתך (או כלתך?) באופן שלא יחווה על ידה כביקורתי או מאשים, כי יכול להיות שזה מה שגורם לה להתנגד לך. שתפי אותה בדאגה שלך והציעי לפנות לרופא הילדים לבדיקות.


      בברכה,
      אבי סוויסה פסיכולוג קליני

  71. לכמה זמן מאשפזים ביפולר באשפוז כפוי ?
    28-4-2016
    אלמוני כתב:

    שלום רב
    הכרתי בחורה מקסימה שהחלה להראות סימנים לביפולר …לשאלתי הודתה שהיא מאובחנת כביפולר …נסעתי לארוחת סדר פסח עם המשפחה וכשחזרתי נודע לי שהיא פונתה לבית חולים…אינני יודע מה שלומה ומתי תשתחרר…לכמה זמן מאשפזים ביפולרים ?

    1. 7-5-2016
      אבי כתב:

      שלום אלמוני,
      כמו כל מחלה נפשית או גופנית אחרת, גם הפרעה בי-פולרית היא לא דבר אחד ויכולים להיות ביטויים ומהלכים שונים. לכן, איני יכול לנחש מה יהיה משך האשפוז של חברתך. ניכר שאתה דואג לה ואולי יהיה פשוט יותר אם תיצור איתה קשר ישירות ותתעניין בשלומה?


      בברכה,
      אבי סוויסה פסיכולוג קליני

  72. הילד התחיל לדבר לעצמו מידי פעם
    30-4-2016
    אהרון כתב:

    שלום רב,
    אשמח מאוד לתשובה. אני ואשתי נואשים לפתרון ונשמח לסיוע.
    בני הקטן בן 9 וקצת ילד חכם ומקובל בין חבריו התחיל בתקופה האחרונה לדבר לעצמו מידי פעם. זה מתבטא במילים שהוא ממציא לעצמו או לטענתו ב”משפטים הפוכים” מההגייה האמתית שלהם. אנו מאוד חוששים שהדבר יחריף ויפגע במהלל החיים התקין שלו אם הדבר אכן יחריף. האם יש לכך סיבה ? אם כן מה עלינו לעשות או כיצד עלינו לנהוג? האם עלינו להרפות או לטפל ביתר שאת בתופעה המוזרה הזאת?
    נא עזרתך….תודה רבה .
    ההורים המודאגים.

    1. 7-5-2016
      אבי כתב:

      שלום אהרון,
      מה שאתה מתאר יכול להיות נורמלי אצל ילד חכם ובעל דמיון עשיר. עם זאת, הדאגה שלך עולה מאוד חזק ולכן אמליץ בכל זאת שתפנו, אתה ואשתך, להתייעצות עם פסיכולוג קליני של ילדים, כדי שתוכלו לתאר בפירוט את המתרחש ולקבל חוות דעת מותאמת אישית. אם תרצו, תוכלו לפנות אלינו 08-8659837.


      בברכה,
      אבי סוויסה פסיכולוג קליני

  73. לביתי מנישואים ראשונים יש מחסום מול בעלי הנוכחי
    2-5-2016
    דיקלה איבגי רוקסה כתב:

    בעלי מגדל אותה מגיל שנתיים כרגע היא בת 8 דואג לה להכל (יש לו דרך חשיבה מאוד פרימיטיבית והוא חושב שבגלל שהוא מכלכל אותה ודואג לה אז הוא צריך לקבל מדליה) באופן כללי לילדה יש מצבי רוח קיצוניים
    והיא יכולה להיכנס לבית בלי לאמר שלום וכשיוצאים בבוקר צריך להזכיר לה להגיד להתראות
    באופן כללי הילדה באמת ילדה טובה ,תלמידה מעולה,חברותית
    רק מולו יש לה עיניינים, בנוסף לי ולבעלי יש ילדה משותפת,אני באמת משתדלת לא להתייחס לקטנה יותר מלגדולה אך זה טיבעי משום שהיא פחות עצמאית
    להערכתי “נפל האסימון” לילדה בנושא הגירושין שלי מאביה בשנה-שנתיים האחרונות
    בעלי גדל בבית עם חינוך מאוד קשה (אביו היה רס”ר בצבא)
    אני כל הזמן אומרת לו שהילדים לא אשמים בכלום והכל מתחיל ונגמר אצלנו…..יש איתו בעיה ,אם איש מקצוע יגיד לו את אותם הדברים שאני אומרת לצורך העניין רק אז אולי הוא יקשיב
    היום הוא אמר לי אמירה ששברה את גב הגמל….שבגלל ההתנהגות שלה הוא מרגיש שהוא מתחיל לשנוא אותה….וואוו הזדעזעתי!!!!!!!
    ואמרתי לו שלא יעז להגיד את המשפט הזה שוב
    כי אם הוא מחשיב את עצמו “אבא” שלה מה שהוא כל הזמן אומר אז איזה אבא מסוגל להגיד שהוא עלול לשנוא את הילד שלו?!
    בכל מקרה אני רוצה כלים אם אפשר,מאמרים בנושא וכל דבר שיעזור,
    אני מרגישה שאם אני לא אעשה צעד קיצוני עכשיו אני אאבד או את הילדה שלי חלילה (כי זה רק ילך ויחמיר) או את בעלי (ואני ממש לא רוצה לפרק בית שוב,בעלי הוא כמו “חומר ביד היוצר” אפשר לעבוד איתו הוא לא אטום לגמרי)

    1. 7-5-2016
      אבי כתב:

      שלום דיקלה,
      מצב היחסים בין בעלך לבתך נשמע קשה וטוב שאת רוצה לטפל בו לפני שתהיה החמרה. את מבקשת מאמרים או כלים וגם מציינת שהוא לא מקשיב לך ושאולי יש צורך באיש מקצוע. מתיאור היחסים בין שניכם ובתוך המשפחה בכללותה נשמע שבאמת רק מאמרים או כלים לעזרה עצמית לא יספיקו ושכדאי לפנות לייעוץ מקצועי, להדרכת הורים, כדי לנסות וליצור שינוי. אם תרצו, אתם מוזמנים לפנות אלינו 08-8659837.


      בברכה,
      אבי סוויסה פסיכולוג קליני

  74. האם יש קשר לילד חסר גבולות לפחדים?
    5-5-2016
    גניה כתב:

    שאלה שלי היא כזאת הילד בין עשר ומקבל הכל וילד חסר גבולות ילד חוצפן ומזלזל באחר אבל יש לא פחדים וגם מדמיין המון .למשל הוא אומר שהוא מפחד ללכת ברחוב לבד בגלל ערבים או הוא רואה אתיופים או ערסים לטענתו הוא מפחד .האם יש קשר לחוסר גבולות עם פחדים וביטחון?

    1. 7-5-2016
      אבי כתב:

      שלום גניה,
      בהחלט יכול להיות קשר בין חוסר גבולות לבין פחדים וחוסר ביטחון. הגבולות שאנו מציבים לילדנו לא רק מגבילים אותם ומקשים עליהם אלא גם שומרים עליהם. למשל, כשהורה לא מרשה לילד לרוץ לכביש או לגעת באש, הוא גם מתסכל את רצונו של הילד אבל גם (ובדוגמאות האלה, בעיקר) שומר עליו מפני פגיעה. לכן, באופן לא מודע, ילד שיש לו גבולות להתנהגות יודע ששומרים עליו, שדואגים לו ושהוא בטוח. כאשר הילד מקבל הכל ומותר לו הכל, הוא מרגיש שהוא זה ששולט ואין מי ששומר. מצב כזה יכול להיות מאוד כיף כשהוא זוכרה לראות עוד טלוויזיה או לקבל עוד ממתק, אבל גם מאוד מפחיד כשהוא מבין שהעולם יכול להיות מסוכן…


      בברכה,
      אבי סוויסה פסיכולוג קליני

  75. רסיטל לילד בן 8
    5-5-2016
    MAYA GVILY AVIV כתב:

    ביתי סובלת מחרדות ופחדשים פסיכאטר הקופה נתן לילדה רסיטל 20 מ”ג ליום
    האם לתת לה? מה תופעות לואי בבקשה?

    1. 7-5-2016
      אבי כתב:

      שלום מאיה,
      רק רופאים מוסמכים רשאים לייעץ לגבי טיפולים תרופתיים. לכן, את השאלות והחששות יש להפנות לרופא, ועדיף לרופא שרשם לביתך את הטיפול.


      בברכה,
      אבי סוויסה פסיכולוג קליני

  76. בני בן 25
    6-5-2016
    אלימלך ציפי כתב:

    בני רן בן 25 במשך כל הילדות וההתבגרות צצו בעיות של התנהגות חוסר התאמה ואפילו אלימות בזמן ביהס נעשה אבחון ונמצאה בעיה של קשב וריכוז בזמנו בני סירב לקחת טיפול היינו בטיפול אצל אורה גולן שלצערי לא רואה שינוי בזמןהאחרון בני ביקש ממני לתת לא רטלין. שאז הפסיאטר המליץ האם לדעתך בני זקוק לאבחון נוסף. בכל זאת אז היה ילד

    1. 7-5-2016
      אבי כתב:

      שלום ציפי,
      אם יש ספקות לגבי האבחנה כדאי לפנות שוב לפסיכיאטר ולבצע הערכה מחודשת. מעבר לכך, איני רופא ולכן איני יכול לייעץ לגבי טיפול תרופתי.


      בברכה,
      אבי סוויסה פסיכולוג קליני

  77. כדור
    7-5-2016
    ריקי כתב:

    הבן שלי לוקח מזה 5 חודשים כדור וחצי פריזמה
    יש שיפור משמעותי עם הכדור
    יש לו לפעמים התנהגות קצת משונה הוא נמצא כרגע בגיל ההתבגרות הוא בו 15.5
    לפעמים אני לא יודעת עם ההתנהגות המוזרה שלו והעצבים זה מהגיל הבעייתי או ממה דהוא סובל
    יש לו ocb וחרדה אבל הכל כמעט פחת בהרבה ממה שהיה בהתחלה
    לפעמים אני אובדת אצות ולא יודעת איך להתנהג איתו
    להיות קשה להיות רכה ?
    בבקשה עזרה
    תודה

    1. 28-5-2016
      אבי כתב:

      שלום ריקי,
      ראשית, כדאי להתייעץ עם הפסיכיאטר המטפל לגבי המצב בכלל ולגבי תופעות לוואי אפשריות של הכדור, כדי להבין מה מבין ההתנהגויות ה”קצת משונות” שלו קשור להפרעה שממנה הוא סובל, מה קשור לטיפול ומה הוא פשוט התנהגות נורמלית של מתבגר. שנית, את שואלת איך להתנהג איתו, אם להיות קשה או רכה, ובוודאי יודעת שאי אפשר לענות על כך בהודעה קצרה ועל סמך פרטים כל כך מועטים. כדאי לכם לפנות להדרכת הורים אצל פסיכולוג כדי לקבל עזרה והכוונה בהתמודדות עם הבן. אם תרצו, תוכלו לפנות למכוננו בטלפון 08-8659837.


      בברכה,
      אבי סוויסה פסיכולוג קליני

  78. בעיה חמורה עם הבן
    14-5-2016
    מלי אסדו כתב:

    אנו הורים למתבגר כבן 27.
    מכור להכל!!!!!!!!
    לאלכוהול, לחשיש, הימורים , מכל כל.
    בעבר אשפזנו אותו בבתי חולים שונים לאבחון הבעיה, ודבר לא עזר.
    אין לתאר את הסבל שעובר ואת מה שאנו עוברים.
    לפני 4 שנים לקחו ממנו את רישיון הנהיגה, סתם ללא סיבה, ללא עבירות, ללא נהיגה בשיכרות או משהו דומה, ומאז אנו אשמים לדבריו בכל מה שעובר.
    אנו לא מוצאים פתרון איך אפשר לעזור לו.
    הוא לא מוכן לקבל טיפול ,לא פסיכולוגי ולא שיחות שיובילו אותו לדרך חדשה, ואנו סובלים.
    בית שלם סובל, הוא משרה אוירה לחוצה ולא נעימה גם על האחים הקטנים יותר.
    מה אפשר לעשות ?

    1. 28-5-2016
      אבי כתב:

      שלום מלי,
      את מתארת מצב שהוא בוודאי קשה מאוד לכולכם. אתם מתמודדים כבר שנים וניסיתם דרכים רבות לאבחן ולטפל בבעיות, ונשמע ששום דבר לא עוזר. אם לבנך אין מוטיבציה לטיפול, לצערי, אי אפשר להכריח אותו לטפל בעצמו או להשתנות. לכן, מה שנשאר הוא העמדה שלכם, ההורים והמשפחה בכלל. אתם צריכים להחליט מה הם הגבולות שלכם, באילו תנאים אתם מוכנים שהוא יהיה בבית וישפיע על אחיו הקטנים ומתי ההתנהגות שלו חוצה את הגבולות שלכם. כמובן, תצטרכו גם להחליט על הסנקציות כלפיו ולעמוד בהן… כדאי לכם לפנות לייעוץ עבור עצמכם כדי לקבל תמיכה בהתמודדות עם המצב וכלים לעמוד מול בנכם בצורה טובה יותר.


      בברכה,
      אבי סוויסה פסיכולוג קליני

  79. ילד בן 12
    15-5-2016
    משה כתב:

    יש לנו ילד בן 12 מחונן מבריק, מוביל בכיתתו חברתי אבל נוטה להתנהגות שאנו מתקשים לקבל או להתמודד עימה.
    1. הוא מגיב בלחץ וחרדה על כל מצב של תחרות מבחן דבר הפוגע בהערכה העצמית שלו.
    2.הוא מגיב בהתנגדות לדברים פשוטים כמו למרוח משחה כנגד פריחה ומשהוא כזה קטן הופך לפיצוץ גדול.
    3. הוא יכול ברגע לעבור ממצב טוב למצב של סף בכי או בכי התפרצות של צעקות וכו’
    4. יש לו נטיה לדחות כל בקשה או פעולה
    זריקת זבל, עוד מעט
    בו לשולחן לארוחה
    כניסה למקלח
    קימה בבוקר

    אנחנו משתדלים להעניק לו כל מה שנדרש אבל אני מרגיש שאיפה שהוא אנחנו מאבדים אותו בדרך. יש לו אח צעיר עם בעיות בויסות חושי והוא מטופל אך מהווה אתגר בזכות עצמו
    יכול להיות שגם הגדול סובל מבעיות ויסות אך לא השכלנו להבין זאת במועד.
    בחלק מהריבים אמרתי לו שאני לא יודע מה לעשות ואיך להתמודד ואולי צריך להכניס איש מקצוע לתמונה שיעזור לנו מה שהוביל לפיצוץ יותר גדול….

    אנחנו באמת אובדי עצות נשמח לרעיונות

    1. 28-5-2016
      אבי כתב:

      שלום משה,
      כבר מהתיאור הקצר שלך עולים כמה דברים שיכולים להיות קשורים לקשיים שאתם חווים. ראשית, בנך בן 12, כלומר, בתחילת גיל ההתבגרות. זוהי תקופה סוערת שיכולה להיות קשה להורים ולילדים ולהיות מאופיינת בהרבה מההתנהגויות שאתה מתאר. שנית, בנך מחונן, מבריק ומוצלח חברתית. אצל ילדים מחוננים לא נדיר שיש פערים בין הרמה הקוגניטיבית לבין רמת ההתפתחות הרגשית. לבסוף, הוא גדל עם אח צעיר שיש לו, במידה כזו או אחרת, צרכים ספציפיים שדורשים בוודאי התאמה גם מצידו. כל אלה יוצרים תמונה מורכבת שבוודאי מקשה עליכם להתמודד ומחריפה את חוסר האונים שלכם מולו. משה, למרות חוכמתו הוא עדיין ילד ואתה ההורה. אין טעם “לאיים” על בנך באנשי מקצוע. מאוד כדאי לך ולכם לפנות להדרכת הורים אצל איש מקצוע שבה תוכלו לקבל הכוונה להתמודדות טובה יותר עם התנהגותו (מבלי לערב בכך את בנכם, הוא לא צריך בהכרח לדעת, אלא אם תחליטו יחד עם המטפל/ת שכדאי שיהיה שותף). אם תרצו, תוכלו לפנות אלינו בטלפון 08-8659837.


      בברכה,
      אבי סוויסה פסיכולוג קליני

  80. קשיי התמודדות
    19-5-2016
    יפרח אדית כתב:

    בני חבה פרידה רגשית חברה עזבה אותו בשביל אחר קשה לו להתמודד ושקע בדכאון כל היום מדבר על הבחורה לא מוכן לשמחכה לתשובתכםחרר לאן עלי לפנות

    1. 28-5-2016
      אבי כתב:

      שלום אדית,
      פרידה מבת זוג, ובמיוחד כשהיא חד צדדית, יכולה להיות חוויה קשה מאוד שנדרש זמן כדי להתאושש ממנה. אם את חוששת שהתגובה של בנך למצב חמורה יותר ממה שהיית מצפה באופן רגיל, אפשר כמובן לפנות לעזרה בהתמודדות עם הפרידה בטיפול פסיכולוגי. כמובן, הטיפול יהיה אפשרי רק אם בנך מעוניין בו וישתף פעולה עמו.


      בברכה,
      אבי סוויסה פסיכולוג קליני

  81. טיקים לילד בן 12 וחצי
    20-5-2016
    מרינה כתב:

    שלום לילד שלי התחיל טיקים בערך בגיל 6 במצמוץ עניים לקחנו אותו לניורולוג היא נתנה לה ויטמין נגד הרגעה וזה נעלם לכמה שנים טובות . לפני שנתיים עוד פעם התחיל לו טיקים מין שיעול אבל אחרי חודשיים נסתיים והתחיל עוד פעם למצמץ בעיינים עיבות בשפתיים וכתפיים וחזרתי עוד פעם לנירלוג והיא רשמה לי כדורים קלוניריט נגד טיקים האמת אני לא מוכנה לתת לו לשתות מפני חששות שהמצב האני היה יותר גרוע אבל אני ממש לחוצה מהמצב קשה להסתכל על ילד אני הודה לכם הם תעזרו לי להעלים את הטיקים או להפחית אותם תודה ממרינה

    1. 28-5-2016
      אבי כתב:

      שלום מרינה,
      אם הטיפול התרופתי עזר בעבר, למה החשש מפניו כעת? בכל מקרה, יש שיטות טיפול נוספות שהוכחו כיעילות לטיפול בטיקים, כשכמובן זה תלוי באבחנה המדויקת ובסיבה לטיקים. כדאי לבקש מהרופאה הפנייה למרפאה המתמחה בנושא, כמו מרפאת הטיקים שבבית החולים שניידר.


      בברכה,
      אבי סוויסה פסיכולוג קליני

  82. שמירה על חומר חסוי
    25-5-2016
    מיכאל שטריק כתב:

    כמה זמן חיבים לשמור על דוח פסיכולוגי של ילד בשרות הפסיכולוגי החינוכי? 7 שנים?עד שהילד בן 21? איפה מופיע נוהל זה?

    1. 28-5-2016
      אבי כתב:

      שלום מיכאל,
      “הרשומות הפסיכולוגיות אמורות להישמר במערכת שבע שנים מתום מועד הרישום האחרון. רשומות הנוגעות לקטינים חסרי ישע ובמשפט פלילי אמורות להישמר עשרים וחמש שנים.” ראה בפרסום זה של משרד החינוך, עמ’ 8.


      בברכה,
      אבי סוויסה פסיכולוג קליני

  83. ילדתי בת 11 מאיימת בהתאבדות עם חבל
    27-5-2016
    מנחם כתב:

    יש לילדה מדי פעם התקפי זעם קשה לה להתמודד עם למשל פציעות במשחק הכדור סל יש למ מצבי רוח משתנים כל הזמן עם נטייה להסתגרות

    1. 28-5-2016
      אבי כתב:

      שלום מנחם,
      בתך בת 11 והיא מאיימת להתאבד. נשמע שהיא במצוקה קשה וזועקת לעזרה. פנו להתייעצות באופן אישי עם איש מקצוע מתחום בריאות הנפש ואל תזניחו את המצב. טיפול בבתכם בשילוב עם הדרכת הורים יוכל לסייע לה ולכם להרגיש טוב יותר וגם להתמודד עם מצבי הרוח והתקפי הזעם. אתם מוזמנים לפנות אלינו בטלפון 08-8659837.


      בברכה,
      אבי סוויסה פסיכולוג קליני

  84. 17-6-2016
    דניאל כתב:

    שלום,
    יש לי שתי שאלות לעניין הדכאון:
    1)האם דכאון יכול להגמר לצמיתות?ואם כן,זה אפשרי שלא יחזור שוב בעתיד?ואיך אפשר יהיה למנוע זאת מלחזור?
    2)במקרה שאדם מאוד משתדל לעשות שינוי בחייו,ומחליט להיות אדם טוב יותר ומפסיק להפעיל רגשות (כגון:כעס)שהלב רוצה להוציא,ורוצה להשקיע בלימודים ומחמת כך יוצא עם חברים פחות,ולמרות שרוצה לעשות הנאות אחרות. (כגון:האזנה למוזיקה,לראות סרטים,בילוי עם חברים)האם אדם יוכל להכנס לדכאון מחמת כך?
    כלומר אם חושבים על זה,כאשר אדם רוצה להפעיל רגשות כמו:לכעוס, לאהוב, לספק תאוות…וכ’ו,והוא חוסם אותם,ולא מביע אותם,הדעת נוטה לכך שזה גורם לאדישות ואטימות לבבית ורגשית,כלומר לדכאון.וכן אם אדם אוהב לעשות לדוגמה חופשה בחו”ל ומאוד רוצה לצאת אליה אך אישתו לא רוצה שיצא,אז אותו אדם יוותר על החלום שלו ולא יסע למען כך שמערכת יחסיו עם אישתו לא יגמר.האם אותו אדם לא מכבה את מה שהוא באמת רוצה לעשות?את מקור השמחה שלו?אם אנחנו כול הזמן מתנגדים לדברים שמשמחים אותנו,(והאמת שאנחנו עושים את זה כול יום,אנו הולכים ללמוד, לעבוד, גם “שלא בא לנו”)אנחנו בעצם מעוררים ומכניסים את עצמנו לדכאון,שהרי אנחנו מכבים את עצמנו רגשית!ממילא אפשר להכנס לדכאון אם נכבה את עצמנו רגשית.
    השאלה שלי היא האם טענתי צודקת?האם שאנו דוחים את רגשותינו אפשר להכנס לאדישות רגשית,שזה בעצם דכאון?

    1. 30-7-2016
      אבי כתב:

      שלום דניאל.
      1) כן, בהחלט. דיכאון יכול לחלוף ולא לחזור לעולם. כדאי לפנות לטיפול פסיכולוגי שיעזור להבין את מקורות הדיכאון ובכך למנוע את הישנותו. בנוסף (או לכל הפחות) כדי להיות במעקב פסיכיאטרי כדי להישאר עם היד על הדופק ולהתאים את הטיפול במקרה הצורך.
      2) כן, בהחלט. רגשות הם דבר טבעי ונורמלי, גם כעס. אם אתה משקיע מאמצים רבים בדיכוי הרגשות שלך נשארות לך הרבה פחות אנרגיות בשביל לחיות, להרגיש, ליהנות ולהיות יצרני. החוכמה היא לא להפסיק להרגיש רגשות קשים אלא ללמוד לווסת אותם כדי שלא ישתלטו עליך ויפגעו בך.


      בברכה,
      אבי סוויסה פסיכולוג קליני

  85. חרדות שחמירו
    19-6-2016
    יאיר כתב:

    שלום
    אני בן 19 מאז שאני זוכר את עצמי היה לי חרדות מכל מיני דברים לדבר שיש לי קהל חרדה מאינטימיות אבל הצלחתי אחרי כמה פעמים להתרגל לדברים לדוגמה להעלות חזן לעלות לתורה וכו בזמן האחרון היה לי תקופה שהייתי חולה ואחרי זה חגגתי יום הולדת 19 מאז לא יודע למה החרדות גדלו אהי מפחד מהחיים מזה שאני כבר בן 19 אני לא מצליח לעלות לתורה אפילו קידוש למשפחה שלי שבבית אף פעם לא פחדתי נתקפתי בסוג של התקף חרדה גם שאני מתעסק בדברים שצריך ממש ריכוז פתאום אני צריך להתפנות שאני מתקרב לדברים שצריך לדבר מול קהל או לדבר עם נשים אני חושב בראש הנה זה מגיע ההתקף פחד הזה ואז הוא באמת מגיע

    השאלה שלי האם אני יכול לצאת מכל זה להיות כמו כולם ללמוד לקבל את עצמי ולהנות באמת ולא לפחד מהחיים

    1. 30-7-2016
      אבי כתב:

      שלום יאיר,
      חרדות הם אחד הדברים המפריעים ומשתקים ביותר שאפשר לסבול מהם, ובאותה מידה גם אחד הדברים שיחסית פשוט להתגבר עליהם בעזרת טיפול מתאים. אחד הטיפולים המוכחים כיעילים כיום לסוגים מסוימים של חרדות הוא טיפול קוגניטיבי-התנהגותי (CBT) והוא פועל דרך שינוי דרכי החשיבה וההתנהגות במצבים מעוררי החרדה. פנה לטיפול אצל פסיכולוג קליני.


      בברכה,
      אבי סוויסה פסיכולוג קליני

  86. דיכאון מהגירושים של הוריי
    22-6-2016
    יעל הופמן כתב:

    שלום ,
    בזמן האחרון ההורים שלי רבו הם רבים בפעם בשנה וחצי למשך חצי שנה לא מדברים …
    הריב הנוכחי שלהם גורם לי סבל בזמן שהם איתי לבד הם מלכלכים אחד על השני בנוכוחתי וגורמים לי צער אני לא יוצאת עם חברות כדי שאמא שלי לא תישאר לבד … אך גם לה לא חסר היא לא מפסיקה ללכלך על אבא שלי בנוכחותי אני מסבירה לה שתפסיק וזה לא נעים לי כי הוא אבי אבל אז היא משתוללת ואומרת שהיא תקרע לעצמה את השערות ותשבור את הבית וכאלה ואבא שלי גם לו לא חסר הוא עושה את אותו הדבר אני בת 15 ואני די חושבת שכדאי לי למות מאשר להמשיך את הצער הזה אין לי תאבון בכלל כמות החשק שלי לצאת עם חברים ירדה אבל אני לא רוצה שההורים שלי יתגרשו איך שאני חושבת על זה אני בוכה ללא הפסקה ולא יוצאת מהמיטה כשלושה ימים …

    1. 30-7-2016
      אבי כתב:

      שלום יעל,
      צר לי מאוד לשמוע על המצב בבית. יחסים כל כך לא טובים בין ההורים הם דבר שמאוד קשה לחיות איתו, ובתוך כל זה גם נשמע שלא רואים אותך ואת הקושי שלך ונדמה שאת צריכה להיות “המבוגר האחראי” בבית. המצוקה שלך במצב הזה מאוד מובנת ומשמח לראות שיש לך גם תקווה ושאת מחפשת עזרה. יעל, פני למבוגר בסביבתך שיוכל לעזור במציאות – יועצת בי”ס, דוד/ה, מורה, חבר/ה של ההורים… שתפי במה שקורה בבית ובמה שאת מרגישה. יש דרכים לעזור ואת ממש לא צריכה למות בשביל שהכאב יפסק.


      בברכה,
      אבי סוויסה פסיכולוג קליני

  87. ילדה הת 6
    25-6-2016
    הודיה כתב:

    היי.. שמתי לב שבתקופה האחרונה בתי בת ה 6 מתעניינת המוןן בגוף האישה מנסה תמיד לגעת לי בגוף / בחזה זה מאוד מפריע לי ואני תמיד מסבירה לה שזה מפריע אבל היא ממשיכה בהתנהגות הזאת.. לפני יומיים ראיתי אותה נוגעת לאחותה הקטנה בגוף , אני מאוד מודאגת .. האם זה טבעי לגילה שהיא כול כך מתעניינת בדברים אלה מנסה בכול הזדמנות לגעת בגוף או שזה צריך להדאיג אותי ולבדוק את זה לעומק?

    1. 30-7-2016
      אבי כתב:

      שלום הודיה,
      ההתעניינות של בתך בגוף היא טבעית ואינה סיבה לדאגה בשלב זה. כדאי וגם רצוי לענות לשאלותיה. יחד עם זאת, כדאי לדבר איתה על נושאים של פרטיות וגבולות, מה מקובל לעשות בחברה ולמישהו אחר והצורך לכבד את פרטיותם של אחרים.


      בברכה,
      אבי סוויסה פסיכולוג קליני

  88. למה לא משתנה לי הקול?
    26-6-2016
    מתן כתב:

    אני ילד בן 14 וחצי ויש לי כל של אישה.
    מה אני עושה?

    1. 30-7-2016
      אבי כתב:

      שלום מתן,
      שאלתך אינה ברורה… מה יש לך של אשה?


      בברכה,
      אבי סוויסה פסיכולוג קליני

  89. בן 16.5 לא משתף ומשקר
    1-7-2016
    סי כתב:

    שלום.
    יש לי בן בן 16.5, בכתה יוד, תלמיד מצטיין, שחקן כדורגל, ילד יפה ומוערך ע”י משפחתו ומוריו. בחודשים האחרונים בעלי ואני שמנו לב שיש בעיה חברתית אצלו. הוא לא מתאמץ בכלל ליצור קשרים חברתיים, ממעט לקבוע ולהיפגש עם חבריו, ממעט לצאת מהבית, לא יוצא עם חברים למפגשים, לא מדבר בטלפון איתם וגם מאוד קשה לקבל ממנו תשובות לגבי המצב החברתי בו הוא נמצא.
    קשה לנו מאוד לראות אותו ככה, הוא יכול לשבת ימים ושעות מול הטלויזיה ולא לזוז, או שהוא משחק בטלפון.
    הוא נרשם לחדר כושר בהרבה דחיפה מאיתנו קבע עם חבר שהמלצנו לו עליו ללכת יחד. הוא הולך איתו לשעה וחצי – 3 פעמים בשבוע וחוזר מיד הביתה.
    בנוסף, בזמן האחרון הוא מרבה לשקר. זה מתחיל משקרים קטנים על צחצוח שיניים, התרחצות, ירידה עם הכלב, והגיע גם לשקרים לגבי שיחות טלפון שהוא מתחייב לעשות או פגישות עם חברים שלא היו ולא נבראו. הוא יוצא מהבית כאילו הולך לחברים ויושב באיזו גינה עם עצמו (אנחנו יודעים כי פגשנו אותו במקרה באחת הגינות).
    אנחנו מאוד דואגים, מנהלים איתו המון שיחות וכשהצענו להפגיש אותו עם יועץ/ת הוא מתנגד בתוקף.
    נשמח לקבל עצות איך להגיע ללבו על פגישה כזו ומה הסיבה שנכולה להביא אותו למצב כזה

    1. 15-9-2016
      אבי כתב:

      שלום סי,
      אם אתם עדיין דואגים ובנכם מסרב להיפגש עם איש מקצוע, אתם יכולים לפנות בעצמכם ולקבל הדרכת הורים כדי לנסות להבין טוב יותר את המתרחש ולבדוק אפשרויות כיצד להגיע לליבו. לא ניתן להכריח אדם, גם לא ילד או מתבגר, לשתף פעולה בטיפול, אבל המעשים שלכם יכולים לעשות הבדל גדול. בהצלחה.


      בברכה,
      אבי סוויסה פסיכולוג קליני

  90. איבחון ילדים
    11-7-2016
    גולן כתב:

    שלום אני אב גרוש לשניי ילדים קטינים 7 ו9, ומשמורן על הילדים מזה 5 שנים, בשל בעיית התמכרויות והתנהלות לקויה של האם. היא רואה את הילדים פעמיים בשבוע וכל סופ”ש שני. האם מנסה להחזיר לידיה את המשמורת אך ללא הצלחה, לאחרונה הגישה שוב בקשה לבית משפט עבור משמורת על הילדים ומאז המצב רק מחריף. היא פועלת באינטנסיביות כלפיי הילדים בשטיפות מוח והסתה כנגדי ללא רחמים על הילדים. היא לוקחת אותם למשטרה ולרווחה להגיש תלונות, מבקשת מהם לכתוב מכתבים כנגדי ומאיימת על הילדים שכבר חוו מצידה נטישה שלא יראו אותה יותר אם לא יפעלו “לטובתה”.
    האם מכון מדדים יכול לספק איבחון לבית משפט על מצבם האמיתי הריגשי פסיכולוגי של הילדים?

    1. 30-7-2016
      אבי כתב:

      אנא פנה אלינו טלפונית 08-8659837


      בברכה,
      אבי סוויסה פסיכולוג קליני

  91. לדעת הסבר
    13-7-2016
    מזל כתב:

    קרוב שלי לא מסתדר באף עבודה עצבני כל הזמן מחליף עבודה לא יכול להיות במקום סגור
    לא למד לא יודע לקרוא ולכתוב
    רציתי לדעת עם זו בעיה נפשית? תודה

    1. 30-7-2016
      אבי כתב:

      שלום מזל,
      לא יהיה זה מקצועי, אתי או רציני לתת אבחנה לקרוב שלך דרך הודעה באינטרנט. אם את דואגת לו, דברי איתו.


      בברכה,
      אבי סוויסה פסיכולוג קליני

  92. גנטיקה בהיפומאניה
    18-7-2016
    ענת כתב:

    שלום רב, לבעלי יש היפומאניה ורציתי לדעת מה ההסתברות הגנטית שילדנו יחוו גם כן הפרעה נפשית. בנוסף רציתי לשאול האם אתה מכיר אופציה לזהות את הגן הבעייתי דרך הפריה חוץ גופיתלפני הפריית העובר? ואם כן למי כדאי לפנות..

    תודה רבה!

    1. 30-7-2016
      אבי כתב:

      שלום ענת,
      היפומאניה אינה אבחנה בפני עצמה כך שקשה לי לענות על שאלת ההסברות הגנטית. אם מדובר במאניה דפרסיה, הסיכון לתורשה של ההפרעה הוא כ-10% (לעומת כאחוז אחד באוכלוסיה הכללית). למיטב ידיעתי אין כיום בדיקות גנטיות להפרעה.


      בברכה,
      אבי סוויסה פסיכולוג קליני

  93. קשה לנו עם הבת בת 46
    21-7-2016
    rina haber כתב:

    רוצים שיחה פנים מול פנים. נשמח להפגש עם מישהו מהמכון. תודה רינה חבר.

    1. 30-7-2016
      אבי כתב:

      שלום רינה, אנא פנו אלינו טלפונית 08-8659837


      בברכה,
      אבי סוויסה פסיכולוג קליני

  94. כאבי בטן
    26-7-2016
    שרה כתב:

    יש לי כבר שבוע כאבי בטן ושלשולים מטורפים ואני לא יכולה לאכול ולשתות כלום כי אחרת זה עולה לי בכאבים איומים
    מה אומר האדון?

    1. 30-7-2016
      אבי כתב:

      שלום שרה,
      פני לרופא המשפחה.


      בברכה,
      אבי סוויסה פסיכולוג קליני

  95. טיפול בשקרים
    14-8-2016
    יוסף מאיר לוי כתב:

    אני במצב שכל הזמן משקר ולא רוצה יותר לשקר

    1. 15-9-2016
      אבי כתב:

      שלום יוסף,
      נהוג לומר שהצעד הראשון לפתרון הוא להבין שיש בעיה… אז הנה עשית את הצעד הראשון. הצעד הבא יהיה להבין מדוע אתה משקר. יש אנשים שמשקרים כדי להיראות מוצלחים יותר מכפי שהם, אחרים משקרים כדי לגרום לאחרים לעשות עבורם דברים, ויש עוד מגוון סיבות אפשריות. באופן פשטני אפשר לומר שבאמצעות הבנת הפונקציה שהשקרים ממלאים אצלך אפשר יהיה למצוא להם תחליף או לספק את הצורך בדרך מקובלת יותר. כדי לעזור לך בתהליך הזה, שהוא מורכב וסבוך הרבה יותר מכפי שתיארתי כאן, כדאי מאוד להיעזר בטיפול פסיכולוגי.


      בברכה,
      אבי סוויסה פסיכולוג קליני

  96. ביטחון עצמי
    16-8-2016
    שלום תמר כתב:

    יש לי תסמינים של חוסר ביטחון עצמי, ולדוגמה: פחד לדבר בפני קהל, פחד ממה יאמרו האחרים, והסמקה מדיבור שעלול להביך אותי וכדומה.

    אבל בתוך תוכי אני מרגיש מאוד מושלם. אפשר לומר אפילו שאני עף על עצמי, ומאמין מאוד בהיותי אדם מוצלח.

    האם זה הגיוני? מה קורה לי?

    1. 15-9-2016
      אבי כתב:

      שלום,
      מה שאתה מתאר דווקא מאוד הגיוני ואפשר להבין את הסתירה בכמה דרכים. למשל, אתה מרגיש מושלם ומאמין שאתה אדם מוצלח, אבל יודע גם, ברמה מסוימת, שאנשים אחרים עשויים שלא לראותך ככזה (ואולי גם אתה, ברובד פחות מודע, לפעמים מרגיש פחות מוצלח). אם תעז לחשוף את עצמך בפניהם, תגובותיהם עלולות לעמת אותך עם חוסר המושלמות, עם ה”פגמים” שבך, מה שבהכרח יוביל לקונפליקט וקושי רגשי, ולכן הנפש פיתחה מנגנונים שימנעו זאת בכך שלא יאפשרו לך לקחת את הסיכון.
      את הסימפטומים שאותם אתה מתאר כמאפיינים של חוסר ביטחון אפשר גם לראות כסוג של חרדה, וניתן להקל עליהם במידה רבה באמצעות טיפול פסיכולוגי ממוקד. עם זאת, מכיוון שנראה שאתה סקרן לגבי עצמך ורוצה להבין את הסתירות שבתוכך, אמליץ לפנות לטיפול פסיכולוגי בגישה דינאמית, שיוכל לעסוק בכל אותם מאפיינים פנימיים שנראים מנוגדים או לא משתלבים ולהגביר את התובנה.


      בברכה,
      אבי סוויסה פסיכולוג קליני

  97. מצב רוח מרומם עם נטילת סמים
    1-9-2016
    דן כתב:

    היי.
    אצלי מצב הרוח המרומם והתכניות הגרנדיוזיות הגיעו רק אחרי שהתחלתי להשתמש במריחאונה מדי יום. היתה לי תקופה של 4 חודשים של המון פעילות,נסיעה לחול להקים מיזם שהתחיל והצליח לטפס מה שגרם לי לתחושה שאני הולך להיות מאוד מצליח…לבסןף זה נכשל בגלל ריב עם אחד השותפים. מכיוון שכל האירועים היו נסיבתיים ותלויים גם בעישון ומצב הרוח המרומם נבע גם מתוצאות בשטח….האם ניתן לקרוא לזה מאניה? עכשיו אני כבר שנה בדיכאון קשה.

    1. 9-9-2016
      אבי כתב:

      שלום דן,
      לא יהיה זה מקצועי לחלק אבחנות על סמך תיאור קצר כגון שלך, ולכן העצה הטובה ביותר – ועל אחת כמה וכמה אם אתה כבר שנה בדיכאון קשה – היא לפנות לפסיכיאטר לקבלת אבחנה והתאמת טיפול. לצד זאת, לרוב לא תינתן אבחנה של אפיזודה מאנית כאשר הסימפטומים מופיעים תוך כדי שימוש בסמים.


      בברכה,
      אבי סוויסה פסיכולוג קליני

  98. דיפרסיה
    15-9-2016
    דנה כתב:

    שלום ,
    אבא שלי לקה לפני כ-9 שנים בדיכאון ,הרופאים טענו שזה דיפרסיה ,הוא אושפז כשבוע ימים בבית חולים עם לחץ דם גבוה ואירוע מוחי קל שעבר תוך כדי , לפני כשנה הוא לקה בזה שוב , התופעות שעברו עליו זה דיבור לא לעניין כגון תחושה שאמי בוגדת בו ,וכל האנשים שהוא אוהב מתאחדים נגדו , ובזבוז יתר של כספים ,והתחיל לעשות דיאטה וטען כי הוא שמן שזה אף פעם לא הטריד אותו .ועוד המון שטויות שעדיף שלא אפרט… לאחר חצי שנה שטיפלנו בו אם זה ברופאים ופסיכיאטרים וניסינו להביא לו כדורים טבעיים כמו רמוטיב ,הוא שתה את זה שבוע בלבד והפסיק אך מצבו השתפר מאוד והוא יצא מזה לגמרי וחזר לעצמו ואף חזר לעבודתו. לפני כמה ימים התחלתי להרגיש בדיבור שלו כי משהו קצת שונה והוא קצת מתחיל לדבר בתקיפה שוב כלפי אימי ויש לו הבעות מוזרות כמו שהיה לו בזמן הדיפרסיה כגון מחשבות וריחוף קל. האם זה חוזר לו? ואיך אפשר להקדים תרופה למכה כדי שלא יעבור את זה שוב??
    אודה לתשובתכם המהירה.
    דנה
    נ.ב אציין כי אבי סובל מלחץ דם גבוה ואינו שותה תרופות
    ובכללי הוא נגד תרופות ולא מוכן לשתות כלום.

    1. 15-9-2016
      אבי כתב:

      שלום דנה,
      מאוד לא פשוט לראות אדם שאוהבים משתנה לנגד עינינו ולהתמודד איתו ועם הטיפול בו. קשה לדעת בדיוק ממה אביך סובל ומה גורם לתסמינים שאתם רואים. כמו כן, איני רופא ולא זה המקום לייעוץ רפואי. לכן, ממה שאת מתארת, נשמע שכדאי לפנות בהקדם להערכה פסיכיאטרית ולקבל חוות דעת מקצועית והצעה לטיפול. בהצלחה.


      בברכה,
      אבי סוויסה פסיכולוג קליני

  99. אמא עם סכיזופרניה
    11-1-2017
    אדם כתב:

    שלום,

    אמא שלי כמעט בת 70 וסובלת מסכיזופרניה קשה מאוד מעל 40 שנה. היא גרה לבד וכמובן לא חושבת שיש לה שום בעיה נפשית, להיפך – כל העולם משוגע ורודף אותה ורק רוצים לקלקל את כל מה שהיא מנסה לעשות וכו’.

    האם יש לך עצה מה לעשות. היא לא מסכנת את עצמה או אחרים, כך שאישפוז כפוי כנראה לא בא בחשבון. אנשים אחרים, כולל רופאים, לא כל כך נותנים תקווה.

    1. 7-7-2017
      אבי כתב:

      שלום אדם,
      לצערי אתה מתמודד עם אחד המצבים הקשים ביותר – איך לעזור למי שלא מעוניין בעזרה. אלא שאמא שלך, כנראה, לא מעוניינת בעזרה בגלל המחלה שמונעת ממנה להבין שיש צורך בעזרה.
      התיאור שלך קצר וכמובן המסגרת פה לא מאפשרת להרחיב, אבל על פניו אשפוז ממילא לא נשמע הפתרון. האם אמך משתפת פעולה בטיפול, לוקחת תרופות והולכת למעקבים? אם לא, ייתכן שניתן לכפות עליה לקבל את הטיפול. האם מעבר לעמדה החשדנית שלה יש קשיים בבית? בתפקוד? האם היא מסוגלת לדאוג לעצמה? אולי יש צורך למנות עבורה אפוטרופוס? נסה לבקש להתייעץ עם עו”ס במרפאה בה אמך מטופלת (או בקופת החולים, אם היא מטופלת אצל פסיכיאטר פרטי) ולבחון יחד את האפשרויות לטיפול, לסיוע בבית ואולי להעברתה לבית אבות מתאים. בהצלחה.


      בברכה,
      אבי סוויסה פסיכולוג קליני

  100. מאניה דיפרסיה
    27-1-2017
    רחל בר כתב:

    איך אני יכולה לאבחן את עצמי אם יש לי הפרעה דו קוטבית?

    1. 7-7-2017
      אבי כתב:

      שלום רחל,
      התשובה הקצרה: אינך יכולה.
      וביתר פירוט: אם עולה הרצון לבדוק אם את סובלת ממחלת נפש, אוכל להניח שאת מזהה אי אילו תסמינים שנראים לך חריגים, שגורמים למצוקה נפשית או לקושי אחר כלשהו (קושי לתפקד? לשמור על מערכות יחסים?). אם אכן זה כך, האבחון הוא חשוב מאוד אבל הוא רק תחנה בדרך לטיפול שיוכל להקל עליך. לכן, רחל, אציע לך לפנות לאיש מקצוע, פסיכיאטר או פסיכולוג, שיוכל לבחון יחד איתך מה מפריע לך, להגיע לאבחנה מקצועית ורצינית (ולא כזו המבוססת על ד”ר גוגל), ולהציע טיפול שיעזור.


      בברכה,
      אבי סוויסה פסיכולוג קליני