הפרעות חרדה

ישנן חמש הפרעות בהן המאפיין העיקרי הוא פחד או חרדה. ניתן לחלקן לשתי קטגוריות: הפרעות הפחד והפרעות החרדה.

הפחד מובחן מהחרדה בכך שהוא מאופיין על ידי מצוקה הנוגעת לדבר מסוים אחד המעורר חרדה. כך הדבר בפוביות ובהפרעת לחץ פוסט-טראומטית. בפוביות האדם מגלה פחד מאובייקט (למשל חתולים) באופן שמעבר לכל פרופורציה יחסית לסכנה המציאותית הטמונה באותו אובייקט. בהפרעת לחץ פוסט-טראומטית האדם חווה חרדה, קהות חושים, וחוויה חוזרת שוב ושוב של הטראומה לאחר חוויית אירוע שעירב איום או התממשות של פציעה או מוות. הפחד, אז, הוא מאותם דברים שעשויים לעורר את זיכרון החוויה (למשל פחד מאוטובוסים שהחל אחרי מעורבות בפיגוע טרור באוטובוס).

הפרעות פאניקה, אגורפוביה, וחרדה מוכללת הן הפרעות חרדה. בהפרעות אלה, אין אובייקט ספציפי שמעורר את חרדתו של האדם, אך עדיין היא או הוא חשים חרדה עצומה. בהפרעות פאניקה, האדם מוצף שוב ושוב חרדה והתקפי אימה באופן פתאומי. באגורפוביה האדם פוחד לצאת החוצה למקומות ציבוריים מפחד פן יחווה התקף פאניקה ואף אדם לא יחוש לעזרתו. בהפרעת חרדה מוכללת מצד שני, האדם חווה חרדה מוכללת ודאגה עמומה שעלולות להמשך ללא הפסקה מהלך חודשים ארוכים.