לחץ להתקשר
העצמאות 18/85 אשדוד 088659837

דיכאון חד קוטבי

סימפטומים

סימפטומים רגשיים: עצב הוא הסימפטום הרגשי הבולט והשכיח ביותר בדיכאון. מצב רוח מלנכולי זה משתנה עם שעות היום. לעיתים קרובות מאוד מופיעות גם תחושות של חרדה.

סימפטומים קוגניטיביים: האדם השרוי בדיכאון רואה עצמו באור שלילי מאוד. לעיתים בעל הערכה עצמית נמוכה או תחושות אשמה בעבור צרות אשר הם גרמו לכאורה לזולתם.

סימפטומים מוטיבציונים: אנשים השרויים בדיכאון מוצאים עצמם מתקשים מאוד להתחיל את היום. הקושי לקבל החלטות נראה גם כסימפטום שכיח בדיכאון.

סימפטומים גופניים: עם החמרת הדיכאון נשחקים ונמחקים כל השמחות והסיפוקים הפסיכולוגיים והביולוגיים שהופכים את החיים למשהו ששווה לחיות. אובדן התיאבון שכיח מאוד, אנשים השרויים בדיכאון גם מתקשים להירדם בלילה. הפרעות שינה וירידה במשקל מובילים שניהם לחולשה גופנית עד כדי תשישות, איבוד העניין במין, קשיי זקפה בקרב גברים והיעדר יכולת להתגרות מבחינה מינית בקרב נשים.

הרגישות והפגיעות לדיכאון

כל האוכלוסייה פגיעה לדיכאון. אך בעוד הדיכאון מצוי בכל שכבות האוכלוסייה האנושית, קבוצות מסוימות רגישות לו יותר מאחרות. ישנן ראיות מצטברות שאנו חיים כעת בעידן המלנכוליה על פי מחקרים אפידמיולוגים, מחקרים דיאגנוסטיים ומחקר על חברה פרה מודרנית. התחזית לתחלואה בדיכאון לאורך החיים באוכלוסיה הכללית יכולה להגיע לשיעור של 20%, וכ 6% מהנשים ו- 3% מהגברים יזדקקו לאשפוז פסיכיאטרי.

אין הבדלים משמעותיים בין מעמדות חברתיים שונים לגבי דיכאון. נשים חשופות פי 2 מגברים לסיכון לדיכאון. נשים עשויות להיות נכונות יותר מגברים להפגין סימפטומים דיכאוניים. ראשית הנשים מחוזקות יותר להתנהגות פסיבית ובכי בעוד הגברים מחוזקים יותר להתנהגויות המביעות כעס או אדישות. שנית, השערה ביולוגית נטייה גנטית תגובה למחזור החודשי מגבירים את פגיעתן של הנשים לדיכאון.
אין קבוצת גיל הפטורה מדיכאון. לא רק שדיכאון קליני חמור שכיח יותר בימנו הוא גם תוקף את קורבנותיו שהם צעירים יותר. במתבגרים הדיכאון מופיע עם כל הסימפטומים שיש אצל מבוגרים. מתבגרים דיכאוניים,  במיוחד בנים, נעשים בדרך כל נגטביסטים או אפילו אנטיסוציאלים, חסרי מנוחה, מרירים, תוקפניים, מגלים רצון לעזוב את הבית, מסתגרים, לעיתים מגלים גם בעיות בבית הספר ונוטים לשימוש באלכוהול/סמים.

דיכאון נמשך תקופה ממוצעת בת 6 חודשים ויכול לחלוף גם ללא טיפול. בתחילה יש החמרה הדרגתית עד הגעה לשיא. ומשם האדם מתחיל להחלים בהדרגה עד שמגיע למצב בו היה לפני ההתפרצות. הימשכותה של האפיזודה הדיכאונית הוא ארוך עבור האדם  הסובל ממנה, והטיפול בדיכאון מנסה בדרך כלל לקצר את הימשכותה של האפיזודה הנוכחית או לזהות את האפיזודה הבאה.  תרופות נוגדות-דיכאון הן טיפול יעיל. במצבים מסויימים נעשה שימוש גם בנזעי חשמל.

לעיתים הדיכאון נגרם לאנשים נורמאליים כתופעת לוואי של שימוש בתרופות. לקרובים מדרגה ראשונה של דיכאוניים חד קוטביים סיכויי הגבוה פי 2 להיתקף בדיכאון בעצמם לעומת הסיכון באוכלוסייה הנורמאלית. הדיכאון החד קוטבי נושא את הגורם התורשתי במידה מועטה  בלבד לעומת הדיכאון הדו-קוטבי.

גורמים לדיכאון

1. כעס המופנה כלפי העצמי – האדם הדיכאוני יתחיל לפתח תחושות חזקות של חוסר ערך עצמי והאשמה עצמית, ירגיש אשם ורואה עצמו ככישלון. הפניה של הכעס כלפי העצמי מהווה צעד קריטי ביצירת הסימפטומים של הפחתת הערך העצמי, צורך להיענש ובמקרים קיצוניים, התאבדות.  הדיכאון חולף כאשר הכעס התפוגג או כאשר האובדן החדש שוכך.

2. האישיות הדיכאונית – הדיכאוני תלוי באורח מופרז באנשים אחרים על מנת לתחזק את הערכתו העצמית. האדם הדיכאוני זקוק נואשות למטר של גילויי אהבה והערצה. וכשאלה אינם באים על סיפוקם, תחושת הערך העצמי שלו מדרדרת. כאשר הוא מאוכזב יהיה קשה לו להתמודד עם התסכול.

3. חוסר אונים – האדם חש חוסר אונים אל מול שאיפותיו. חוסר אונים נתפס לגבי המטרות הגבוהות שהציב לעצמו.

הטיפול הפסיכודינמי בדיכאון 

התרפיה הפסיכודינאמית מדגישה את הנטייה ארוכת הטווח לדיכאון. בהתאם היא מכוונת כלפי שינוי ארוך טווח בדגש על הכעס המופנה כלפי העצמי מנסים להביא למודעות המטופל את כעסו שהופנה פנימה ואת הקונפליקטים המוקדמים שיצרו אותו. לימוד והשלמה עם הכעס שמעוררים אובדן ודחייה אמורות לשכך את הדיכאון ולמנוע את הופעתו בעתיד.

טופס כתיבת שאלה

Your email address will not be published. Required fields are marked *

11 thoughts on “דיכאון חד קוטבי”

  1. מה קורה לי
    13-10-2010
    גבי כתב:

    לקחתי ציפרלקס תקופה של שנתיים במינון נמוך חצי כדור ליום היום אחרי 4 חודשים אני לא חש בטוב כפות רגליים מזיעות פנים נפולות חולשה הפנים שלי מיתחממות לפעמים הבטן מתקשה בקיצור אין לי מצב רוח ואני מרגיש את זה פיזית 1 מה יש לי 2 איך מטפלים 3 לא מעונין לחזור לציפרלקס או לדומים לו

    1. 13-10-2010
      אבי כתב:

      שלום
      גבי לא ברור לי משאלתך האם התחושות הפיזיות שאתה חש הם בתגובה לכך שהפסקת לקחת את הציפרלקס, או בעקבות כך שלקחת אותם. האם מה שאתה מתאר הינו תופעת לואי או סימפטום גופני שיש לבררו. מה ש ברור שמצב הרוח שלך ירוד. המלצתי היא לפגוש פסיכיאטר להתייעצות כמה שיותר מהר.
      במידה ותהייה מעונין נוכל לעמוד לרשתוך.
      בברכה, אבי סוויסה פסיכולוג קליני


      בברכה,
      אבי סוויסה, פסיכולוג קליני

  2. דכאון
    30-1-2013
    חליל כתב:

    שלום רב
    אני אח מוסמך במקצועי במאי שנה שעברה עברתי ניתוח בעמוד שדרה צווארי אך לצערי הניתוח לא עשה לי כלום ציפיתי שיהיה לי יותר טוב ופחות כאבים אך להפך הענין נעשה בלתי נסבל למרות התרופות הנוירופטיות נכנסתי לדכאון עמוק שהצריך טיפול פסיכיאטרי בvipax 225mg בנוסף cymbalta30mgb שניהם פעם ביום
    הבעיה שלי שאני לא מצליח להתגבר על החוסר אונים ןהרגשת האפס שלי אני פשוט לא בא לי לעשות כלום לא יושן בלילה בשל התרופות נראה לי שנעשה תיאבון מוגבר שגורם לי לאכול בטירוף למרות שבהתחלה שקלתי 49 קג היום 62 מדובר בשנה
    החשק המיני ירד בכלל אני חודשים לא קיימתי יחסי מין יש לי התפרצויות בכי כעס לסירוגין החברים מהעבודה בכלל לא מתייחסים אלי לא שואלים לא מצליח לחזור לעבודה כבר מ3/11 אני בקושי מתקלח מתגלח אני פשוט לא מרגיש שאני שייך לשום מקום גם משפחתי לא מתייחסת ברצינות למה שאני אומר אלא בזלזול לציין שבגיל 16היה נסיון התאבדות שגרם לאישפוז בטיפול נמרץ אנא מה עצתכם אליי מה אני צריך עוד לעשות אני מרגיש שהזמן עומד לרעתי וכל יום אני מאבד עוד אור ועוד תקווה המעסיקים לא נותנים לי מכתב פיטורים כדי שאוכל אוליי לעזוב את הכל ולהגר למקום אחר אולי מקום חדש תקווה חדשה הכאב הכרוני של הצוואר גרם לי להיות תלוי בתרופות נגד כאבים אני פשוט חסר אונים אז באמת מה אני שווה ? אנא לשלוח את תשובתכם למייל שלי בכבוד רב חליל

  3. היכן עובר הגבול אל לקיחת כדורים?
    31-1-2014
    אינדיאנה כתב:

    אם לפי כל הסימפטומים, מאפיינים, וכמובן- ההרגשה שלי- יש לי דיכאון חד קוטבי, וזאת אינה הפעם הראשונה- כיצד אדע היכן עובר את הגבול שמצריך לקיחת כדורים?
    כלומר, מתי צריך לקחת כדורים, ומתי צריך להתמודד עם הדיכאון בדרכים אחרות, כמו פסיכולוגיה, וכ’ו..?

    תודה מראש.

    1. 31-1-2014
      אבי כתב:

      שלום
      כאשר יש מצוקה רבה או פגיעה בתפקוד, כדאי לפנות לטיפול. סוג הטיפול המומלץ תלוי גם בחומרת הדיכאון וגם בגורמים נוספים כמו הסיבה לדיכאון או דברים בסביבה או בך שמשפיעים עליו, ההעדפה והנטייה שלך והאפשרויות הכלכליות. יחד עם זאת, אני לא רופא ובנושאים הקשורים לנטילת תרופות כדאי להתייעץ עם פסיכיאטר ולשקול יחד איתו את אפשרויות הטיפול.
      בברכה, אבי סוויסה פסיכולוג קליני


      בברכה,
      אבי סוויסה, פסיכולוג קליני

  4. אני לא מצליח להבין מה הבעיה!
    14-1-2016
    דוד ישראלי כתב:

    אני בן 20+, נהנה מכל מה שאני עושה תודה לאלוקים, מרגיש סיפוק ושטוב לי מהכל.
    אבל הבעיה היא שהרבה פעמים מגיע לי כמין עצב מבפנים שהוא לא קשור לאיזה סיבה. סתם, באמצע היום פתאום אני מרגיש כאילו מישהו מבפנים דוחף לי את העצב בכוח, למרות שבאמת אני מרגיש סיפוק והנאה.
    זה ניכר גם בתווי הפנים שלי שפתאום הופכים להיות קודרים וחשוכים, למרות שאני מנסה להוריד את זה – כיון שאין לזה שום סיבה אמיתית, אבל אני פשוט לא מצליח!
    מה עושים? איך נקראת הבעיה הזאת?

    רוב תודות!
    אני פשוט כבר לא יודע מה לעשות כי זה משגע אותי

    1. 16-1-2016
      אבי כתב:

      שלום דוד,
      הכל טוב, אתה מסופק ומרוצה מהחיים, ובכל זאת מדי פעם אתה מרגיש עצוב. העצב נחווה כלא קשור לשום דבר, בא בלי סיבה “אמיתית” ולכן, כנראה, גם אי אפשר למנוע אותו. אבל, דוד, אפשר להניח שיש סיבה לעצב הזה גם אם אתה לא מודע לה כרגע, והדרך להתמודד איתו היא כנראה להבין אותו. כדאי לפנות לטיפול אצל פסיכולוג קליני שיוכל גם לברר איתך אם יש עוד סימפטומים שיש להתייחס אליהם, ובעיקר לעבוד איתך כדי להתחקות אחרי מקורות העצב הסתמי הזה, כביכול.
      בברכה,
      אבי סוויסה פסיכולוג קליני


      בברכה,
      אבי סוויסה פסיכולוג קליני

      1. בקשר לתשובתך
        17-1-2016
        דוד ישראלי כתב:

        תודה.

        אבל האמת שזה לא עצב שמגיח רק לפעמים, אז הייתי יכול להסתדר איתו איכשהו. פתאום יכולים להיות לי כמה ימים שכמה שיהיה לי טוב כאילו נכפה עלי איזה עצב.

        ומה שמוזר, שחוץ מההרגשה המכווצת המתבטאת בעיקר בתווי הפנים וגם קצת בתוכי, אני לא מרגיש בפנים שום עצב! חד וחלק. אני מרגיש בפנים טוב רק שכאילו ‘נוחת’ עלי מישהו שגורם לי להיות עצוב, סוג של בכוח.

        מה זה יכול להיות????

        ושוב תודה!

        1. 22-1-2016
          אבי כתב:

          שלום דוד,
          במקום לנסות לשער ולזרוק אבחנות לא מבוססות, אפנה אותך שוב לאיש מקצוע בבריאות הנפש. פנה לפסיכולוג קליני או לפסיכיאטר להתייעצות.
          בברכה,
          אבי סוויסה פסיכולוג קליני


          בברכה,
          אבי סוויסה פסיכולוג קליני

  5. איך לעזור
    8-5-2016
    שי כתב:

    היי הבן זוג שלי בשנים האחרונות,בן אדם מאוד פעיל אנרגטי טמלא שמחת חיים, ובתקופה האחרונה רוב הזמן אין לו מצב רוח וחשק לכלום.
    יש לו ימים של היי מאוד גבוה שהוא רוצה לעשות ולהספיק הכל, ויום למחרת או לאחר כמה שעות הוא יהיה הכי בדאון , ירצה להיות במיטה כל היום בלי חשק ומוטיבציה לשום דבר אחר.
    הוא לרוב סובל מבעיות שינה ולא מצליח להירדם ,ואומר שהוא לא מצליח ״לכבות״ את הראש,הוא כל הזמן חושב מה לעשות. וגם בזמן האחרון הוא סובל גם מכאבי ראש ובחילות ..
    הוא תמיד מחפש לנסוע בטענה שצריך לנקות את הראש ושהוא יחזור הכל יהיה בסדר. ניסינו זאת מספר פעמים,באמת בחופשה כמובן הכל ורוד והכל מושלם. אבל בשנייה שחוזרים לשגרה זה שוב מתחיל.
    כמה שאני מנסה לשנות לו את ההרגשה אני לא מצליחה.
    זה מאוד מתסכל לפעמים שאין לי את האפשרות לעשות שום דבר כי אני לא יכולה לשבת מהצד ולראות אותו ככה.
    דיברתי איתו על פנייה ליעוץ אבל הוא אומר שהוא מפחד להיפתח ולהיות פגיע כל כך.
    הוא תמיד אומר יהיה טוב,אבל אני פוחדת שאם זה ימשיך ככה זה רק ילך וידרדר.

    איך אני יכולה לנסות ולסייע לו ? לשפר לו את ההרגשה ?

    1. 28-5-2016
      אבי כתב:

      שלום שי,
      נשמע מאוד מתסכל ואפילו מפחיד לחיות עם אדם כל כך לא יציב ושמתאר מצוקות כל כך קשות. את בטח מושפעת מאוד מהקשיים שלו וברור שאת רוצה לעזור לו. ברור גם שאת בעצמך לא יכולה לפתור את המצב ולשנות את ההרגשה שלו, ונשמע באמת שפנייה לייעוץ היא הכיוון הנכון עבורו. אפשר גם להבין את החשש שלו להיפתח בפני אדם אחר, זר, ולהיות פגיע, ואת בטח גם יכולה להזדהות במידה מסוימת עם החשש הזה. זה באמת צעד קשה ומפחיד והרבה פעמים אנשים עושים אותו כשהם מרגישים שכמעט אין ברירה, שהתועלת הפוטנציאלית בטיפול גוברת על הפחדים. אז אפשרות אחת היא לדבר איתו על התועלות האפשריות מטיפול, מה הוא היה רוצה להשיג ולשנות והאם זה שווה את הסיכון שבחשיפה. אפשרות נוספת היא שתפני את בעצמך לייעוץ – גם כדי לחשוב על דרכים נוספות לעזור לו, גם כדי להראות לו בדוגמה אישית שאולי השד לא כל כך נורא, ובעיקר כדי לקבל תמיכה בהתמודדות עם בן זוגך. בהצלחה.


      בברכה,
      אבי סוויסה פסיכולוג קליני