לחץ להתקשר
העצמאות 18/85 אשדוד 088659837

דיכאון / הפרעות במצב הרוח

דיכאון היא ההפרעה הפסיכולוגית הנפוצה ביותר, ולאחרונה תפוצתו הולכת וגדלה. כמעט כל אחד חש דיכאון, לפחות בצורותיו המתונות. להרגיש ב’דאון’ להיות שפוף, עצוב, חסר שמחת חיים, מדוכדך, מיואש,כל אלה הן חוויות דיכאוניות שכיחות.

כיום יש באפשרותנו לעזור לרוב רובם של הסובלים מדיכאון חמור ואנו גם יודעים הרבה אודות הסיבות לדיכאון. אובדן וכאב מהווים חלק בלתי נפרד ובלתי נמנע מההתבגרות ומהזדקנות. רבים מגיבים לאובדן בסימפטומים מסוימים של דיכאון.

ישנם שני סוגים של הפרעות דיכאוניות דיכאון חד קוטבי שבו האדם סובל מסימפטומים דיכאוניים בלבד מבלי לסבול מסימפטומים מאניים (של רוממות רוח גבוהה) כל שהם ודיכאון דו-קוטבי או מאניה דפרסיה שבו חווה האדם דיכאון ומאניה לחילופין.

טופס כתיבת שאלה

Your email address will not be published. Required fields are marked *

225 thoughts on “דיכאון / הפרעות במצב הרוח”

  1. דיכאון לאחר לידה
    25-1-2011
    א כתב:

    הייתי אצל פסיכיאטר שאיבחן שאיני צריכה כדורים אלא רק טיפול קוגנטיבי התנהגותי בגלל מחשבות שליליות אשמח לקבל פרטים לאן לפנות באזור באר שבע

    1. 25-1-2011
      אבי כתב:

      שלום
      במידה ואת מעוניינת בטלפונים והמלצות אישיות לגבי מטפלים קוגנטיבים התנהגותיים, את מוזמנת ליצור קשר עם המכון ואמסור לך.
      טל של המכון 8659837 08
      בברכה, אבי סוויסה פסיכולוג קליני


      בברכה,
      אבי סוויסה, פסיכולוג קליני

    2. דכאון
      20-3-2017
      גולן סאסי כתב:

      לפני שנה אישתי סבלה מחרדות מפחדים טופלה בצפירקלאס 10 מילגרם לאחר שלושה שבועות התאזנה היום כבר חודשיים חזרה לה התופעה יותר קשה רופא המשפחה העלה את המינון ל20 מילגרם היום כבר שלושה שבועות אחרי אין שנוי יש תופעה שהגוף לא מגיב בלבול חוסר שקט אין תאבון שינה רק עם כדור אישתי גם סובלת מבלוטת התריס מקבלת לנטון ויוטורוקוס היום הלכנו לבצע שוב בדיקת Tsh נשמח לשמוע את חוות דעתך בנושא תודה מראש גולן סאסי

      1. 7-7-2017
        אבי כתב:

        שלום גולן,
        רק רופא רשאי לייעץ בנושאים רפואיים וטיפול תרופתי. דעתי היא שיש לפנות לרופא המטפל או לחוות דעת שנייה באופן אישי. בהצלחה.


        בברכה,
        אבי סוויסה פסיכולוג קליני

  2. דיכאון-וadd
    14-2-2011
    בוניטה כתב:

    האם יש קשר בין ליקוי למידה ודיכאון
    האם מולמץ לקחת רטלין או בנפרד פרוזק?
    או שמומלץ לקחת את שניהם,אלו תופעות לוואי יש לקחת בחשבון?

    1. 14-2-2011
      אבי כתב:

      שלום
      לקויות למידה והפרעות קשב ו/או קשב וריכוז מעמידות את הילד או הנער בהתמודדות מתמדת מול קשיים אישיים שהוא נתקל בהם במסגרת הלימודית וחברתית. כך שללקות האורגנית מתחיל להתלוות אליה קשיים רגשיים הקשורים בתפיסת העצמי, בין אם רגשי נחיתות או הערכה עצמית נמוכה או מחשבות פסימיות לגבי העתיד והמסוגלות העצמית. והדברים הנ”ל תורמים לחווית דיכאון.
      אני לא רופא, כך שלגבי שאלות הקשורות לטיפול תרופתי. אני מביא בפניך את הדבריו של פסיכיאטר הילדים ונוער העובד במכוננו. לדבריו רטלין ופרוזק אינם סותרים אחד את השני ואפשר ליטול אותם יחדיו.
      לגבי תופעות לוואי. אין תופעות מיוחדת שמצפים שיופיעו. יחד עם זאת חשוב לשים לב אם אין מצב היפומני: מצב בו המצב הרוח הופך להיות מרומם מאוד או רגזני. או שישנה עליה בשטף הדיבור, הופעת התנהגות לא מבוקרת או אי שקט. או הפרעת מוגברת בקשב.
      בברכה, אבי סוויסה פסיכולוג קליני


      בברכה,
      אבי סוויסה, פסיכולוג קליני

  3. http://האםאניצריכהפסיכולג?
    22-2-2011
    אושרית כתב:

    קשה לי להיפתח לאנשים יש לי בעיה של דימוי עצמי,למשל בעבודה אנשים רוצים בקרבתי ואני לא מתייחסת אליהם אני פוחדת שיכירו אותי כלפי חוץ אני ניראת מאוד חזקה .אני מפחדת שברגע שאני יפתח את עצמי אני יראה חלשה .אין לי כל כך מה להציע .אני כל הזמן מחפשת את הלבד מאוד פגיעה ולכן מפחדת להתקרב לאנשים שמה יפגעו בי ואני לא ירגש טוב עם עצמי יראה חלשה .כל הזמן אני מחפשת עבודה חדשה אנשים שלא מכירים אותי ,איתם יותר קל לי,לאחר כמעט שנה אני עוזבת עבודה שמתי לב שזה חוזר על עצמו
    מה הבעיה שלי והאם אני צריכה טיפול עם פיסכולג?
    ואיך קוראים לבעיה שלי?
    אני גרה בעפולה יש לי מושלם על איזה פסיכולג את ממליצה לי?

    1. 22-2-2011
      אבי כתב:

      שלום
      מדבריך עולה שישנו קונפליקט בערכה בדימוי העצמי. ונוצר פיצול בין הדימוי העצמי שאת מקרינה כלפי חוץ פאסדה של כאדם חזק. לבין הדימוי העצמי הפנימי הוא של אדם, חלש ופגיע שאותו את מבקשת להסתיר מהעולם. כשישנה אמונה שאם יכירו אותי אז לא היו בחברתי ויתכן ועולה חרדת דחייה. כך שנראה שאת מבקשת להמנע מכך, ע”י מעברים ויצירת קשרים חברתיים/רגשיים שטחיים. המעברים בין העבודות ייתכן שמעלות תקווה שבפעם הבאה הייה אחרת, אך סביר להניח שהם מחזקות ומשרישות את התפיסה העצמית שאת מציגה כליך וכלפי הזולת ומונעות אפשרות של תיקון בין הדימויים והפיצלוים בדימוי העצמי. המלצתי היא לגשת לטיפול בגישה פסיכודינמית. באם זה ממוקד אך ורק במקומות עבודה ולא גולש לשטחים נוספים בחיים אפשר לגשת גם לטיפול דינמי קצר מועד.
      בברכה, אבי סוויסה פסיכולוג קליני


      בברכה,
      אבי סוויסה, פסיכולוג קליני

  4. מה פשר ההתנהגות
    3-9-2011
    יפה כתב:

    יש לי אחות בת 32 רווקה , מזה תקופה די ארוכה היא חשה בדיכאון וכתוצאה מזה היא מראה לנו את המוות היא כל הזמן רבה עם בני המשפחה מקללת צועקת מרביצה שוברת וגם מאיימת שתרצח את אחד מבני המשפחה
    ולפעמים היא אומרת שהיא רוצה להתאבד אנו חסרי אונים כתוצאה מהמצב , לא יודעים מתי זה יתפרץ שוב כל הזמן המצב בבית מתוח מאוד וגם מפחיד , אנחנו מפחדים אפילו להציע לה טיפול אצל פסיכיאטר , האם ישנן תרופות שאפשר לתת לה מבלי שתדע מין תרופות להרגעה כי המצב בבית הוא בלתי נסבל

    1. 3-9-2011
      אבי כתב:

      שלום
      מדבריך מובן שהחיים שלכם רווי מתח, פחד ומצוקה. עליכם לזכור שזכותו של אדם לקבל יעוץ ולהחליט אם לבצעו או לא, כך לגבי טיפול תרופתי. זכותה של אחותך לדעת מה ממליצים לה ולא ש”מאחורי הגב” מטפלים בה. ולגבי המשפחה לכם אין ברירה ולעמוד מול הפחד שלכם ולהמליץ לה ללכת לקבל סיוע ע”י איש מקצוע. בעיות נפתרות שמתמודדים איתם.
      בברכה, אבי סוויסה פסיכולוג קליני


      בברכה,
      אבי סוויסה, פסיכולוג קליני

  5. צורת האיבחון
    23-10-2011
    מיכל כתב:

    אתם מאבחנים ומייעצים? מתאימים מרשם? אפשר גם דברים טבעיים?

    אני רוצה קצת מידע על איך זה הולך
    תודה:)

    1. 23-10-2011
      אבי כתב:

      שלום
      במידה ויש צורך בעזרה תרופתית הדבר נעשה בפגישת ריאיון ואבחון עם פסיכיאטר. בהתאם לגיל הבודק הוא פסיכיאטר ילדים ונוער או פסיכיאטר למבוגרים. בקצרה, בשיחה מנסים לברר את מהות הבעיה וההיסטוריה של הבעיה. כן לקבל אינפורמציה על ההיסטוריה והחיים בהווה של הפונה, ועל יחסיו עם סביבתו. במידה ויש מקורות אינפורמציה נוספים נעזרים בהם. מאבחנים האם קיימת הפרעה כל שהיא, עוצמת הסימפטומים, מערכת התמך, כוחות ההתמודדות ועוד. בהתאם לכך נשקל אם יש צורך בסיוע בטיפול תרופתי. ההמלצה היא לטיפולים אשר נערך לגביהם ניסוי מדעי וישנם הוכחה לגבי יעלותם.
      בברכה, אבי סוויסה פסיכולוג קליני


      בברכה,
      אבי סוויסה, פסיכולוג קליני

  6. צורת האיבחון
    23-10-2011
    מיכל כתב:

    אני לא רואה שום דבר שבאופן ישיר מדבר עליי.
    אני לא דיכאונית כל הזמן, אני יכולה להיות בעלת מצבי רוח משתנים כלומר יותר מדוכדכת עם עצמי,רואה שחורות,לעיתים ממש כועסת על הסביבה ומרגישה חסרת תקווה כלפי עצמי ואני יכולה גם להיות בנאדם מאוד שמח שזה צד מאוד חזק שלי,להיות אופטימית,להראות לאחרים את האור,אני גם עדיין ממש תקועה על חבר שלי לשעבר שעברו כבר כמה שנים כי אני חושבת שהוא מזכיר לי אצלי את הדברים השליליים שציינתי שאני לא תמיד מרגישה שהם בשליטתי. אני לא יודעת מה ההגדרה שלי,כמה זה טבעי..אבל אני רוצה לנסות לפתור את זה בצורה אפקטיבית לא משהו דרסטי אבל אני חושבת שאת הפערים האלה אני סוחבת הרבה שנים איתי

    1. 23-10-2011
      אבי כתב:

      שלום
      אנשים הפונים לטיפול פסיכולוגי באים מקשת רחבה. בין אם הסובלים ממחלה נפשית, בין אם סובלים מהפרעה נפשית ובין אם החשים מצוקה בחייהם ואינם נופלים בקטגוריות של הגדרה פסיכיאטרית כל שהיא. אלה חשים שהחיים שהם חיים אותם אינם כפי שהיו רוצים שהיו והיו רוצים להטיב עם עצמם. הדרך האפקטיבית שאני מכיר היא להכנס למסע עצמי בטיפול פסיכולוגי. לתת לעצמך מתנה להטיב עם חייך.
      בברכה, אבי סוויסה פסיכולוג קליני


      בברכה,
      אבי סוויסה, פסיכולוג קליני

  7. איך ממשיכים הלאה...
    16-12-2011
    דני כתב:

    אני צריכה עזרה בדחיפות… אני לא יכולה לצאת מהמיטה אין לי חשק להרים את הראש ולעשות משהו אני יודעת שאני צריכה עזרה אבל מצבי הכלכלי לא מאפשר לי יש לי כול מיני מחשבות לא טובות בראש ואני כבר לא יכולה להילחם בזה עוד…. וזה נראה כאילו לאף אחד לא איכפת אני בת23 ואני גרה לבד אז יותר קל לי לשקוע בזה בבקשה תעזור לי מה הלאה?…

    1. 16-12-2011
      אבי כתב:

      שלום
      נשמע שאת במצוקה רבה וחשוב שתקבלי עזרה כמה שיותר מהר. תקבעי תור לרופא משפחה הוא יוכל לתת לך טיפול תרופאתי ראשוני. במקביל צרי קשר עם פסיכיאטר ו/או התחנה/מרפאה/מרכז לבריאות הנפש באזור מגוריך. במרפאות לבריאות הנפש נתן טיפול ללא עלות כספית. לאחר אינטק יבנה לך תוכנית טיפולית מתאימה.
      בברכה, אבי סוויסה פסיכולוג קליני


      בברכה,
      אבי סוויסה, פסיכולוג קליני

  8. התמודדות
    20-2-2012
    אייל כתב:

    שלום רב
    לפני כחודשיים אימי נפטרה ממחלת הסרטן ואבי מאז במשבר.
    אבי יצא לפנסייה לפני כחמישה חודשים, אחיי ואני רוצים מאוד לעזור לו להתאושש אך לא כלכך יודעים כיצד, אנו מבינים כי זהו חלק מהתהליך של הפרידה אבל אנו מאמינים כי עזרה מבחוץ[טיפול פסיכולוגי] יכולה לסייע לו.
    אשמח לדעת איזה סוג של סיוע אתם ממליצים ומי.
    תודה מראש אייל

    1. 20-2-2012
      אבי כתב:

      שלום
      אבל הינו תהליך נורמלי שאנו עוברים בעקבות אובדן. לא פעם עוצמות הכאב ו/או הכחשת האובדן מעכבים את תהליך האובדן. והאדם סובל ממצוקה המקשה עליו להסתגל לחיים שלאחר האובדן. בטיפולי עיבוד אובדן, בד”כ אני נותן עדיפות טיפול לגישה פסיכודינמית בינאישית, אך יחד עם זאת חשוב לפגוש את אביכם על מנת להתאים לו את הגישה שתהייה היעילה עבורו ואת תוכנית ההתערבות (עיבוד אובדן הדמות שנפטרה (האם); עיבוד אובדן הקשר כפי שהייה עד כה; עיבוד אובדן חלקים מאישיות המתאבל (האב), החיים עם הזכרונות, התמודדות עם שלבים שונים במהלך האבל והסתגלות לחיים שלאחר האבדן. אתם מוזמנים ליצור עימנו קשר בטלפון 088659837. למכון שלנו יש נסיון מזה שנים בעבודה בעקבות אובדן בן משפחה. בהיותנו מטפלים במשפחות שיקירהם נפטרו או נהרגו בהיותם בצבא או בשירות הבטחון. כנותני שירות טיפולי למשרד הבטחון – אגף משפחות והנצחה.
      בברכה, אבי סוויסה פסיכולוג קליני


      בברכה,
      אבי סוויסה, פסיכולוג קליני

  9. דיכאון ממושך
    23-6-2012
    מ כתב:

    אני בת 57 במשך 7 שנים מטופלת בתרופות נגד חרדות ו דיכאונות אחרי ניתוח קשה.עוברתי כל מיני תרופות עכשיו אני מקבלת ציפרולקס ו כלונקס. הרבה פעמים אני מרגישה שאני משתגעת הכול מלחיץ ומעצבן. למרות הכול אני עובדת עם קהל בחברה גדולה. אם יש תרופה חדשה שתוכל לעזור לי במקום תרופות שציינתי. תעזרו לייייייייייייייי

    1. 23-6-2012
      אבי כתב:

      שלום
      אני לא רופא אך אני יכול לציין שהיום יש לא מעט תרופות אנטי דיכאוניות: תרופות המשפיעות על המערכת הסרוטונורגית – SSRI-s, תרופות המשפיעות על המערכת הסרוטונרגית והנוראדרנרגית – SNRIs, תרופות המשפיעות על המערכת הנוראדנרגית בלבד – NRIs, תרופות מקבוצת הטריציקלים והטטרה-ציקלים (המוגדרים גם “הדור הישן”) ותרופות חוסמי – מונואמינאוקסדאז MAOIs. כך כפי שאת מבינה גם אם הייתי מתייעץ עם פסיכיאטר המכון. כל תשובה בלי להכיר אותך ואת ההיסטוריה הרפואית “עברתי כל מיני תרופות”, תהייה בעייתית. על כן או שתחזרי לפסיכיאטר שלך להתיעצות או שאת מוזמנת ליצור קשר עם המכון שלנו לבדיקה, הערכה והתייעצות עם פסיכיאטר למבוגרים במכוננו, ד”ר קנאג’רבסקי.
      בברכה, אבי סוויסה פסיכולוג קליני


      בברכה,
      אבי סוויסה, פסיכולוג קליני

  10. הפרעות שינה ודכאון
    9-2-2013
    גדי כתב:

    אשלוםאני סובל מהפרעות שינה ומבצע פעולות לא רצוניות תוך כדי שינה כמו צעקות פתיחת חלון ותריס אניאני לא מצליח להשתלב בעבודה הרבה שנים כתוצעה מבעיותי שוחררתי ממילואים עי ועדה רפואית כמו כן רני צריך חוות דעת רפואית האם אתה יכול לעזור לי בענין גדי

  11. bpd
    1-10-2013
    roman כתב:

    מה סוג הטיפול

    1. 1-10-2013
      אבי כתב:

      שלום
      לדעתי הטיפול בהפרעה גבולית הוא טיפול בשיחות. כאשר שתי הגישות בעלות יעילות טיפולית הן הגישה הפסיכודינמית העוסקת בעיבוד העברה (השלכת הלא מודע על המטפל – מחשבות, רגשות, תפיסות, דינמיקה ועוד) והעברה הנגדית בטיפול. והגישה השניה היא עיבוד מנטלי (mentalizing) מתייחס ליכולת להכיר ולהבין מצבים מנטאליים אצלך ואצל האחר ולראות מצבים אלה כנפרדים מהתנהגויות. הטיפול התרופתי אינו בא לטפל בהפרעה אלה נתן לסימפטומים הנלווים,ף כגון חרדה או דיכאון.
      בברכה, אבי סוויסה פסיכולוג קליני


      בברכה,
      אבי סוויסה, פסיכולוג קליני

  12. איך מפסיקים לאהוב ..
    22-1-2014
    אנונימי כתב:

    אוקיי , אז אני אוהבת מישהו כבר הרבה זמן והוא פוגע בי ואמרתי לו שאני רוצה לנתק איתן קשר כי אני נפגעת .. ורבנו ובהודעה האחרונה שלו אליי הוא רשם לי שם אני לא רוצה לזכור אותך יותר תשכחי ממני לתמיד אני אפילו לא רוצה לזכור שאהבתי אותך תמחקי אותי מכל דבר אפשרי , ובבית ספר אני מנסה להראות לו שאני בסדר בלעדיו ושאני מאושרת אבל בפנים אני רוצה למות כי קשה לי בלעדיו אני באמת אותו .. וזה לא אהבה ראשונה שלי .. אבל זה אהבה ממש חזקה ואני לא מצליחה לשכוח אותו וכואב לי זה מזיק לי בהכל על המצב רוח על הכל עוד קצת ואני יתחיל לחתוך את עצמי .. זה ממש משפיע עליי .. אני פשוט לא מצליחה לשכוח ממנו ולא לאהוב אותי , אני חייבת את העזרה שלך !! איך מפסיקים להתגעגע ולאהוב ?

  13. דיכאון מפרידה
    25-2-2014
    דודו כתב:

    נפרדתי מחברה שלי לזמן מסוים ואני בדיכאון וקשה לי לצאת מיזה אפילו שאני יודע שנהיה בעתיד ביחד אבל קשה לי בלעדיה מה לעשות??

    1. 25-2-2014
      אבי כתב:

      שלום
      פרידה מחברה היא בעצם אובדן – אובדן של אדם שאהבת, של קשר משמעותי, של הרגשה שאתה רצוי ואהוב. נשמע שעכשיו אתה מתאבל על האובדן הזה כי עכשיו הוא כואב, ולכן גם הידיעה שבעתיד כבר לא יכאב לא מצליחה לעזור. אם אתה מרגיש שהדיכאון בעקבות הפרידה מפריע לך לתפקד, נמשך הרבה זמן או גורם למצוקה קשה, כדאי שתפנה לעזרה אצל איש מקצוע. אם תרצה, אתה מוזמן לפנות אלינו בטלפון 08-8659837.
      בברכה, אבי סוויסה פסיכולוג קליני


      בברכה,
      אבי סוויסה, פסיכולוג קליני

  14. חרדות ודיכאון
    12-3-2014
    יעל כתב:

    היי, אני סובלת במשך כשלושה חודשים מחרדות מתמשכות כנו כן ממחשבות טורדניות(ocd). בעבר גם היו לי אך התגברתי על זה ללא תרופות. כעט אני תחת טיפול תרופתי של כדור אסטו( ממשפחת ציפרלקס). במשך שלושה שבועות לקחתי כדור שלם 10 מג ועכשיו עברתי ל20 מג. אני מרכישה שכל דבר מגביר לי את החרדה מחשבות טורדניות שקופצות לראש ומגבירות במשך כל הזמן וכל רגע את החרדה. אני משתדלת להיות פעילה ללמוד ולעבוד. לא ממש מרגישה שיפור מהתקופה. ההרגשה שהכי מפחידה אותי זה ההרגשה של ניתוק ובלבול. מרגישה אבודה ושאנשים לא מבינים אותי. כוחם אמרו לי להיות סבלנית ולהאמין שזה יעבור. הפחד שלי זה שבגלל ששום דבר לא מעביר לי את החרדה שגם הכדורים לא יעזרו. מפחדת שהמחשבות הטורדניות ישאירו שרידים. מרגישה שכל החיים שלי מבולבלים. זה גורם לי לדיכאון חוסר סבלנות, ייאוש וחוסר תקווה. אני גם נמצאת בטיפול פסיכולוגי קוגניטיבי. מאוד מתקשה להפנים את הדברים.קשה לי לקבל את המחשבות, אני כל הזמן רואה שלילי למרות שאני לא בן אדם כזה. רציתי לדעת אם למרות ההתנהגות הפסימית שלי והחרדות שמתעוררות כל שנייה ושנייה,הכדורים בקרוב יתחילו להשפיע ויצליחו להרגיע את המחשבות והחרדות. אני מרגישה מאוד מפוחדת וסקפטית.

    1. 12-3-2014
      אבי כתב:

      שלום
      את מתארת מצוקה מאוד קשה וטוב עשית שפנית לטיפול. נשמע שאת מרגישה שהטיפולים לא עוזרים ומפחדת שגם לא יעזרו. חשוב לזכור שלתרופות נוגדות דיכאון, כמו אסטו, לוקח כמה שבועות להתחיל להשפיע ויכול לעבור זמן עד שתרגישי שיפור משמעותי. גם טיפול קוגניטיבי התנהגותי הוא תהליך ודורש אורך רוח והרבה השקעה. כדאי שתדברי עם המטפלים שלך על הקשיים שאת מתארת פה, הם יוכלו להתאים את הטיפול במחשבות הטורדניות ולעזור לך להתמודד גם עם תחושות הדיכאון והחרדה.
      בברכה, אבי סוויסה פסיכולוג קליני


      בברכה,
      אבי סוויסה, פסיכולוג קליני

  15. האם ישנו קשר בין בעיות בכבד לדכאון??
    26-3-2014
    נטלי כתב:

    שלום, אני בחורה בת 28 בריאה יחסית. רציתי לדעת אם ישנו קשר בין הכבד לדכאון? אמר לי בעל מקצוע ששכחתי איך נקרא המקצוע(הוא קורא ברשתית העין) והוא אמר לי שאני זקוקה לניקוי כבד בנוסף אני כבר די הרבה זמן בדיכאון ורציתי לדעת האם יש קשר בין השניים.. תודה מראש

    1. 26-3-2014
      אבי כתב:

      שלום
      מצבים רפואיים שונים יכולים להשפיע על המצב הנפשי וליצור או להחמיר תחושות של דיכאון. ניקוי כבד שהומלץ על-ידי אירידיולוג הוא שנוי במחלוקת ברפואה הקונבנציונלית ולכן גם התועלת האפשרית שלו לדיכאון לא ידועה. אם את מרגישה מדוכאת, ובמיוחד שזה נמשך כבר הרבה זמן, כדאי לפנות איש מקצוע (פסיכולוג/פסיכיאטר) לעזרה. יש היום מגוון טיפולים יעילים לדיכאון, חבל שתמשיכי לסבול.
      בברכה, אבי סוויסה פסיכולוג קליני


      בברכה,
      אבי סוויסה, פסיכולוג קליני

  16. דכאון2
    8-5-2014
    הני כתב:

    הי ה.רופות נגד דכאון לא עוזרות לי כי הסדוטונין שלי נוצר במערכת העיכול האם אתה מכיר תרופ שעובדת על עצבים במע עיכול? תודה

    1. 8-5-2014
      אבי כתב:

      שלום,
      סרוטונין מצוי במקומות שונים בגוף, ביניהם גם במערכת העיכול וגם במוח. לשאלות בנושא תרופות יש להתייעץ עם רופא. מומלץ לפנות לפסיכיאטר להתאמת טיפול נוגד דיכאון.
      בברכה, אבי סוויסה פסיכולוג קליני


      בברכה,
      אבי סוויסה, פסיכולוג קליני

  17. למה אני בדיכאון ומה אני יכולה לעשות בנידון
    12-5-2014
    מאיה כתב:

    שלום אני בת 26 נשואה +2 מצעת את עצמי בדיכאון לאחרונה וזה מציק לי אני מרגישה חוסר עונים פתאום אני לא מרוצה מכלום הכול מפריע לי העודף המשקל שלי בעיות שטוטים ממש רע לי נפשית רגשית הכול והייתי רוצה לדעת עם אני יכולה לקבל מהרופאת משפחה שלי כדורים נגד דיכאון תודה רבה

    1. 12-5-2014
      אבי כתב:

      שלום
      את מתארת תחושות של חוסר אונים וחוסר שביעות רצון מעצמך שהתחילו לאחרונה ומפריעות לך. טוב שאת מחפשת דרך להקל על עצמך ופונה לעזרה. אפשר בהחלט לפנות לרופאת המשפחה כדי להגיע לאבחנה של מצבך ולקבל הפנייה לטיפול מתאים, כולל כדורים נוגדי דיכאון.
      בברכה, אבי סוויסה פסיכולוג קליני


      בברכה,
      אבי סוויסה, פסיכולוג קליני

  18. דיכאון
    26-5-2014
    רות כתב:

    שלום עברתי אונס בגיל 16 וחצי מאוד קשה היום אני בת 19 ולא סיפרתי לאפחד על מה שהיה…. היום אני אמא לילדה בת 3 חודשים מאונס שני אני רווקה וכל היום אני בדיכאון מרגישה שאני אמא רעה כי אני לא נותנת לה מה שמגיע לה..
    אני כל לילה בוכה עד הבוקר וביקושי ישנה שעתיים וצריכה לטפל בילדה ביום ככה במשך שנתיים וחצי אני כבר לא יכולה לסבול תמצב שלי לפעמים עולה לי לראש אולי להתאבד וזהוו אבל יש לי ילדה…
    אוףף לא יודעתת מה לעשות חייבת עזרה דחוףףףף

    1. 26-5-2014
      אבי כתב:

      שלום
      עברת דברים מאוד קשים ואת מתמודדת איתם לבד. כנראה שהייתה תקופה שבה זה עבד, אבל כבר כמה שנים שאת במצוקה מאוד גדולה ונשמע שאת אכן צריכה עזרה דחופה בשבילך ובשביל הבת שלך. את יכולה לפנות לפסיכולוג או לפסיכיאטר לעזרה, דרך קופת חולים או באופן פרטי. את יכולה גם לפנות למכוננו, אם תרצי, בטלפון 08-8659837. אפשרות נוספת היא לפנות ללשכת הרווחה בעיר מגורייך. את יכולה גם לפנות למרכז הסיוע לנפגעות תקיפה מינית בטלפון 1202 שיוכלו ללוות אותך. מה שחשוב זה לפנות לעזרה כמה שיותר מהר. אם את חוששת שתפגעי בעצמך גשי לחדר מיון בבית חולים כדי לקבל עזרה מיידית.
      בברכה, אבי סוויסה פסיכולוג קליני


      בברכה,
      אבי סוויסה, פסיכולוג קליני

  19. מה אני עושה
    1-6-2014
    ייייי כתב:

    שלום
    אני רוצה להתייעץ איתך לגבי מה שאני חווה כבר הרבה זמן
    אני מרגישה מעצמי סוג של מצוי הכוונה היא למה אני מתעוררת בבוקר
    בשביל מה אני עושה את כול הדברים האלה הרי בסוף אנחנו מתים ואין טעם ככה אני רואה את החיים האלה ..
    בנוסף אני אוהבת להיות בבית להיות בקו העוטף שלי לא בא לי ללכת לחברות אין לי חשק להיות איתם וזה משום שאולי הם אף פעם לא פרגנו לי במראה ואף פעם לא הייתי כזאת מוצלחת בחיים תמיד הייתי פחות מהם ופחות יפה ,
    לאחרונה אני יושבת בבית כבר המון זמן וזה הרגשה של מיצוי אין לי מה לעשות יותר אין עם מי לחלוק את החיים שלי
    לא יודעת מה עובר עלי ..

    1. 1-6-2014
      אבי כתב:

      שלום
      את מספרת על תחושה של מיצוי ואולי איזה חוסר משמעות או חוסר טעם בחיים ועולה מהדברים מעין כניעה והשלמה עם מצב שנמשך כבר זמן רב. ואולי, באמת, במשך הרבה זמן חיית עם תחושת חוסר המשמעות ומצאת לך את הדרך להמשיך לתפקד ולהתקיים בתוכה. אבל נראה שעכשיו זה מפריע לך. אולי בזמן האחרון התחושות האלה גברו והפתרונות הרגילים שלך כבר לא יעילים. אולי גם יש עכשיו תחושות אחרות, שאת לא מספיק מוצלחת ולא מספיק יפה והאנשים שמקיפים אותך בעצם לא רוצים בטובתך. קשה להתמודד לבד עם כל זה ונשמע שהיית רוצה עזרה. את יכולה לפנות לטיפול פסיכולוגי שבו תוכלי להתחיל להבין את תחושת המיצוי ואת הבדידות ולמצוא מה יתן לך סיבה להתעורר בכל בוקר מחדש. אם תרצי, את מוזמנת לפנות למכוננו בטלפון 08-8659837.
      בברכה, אבי סוויסה פסיכולוג קליני


      בברכה,
      אבי סוויסה, פסיכולוג קליני

  20. אשיות הסטרית
    9-6-2014
    עינבל כתב:

    שלום !!
    אני סובלת מדיכאון קשה ועמוק,אני יכולה לשנוא אנשים ובאותה מידה גם לאהוב…
    אין לי חשר לאכול,להיות עם אנשים,
    התאכזבתי יותר מידי מאנשים בחיי.
    הלכתי לפסיכולוגים וכו והם נותנים לי תרופות כי אומרים שלא יכולים לעזור לי.
    אני לא מתככנת לקחת שום תרופה ,אני רוצה לצאת מזה באופן טבעי .
    אני רוצה לחזור למה שהייתי בלי שום כדורים.
    מה אתה מייעץ לי לעשות????

    1. 9-6-2014
      אבי כתב:

      שלום
      את מתארת מצוקה גדולה מאוד – דיכאון קשה, בדידות ואכזבות רבות – ומרגישה גם שהטיפולים שהציעו לך כשפנית לעזרה לא באמת התאימו לך. נשמע שיש הרבה מאוד גורמים ותחושות שמשפיעים על המצב שלך ועל הנכונות שלך להיעזר, כך שקשה לייעץ לך. יחד עם זאת, ברור שאת במצוקה וזועקת לעזרה. לכן, נראה שכדאי לך לפנות לטיפול אצל אדם שאת סומכת עליו, שתאמיני שרוצה בטובתך ותוכלי לקבל את דרך הפעולה שהוא מציע לך.
      בברכה, אבי סוויסה פסיכולוג קליני


      בברכה,
      אבי סוויסה, פסיכולוג קליני

  21. איך להתמודד עם דיכאון בעקבות פרידה
    11-8-2014
    רוני כתב:

    שלום..
    אני בת 24 ולאחרונה עוברת משבר מאוד גדול בזוגיות שלי מזה כ4 שנים.. אני מתנהגת בקנאות ואובססיביות שרויה בדיכאון עמוק מהפחד שהזוגיות שלי תיגמר כאילו כל חיי מבוססים עליה אינני מצליחה לראות את עצמי או את חיי ללא בן זוגי ולכן זה משפיע על החיים האישים שלי.. מתקשה לנהל שגרת חיים רגילה נוטה למצב רוח ואף למחשבות אובדניות נוטה לא ללכת לעבודה בעקבות ריב יכולה להיסגר בחדר למשך שעות ולא לאכול דבר ובוכה המון אני בוכה וצועקת.. אני מפחדת מההתנהלות שלי ומההתנהגות שלי אני מרגישה איבוד שליטה בחיים שלי ולא מצליחה להתמודד מה כדאי לעשות?בעבר הייתי בטיפול פסיכולוגי שלא צלח .

    1. 11-8-2014
      אבי כתב:

      שלום,
      נשמע שהמצב בו את נמצאת גורם לך למצוקה קשה מאוד, עד כדי מחשבות אובדניות ופגיעה משמעותית בתפקוד. נראה שהפחד שלך מאיבוד שליטה במצב הזה שומר עליך ומסמן לך שאת צריכה לפנות לעזרה. חשוב שתדעי שאפשר לעזור לך ושאת לא צריכה להמשיך לסבול לבד. הכתובת המתאימה ביותר היא איש מקצוע מתחום בריאות הנפש, פסיכולוג או פסיכיאטר. סיפרת שאת נמצאת בזוגיות כבר כמה שנים ונשמע שרק לאחרונה התחלת להרגיש קנאה, דיכאון ופחד מפרידה. חשוב לבדוק – עם עצמך או בעזרת מישהו אחר אחר – מה השתנה אצלך או בזוגיות שיכול להיות קשור לתחושות חוסר הביטחון בקשר. לכן, למרות ניסיון העבר הלא מוצלח שלך, נשמע שטיפול פסיכולוגי דווקא כן יכול לעזור לך להבין טוב יותר את המשבר הנוכחי ולמצוא את הכלים להתמודד איתו. יכול להיות שהטיפול שבו היית לא התאים לך מבחינת הגישה הטיפולית או מבחינת המטפל עצמו, אבל יש הרבה גישות והרבה מטפלים שאולי כן יכולים להתאים. בנוסף, אפשר לפנות לפסיכיאטר לצורך הערכה רפואית של המצב הנפשי ולשקול את האפשרות של טיפול תרופתי שיוכל גם הוא להקל עלייך כעת. במידה והמצוקה ו/או המחשבות האובדניות גוברות, חשוב שתפני לקבלת עזרה מיידית בחדר מיון.
      בברכה, אבי סוויסה פסיכולוג קליני


      בברכה,
      אבי סוויסה, פסיכולוג קליני

  22. שנאה עצמית ואי התקדמות בחיים
    18-8-2014
    Liam כתב:

    בת 22 , דיכאונית , מאוד חברותית וחייכנית , רק בפנים שבורה אבודה..
    לא נהנית משום דבר, מתלהבת מהמון דברים אבל בפנים זה לא באמת ככה
    גרה עם ההורים , בנויה לכל דבר , לכל עבודה.. מתקדמת בהמון דברים חוץ ממה שאני רוצה.. לא לומדת שזה החלום שלי.. לא זוכרת מתי הלכתי לישון פעם אחרונה עם חיוך..
    לא יודעת מה זה סקס, אי משיכה לגברים ולא נשים ולא כלום!! מאוד חסר לי.. בחורה נראית טוב ואין לה זוגיות ולא כלום.. בפנים מרגישה ילדה שרוצה להיות מס׳ 1 אצל אמא.. והכאב הגדול שאמא ילדה עוד ילדה לפני 5 חודשים ושכחה אותי .. חברים באמת לא חברים.. אוהבים וכיף להם איתי , רק כולם עסוקים בלימודים , זוגיות וכ׳.. ולי אין כלום.. חוץ מלברוח לחו״ל כל כמה חודשים למשפחה.. וכולם חושבים שאני נהנית וזה לא באמת כהה..
    עברתי 6 ניתוחים בראש (דלקת כרונית) מאחורי האוזן.. איבדתי שמיעה בגיל 9 בצד ימין ועליתי על זה רק בגיל 14! חשבתי שכולם שומעים כמוני!
    עוברת טיפולים כל כמה חודשים, ואני יודעת שזה לא מה שהכי מפריע לי..
    מפחדת מים ובריכה בלי סיבה..
    עברתי אונס בגיל 15 ממישהו שגדול ממני ב10 שנים.. אף אחד לא ידע מזה חוץ מלפני כמה חודשים סיפרתי לשלוש חברות.. לא סיפרתי לאף אחד כי אז התחלתי לספר ליועצת החינוכית בבית ספר והיא ישר הלכה למנהל וסיפרה לו , ובמקום שיעזור לי הוא הוריד אותי מהמשלחת לפולין בבית ספר!! הרגשתי אשמה ! חשבתי זה הטעות שלי!! ומאז חייתי עם זה..
    אני לא יודעת אם אני רגישה עכשיו.. לפעמים דברים פשוט לא מזיזים לי.. באלי להיות במקום אחר.. לא כיף לי.. באלי לפתור את הבעיות שלי.. באלי תדרוך נכון..
    אני לא יודעת אם מה שרשמתי פה הוא רילוונטי בשבילי או אם יש באמת מישהו מאחורי זה שכן יכול לעזור או לתת איזה משהו..
    כולה הייתה שאלה ואני נסחפתי ורשמתי את כל זה.. אולי התפוצצתי ואמרתי כימעט הכל .. אולי הייתי צריכה את זה..
    אין פה שאלה בכלל .. אני לא יודעת אפילו על מה לשאול… אודה למענה..
    תודה מראש

    1. 18-8-2014
      אבי כתב:

      שלום ליאם,
      סיפרת הרבה מאוד דברים קשים על ההווה ועל העבר. את מרגישה שבורה, אבודה, לא נהנית מדברים, כמהה לאהבה ולדאגה, לא מצליחה ליהנות ולהיות מסופקת במערכות יחסים… כתבת שאת לא יודעת מה לשאול ונדמה שאולי את שואלת אם המצב יכול להשתנות? אם את יכולה להרגיש טוב יותר, שלמה יותר, מרוצה יותר? ואולי את אפילו מעיזה לשאול איך… מאוד ברור שרע לך ומאוד ברור שאת רוצה עזרה, ונשמע שטיפול פסיכולוגי יכול מאוד לעזור. גם לתת מקום להוציא את כל מה שעולה על גדותיו מבפנים עד שאת מתפוצצת, גם להבין מה קורה לך ומה את צריכה וגם למצוא את הדרכים בהן תוכלי לקבל את מה שאת צריכה ולהתקדם באמת. את יכולה לפנות דרך קופת חולים, מרפאות לבריאות הנפש, ארגונים שונים או באופן פרטי, אבל חשוב שתפני ותטפל בעצמך כי החיים מבפנים יכולים להיות דומים למה שאת מראה כלפי חוץ.
      בברכה, אבי סוויסה פסיכולוג קליני


      בברכה,
      אבי סוויסה, פסיכולוג קליני

  23. אובססיסיה
    26-8-2014
    מרים כתב:

    אני סובלת מכמה חודשים מקולות אשר מבקשות ממני להימנע מלהתפלל …..אני אישה מסןרתית ודתיה….והקולות אומרות לי ..כל דברים שנותנות לי להסס בקיום אלה’…והרבה דברים שמזעזות את האמונה באלהוים ונותנת לי ספק בדברים שהם בעיקר הדת….ורוצה לברר אם לגבי מחלה זו…אודה אם תחזיר לי תגובה …והרבה תודות

    1. 26-8-2014
      אבי כתב:

      שלום מרים,
      שמיעת קולות, ובייחוד קולות שאומרים לך לעשות דברים המנוגדים לאמונתך, היא ללא ספק מצב מפחיד ומטריד מאוד. כדאי מאוד שתפני בהקדם להתייעצות עם פסיכיאטר.
      בברכה, אבי סוויסה פסיכולוג קליני


      בברכה,
      אבי סוויסה, פסיכולוג קליני

  24. כאבי ראש חזקים
    22-9-2014
    יניב כתב:

    שלום יש לי שאלה אני סובל כ4 חודשים מכאבי ראש חזקים נידודי שינה כאבים בכל הגוף כאבי אוזניים חזקות בחילות מרגיש כווית בפנים ומרגיש חום בפנים בעוצמות חזקות מאוד שורפות לי הפנים אני אדום הראייה שלי מטושטשות מאוד ואני מרגיש שמשהו תוקף אותי חזק מאוד נראה ומרגיש ותסמינים של קרינה שמכוונת אליי בעוצמות חזקות מאוד אשמח אם תיצור איתי קשר
    קראתי מאמרים שמראים תסמינים כאלה בדיוק במאמרים האלה יש דבר שנקרא נשק פסיכוטורוני קרינה אלקטורמגנטית שגופים ארגונים פוגעים באזרחים ויש להם שליטה על הכל אשמח אם תעזור לי

    1. 22-9-2014
      אבי כתב:

      שלום יניב,
      אתה מאוד סובל ומרגיש כאבים חזקים ונראה שהכתובת המתאימה ביותר עבורך כעת היא רופא המשפחה שיוכל לעזור בהקלה על התסמינים ולהפנותך לטיפול המתאים. לחילופין, ייתכן שגם פנייה להתייעצות פסיכיאטרית תוכל לעזור.
      בברכה, אבי סוויסה פסיכולוג קליני


      בברכה,
      אבי סוויסה, פסיכולוג קליני

  25. דיכאון
    29-10-2014
    סברין כתב:

    אני נסיתי להתאבד שלוש פעמים והים זה פעם רבעית אני מנסה לברוח מי הרעש מה אנשים בעיות מנסה להיות כמה שיותר לבד משפחה שלי לא מבנים אותי אמת נמאס לי מהחיים היום היום שתיתי אסיטון וי היולי קאבי בטן שלשולים והקאות

    1. 29-10-2014
      אבי כתב:

      שלום סברין,
      את כותבת על מצוקה מאוד גדולה, עד כדי כך שניסית להתאבד כבר כמה פעמים. את מרגישה לבד ושאין לך למי לפנות שיבין אותך ויעזור לך, ופנית אלינו בניסיון לחפש בכל זאת את העזרה שאין לך בסביבה הקרובה. לצערי, הסיוע שניתן לתת דרך אתר אינטרנט הוא מאוד מוגבל, בטח כשהכאב כל כך גדול, ואינו מספיק למה שאת צריכה כרגע. כדאי מאוד שתפני באופן מיידי ודחוף לחדר מיון לקבל עזרה. שם תוכלי לקבל התייחסות גם לחלק הפיזי שאחרי שתיית האציטון וגם – ואולי כרגע בעיקר – לשוחח עם פסיכיאטר ולקבל מענה למצוקה הנפשית שהביאה אותך לנסות להתאבד כבר ארבע פעמים. גם אם תבחרי שלא לפנות למיון כעת, את צריכה לקבל עזרה נפשית. פני למרכז לבריאות הנפש באזור המגורים שלך או לאיש מקצוע פרטי שיוכל לעזור לך להתמודד עם המצוקה. חשוב שתקבלי מענה אישי וזמין ושלא תישארי לבד עם הקשיים.
      בברכה, אבי סוויסה פסיכולוג קליני


      בברכה,
      אבי סוויסה, פסיכולוג קליני

  26. דיכאון חורף
    13-11-2014
    לוי אביגדור כתב:

    אני בן 42 אדם שכל הזמן חי בתוך הבית . בקושי יוצא אם צריך למכולת. אין לי חברים . ואני מרגיש שאני נמצא באיזה שהי בועה שעומדת להתפוצץ. ואני לא יכול כבר לחיות את חיי כך. אני לפחות פעם בלילה או ביום חושב על התאבדות. רק פוחד מהלא נודע, מה עלי לעשות?

    1. 13-11-2014
      אבי כתב:

      שלום אביגדור,
      ברור שאתה נמצא במצוקה מאוד קשה שפוגעת בתפקוד שלך וגורמת לכאב גדול מאוד. נשמע שאתה זקוק לגורם מקצועי, אישי, שילווה ויטפל בתקופה הקשה הזו שבה אתה נמצא. כדאי שתפנה לטיפול פסיכולוגי ו/או פסיכיאטרי. אתה יכול לפנות למרכז לבריאות הנפש באזור מגוריך, לקופת חולים או אף לאיש מקצוע באופן פרטי, אבל חשוב שלא תישאר לבד ותחכה לפיצוץ. במצב של מצוקה גדולה כל כך ואם אתה חושש שתפגע בעצמך אנא שקול גם לפנות לחדר מיון לבדיקה פסיכיאטרית
      בברכה, אבי סוויסה פסיכולוג קליני


      בברכה,
      אבי סוויסה, פסיכולוג קליני

  27. בעיה...
    19-11-2014
    חיים כתב:

    בן 13 יש לי בעיה שאני מסתכל. על אנשים ואז אחרי שאני מוריד את העניים מהם אני חושב שהרגתי אותם (יש לי את זה שלושה חודשים וזה התחיל לי בהזיות.. למשל שהייתי שולח הודעה הייתי שולח a ואני חשבתי שאני שולח y) וזה ממש קשה לי להבדיל ויום למחרת אני מגלה שהכול בסדר מה לעשות?

    1. 19-11-2014
      אבי כתב:

      שלום חיים,
      אתה מתאר חוויות ומחשבות יוצאות דופן שבטח מפחידות אותך מאוד, ונשמע שאתה צריך לקבל עזרה מקצועית. פנה בהקדם להוריך או לכל מבוגר אחר שאתה מרגיש נוח לדבר איתו וספר לו מה קורה לך.
      בברכה, אבי סוויסה פסיכולוג קליני


      בברכה,
      אבי סוויסה, פסיכולוג קליני

  28. זכסופוניה
    30-11-2014
    כרמית כתב:

    שלום אני רוצה לדעת עם יש טיפול לזכסופוניה שנובע גם מחרדות

    1. 30-11-2014
      אבי כתב:

      שלום כרמית,
      הטיפול בסכיזופרניה הוא בעיקרו טיפול תרופתי בנוגדי-פסיכוזה. חולי סכיזופרניה סובלים הרבה פעמים גם מחרדות שונות הקשורות למחלה, והטיפול האנטי-פסיכוטי עוזר גם להפחית את עצמתן.
      בברכה, אבי סוויסה פסיכולוג קליני


      בברכה,
      אבי סוויסה, פסיכולוג קליני

  29. עזרה דחופה
    8-12-2014
    פלונית אלמונית כתב:

    יום רביעי אני צריכה לקבל תשובה אם מפטרים אותי ואם כן אני יודעת שאני נכנסת לדיכאון אמיתי כי כבר 3 שבועות אני מרגישה את הדיכאון הולך ומתחזק וביום רביעי זה יהיה קטסטרופלי. אני מרגישה את זה בכל הגוף. מה אני אעשה כדי שאוכל לתפקד לפחות ביום רביעי שהגוף והנשמה יתפקדו רגיל. בבקשה עזרה.

    1. 8-12-2014
      אבי כתב:

      שלום,
      בשפת הטיפול הקוגניטיבי-התנהגותי מדברים על מחשבות שליליות אוטומטיות ונשמע שהידיעה שלך שפיטורין יובילו לדיכאון קטסטרופלי היא מחשבה כזאת שמגבירה את החרדה שלך ממה שיקרה. אמנם יום רביעי כבר עבר ואת הסבל שעברת בימים האחרונים כבר אי אפשר לשנות, אבל כן אפשר לעבוד על דפוסי החשיבה כך שלקראת הפעם הבאה (ולא רק באירוע כל כך גדול כמו פיטורין) ההתמודדות שלך תהיה טובה וקלה יותר. אני מקווה שלמרות התחושות וגם אם פוטרת, המצב לא קטסטרופלי. אם את מרגישה שאת בדיכאון, כדאי לפנות לעזרה מקצועית.
      בברכה, אבי סוויסה פסיכולוג קליני


      בברכה,
      אבי סוויסה, פסיכולוג קליני

  30. דכאון בימים אפורים עננים
    12-12-2014
    יוסלה14 כתב:

    כבר שנים אולי מגיל 14 אני סובל דכאון קל אמנם בהגיע החורף ובהגיע יום אפור מעונן שמסתיר לי את השמש כמו דיוגנס
    הדכאון אמנם קל אך הוא כבר שנים מעיב על חיי ואני כבר 60 אשמח למענה ותודתי מראש

    1. 12-12-2014
      אבי כתב:

      שלום יוסלה,
      ישנה הפרעת מצב-רוח מוכרת הנקראת דיכאון עונתי, המאופיינת בהופעתם של תסמינים דכאוניים בעונות שנה ספציפיות, לרוב בחורף. אתה מוזמן לקרוא על כך יותר כאן. כמתואר, במרבית המקרים מדובר על עוצמת דיכאון קלה עד מתונה, כמו שאתה מתאר שאתה חווה. הטיפולים המקובלים לדיכאון עונתי הם פוטותרפיה (חשיפה לאור), טיפול תרופתי בנוגדי דיכאון ו/או פסיכותרפיה בגישות שונות. אתה מציין שהדיכאון הקל הזה מעיב על חייך כבר שנים ולכן נראה שטוב היה לו פנית לאיש מקצוע בתחום בריאות הנפש, פסיכולוג או פסיכיאטר, לאבחון ובחינת אפשרויות הטיפול המתאימות לך.
      בברכה, אבי סוויסה פסיכולוג קליני


      בברכה,
      אבי סוויסה, פסיכולוג קליני

  31. חרדה דכאון ושימוש בציפרלקס לחולימ קראון
    13-12-2014
    אורית נוי כתב:

    שימוש בציפלקס גורם לעליה במשקל ובנפיחות העם קיימת תרופה נגד חרדות בעיקר נגד חרדות ודכאון שאינם משמינות. יש לציין שמדובר בחולת קראון. תודה רבה

    1. 13-12-2014
      אבי כתב:

      שלום אורית,
      באופן כללי, קיים מגוון תרופות לטיפול בדיכאון ובחרדה ויכולות להיות להן תופעות לוואי שונות, מה גם שאנשים שונים מגיבים באופן שונה לאותן תרופות. ספציפית לשאלתך, נראה שכדאי שתתייעצי עם הרופא המטפל לגבי התאמת הטיפול התרופתי למצבך.
      בברכה, אבי סוויסה פסיכולוג קליני


      בברכה,
      אבי סוויסה, פסיכולוג קליני

  32. שאלה
    16-12-2014
    דינה כתב:

    הי
    בת 30 , לפני כחודשיים וחצי יצאתי ממערכת יחסים שהתנהלה סהכ 3 וחצי חודשים מתוך פחד או אינטואציה שמשהו לא תקין אצל הבחור, אני בחורה נורמטיבית סיימתי שתי מערכות יחסים אחת ערכה 6 שנים , השניה שנה וחצי (חוץ מהזמן של ההשלמה עם הפרידה ניתן לומר שההחלמה היתה מהירה ולא נכנסתי לדאון ) אני סיימתי את כולן, תמיד
    החלטתי לסיים את מערכת היחסים הנוכחית על אף שהיתה התאהבות ואהבה ענקית . הוא היה כל הזמן כועס עלי אפילו שהתנהלות ביננו היתה נעימה הרגשתי את האנרגיה השלילית ומבקר אותי המון כמעט על כל דבר
    החלטתי לסיים כי הוא כל הזמן היה מפלרטט עם נשים ונותן לי להרגיש חוסר ביטחון ותפסתי אותו גם מתכתב באתרי הכרויות הוא הכחיש וקרא לי חולת נפש , אני מאוד קנאית ברמה שפוגעת גם בי והוא עורר את זה אצלי יותר אמר לי מילים ככ כואבות בחיים לא דיברו אלי באופן כזה בוטה , שאני אנוכית ונצלתי אותו כל מיני מילים על מנת לפגוע ..נכנסתי לדיכאון קשה כי לא הבנתי איך מישהו שככ אהב מתנהג אליי באופן כזה , התפוקה בעבודה שלי ירדה, היתי חולה פעמיים ואפילו פתחתי תופעה פסיכוסמטית של פצעים בכל הגוף , כנראה שלקחתי את הפרידה בצורה קשה , הוא גר לידי וראי
    י אותו אחרי זה בכיתי שבועיים גם כראיתי אותו הוא התנהג באפטיות כאילו אני אוויר הצהיר כי הוא המשיך ושאני לא מזיזה לו ממש התנהגות שאני לא רגילה אליה ולא התמודדתי עם התנהלות כזו בחיי , תמיד הכרתי. בחורים נחמדים ואם החלטנו לסיים זה היה יפה לעיתים קשרים חודשו ותמיד היתה תחושה שזה נגמר יפה, לקחתי אימון אישי עם מאמנת לזוגיות זה עזר נקודתית אני לא מצליחה לפרוח ולהחלים יש לי מחשבות אובססביות אליו הוא נמצא אצלי 24/7 אפילו חשבתי לנסות לחזור אליו כי הוא נתן לי להבין שפגעתי בו ובגללי הוא לא מאמין יותר בנשים , איך פגעתי בו בכלל ? בי בגדו ?!! משום שפעם ראשונה בחיי אני חווה אובדן מסוג זה .. ומשום שהביטחון העצמי שלי בקרקעית אני לא מצליחה לצאת לדייטים ולפרוח אני בחורה מלאת שמחת חיים בדרכ המצחיקה זו שמרימה את כולם ..
    כולם בדוק שנפלתי ככה הבוס קרא לי מס פעמים לשיחות היה לי תפקיד בכיר בחברה ופישלתי לאור החוסר תפוקה ..
    האם אתה חושב שאני צריכה טיפול או שזה יחלוף ? מה עושים עם הקנאה שמשתלטת עליי ופוגעת בי ואני בטוחה שבהלימה גם במערכות היחסים שלי
    תודה וחג שמח

    1. 16-12-2014
      אבי כתב:

      שלום דינה,
      נשמע שאת מאוד סובלת עכשיו. את מתארת מחשבות אובססיביות, פגיעה בביטחון העצמי, פגיעה בתפקוד ועוד, ושואלת אם לפנות לטיפול. למה, בעצם, לא לפנות? למה לך להישאר כך ולחכות שיחלוף? אין ספק שאת מתקשה להתמודד כרגע, גם עם הפגיעה והפרידה וגם עם ההשלכות שלה. נשמע שכדאי היה להיעזר באיש מקצוע כדי, במילותייך, לפרוח ולהחלים.
      בברכה, אבי סוויסה פסיכולוג קליני


      בברכה,
      אבי סוויסה, פסיכולוג קליני

  33. דיכאון
    21-12-2014
    טל אבוטבול כתב:

    אני בת 15 וחצי- אין לי הרבה חברות ואני לא הייתי נהנת ממש בבית הספר. אבל תמיד אחרי בית ספר הייתי באה הביתה והייתי מבלה עם אחותי והייתי צוחקת איתה ובאמת היינו נהנות. הייתי גם נהנת עם אמא שלי ועכשיו פשוט משעמם לי איתה. אני בדיכאון כבר חודש ואני לא מצליחה לצאת ממנו. באלי לבכות. אני לא יודעת מה קרה שזה ככה. עכשיו אני באה הביתה ואני בקושי צוחקת. פעם הייתי צוחקת שכבר לא היה לי אוויר. אני מנסה שיהיה לי כיף כמו פעם אבל אני פשוט לא מצליחה. זה מתסכל אותי. הכל משעמם אותי. פעם הייתי משתגעת ונהנת. זה ישמע טיפשי, אבל אני כבר לא זוכרת מי אני, אני לא זוכרת איך אני מתנהגת. אני פשוט עצובה. שום דבר לא מרגש אותי. אני גם מרגישה שאני משעממת אנשים ואף אחד לא רוצה להיות איתי. אני חייבת עזרה.

    1. 21-12-2014
      אבי כתב:

      שלום טל,
      את מתוסכלת, משועממת, עצובה ורוצה לבכות ואלה תחושות שמאוד קשה להתמודד איתן. שינוי כל כך חד וכל כך פתאומי באיך שאת מרגישה ומתנהגל הוא גם בטח מבהיל. טוב שאת מחפשת עזרה וכדאי גם שתקבלי את העזרה. נסי לשתף את אמך במה שקורה לך בזמן האחרון ובקשי ממנה עזרה. אל תישארי לבד עם הדיכאון.
      בברכה, אבי סוויסה פסיכולוג קליני


      בברכה,
      אבי סוויסה, פסיכולוג קליני

  34. הפרעות בהתנהגות
    7-4-2015
    מירי כתב:

    שלום רב בתי בת 15מתחצפת מקללת ,מסתגרת בחדרה ,מתבודדת,לא ממושמעת לנו .היא כועסת כל הזמו.היא עברה לתיכון חדש השנה ברצונה .השיגיה בלימודים טובים אך לא מצטיינים (85) והיא מרגישה לא מוצלחת .ככה היא מגדירה את עצמה .חשוב לציין שהתיכון בו היא למדה שנה שעברה היה ברמה מאוד גבוהה והיה לה קשה לעמוד בדרישות ובלחץ הלימודי.היא לומדת מחוץ לישוב בו אנו מתגוררים כך שאין לה חברות סביבה והיא נכנסת למצב של יאוש מהבדידות .אין איתה קשרים של הבנה ותקשורת הדדית.היא עונה לכל שאלה בקשה בקללות

    1. 7-4-2015
      אבי כתב:

      שלום מירי,
      ההתנהגות של בתך שאת מתארת אינה חריגה בגיל ההתבגרות, ובמיוחד לאור הקשיים הסביבתיים שאיתם היא צריכה להתמודד – בית ספר חדש, בדידות חברתית ותחושת חוסר הצלחה בלימודים. כדאי למצוא את הדרך לעזור לה להקל על הקשיים ולהתמודד איתם בצורה טובה יותר, מה שגם יביא לשיפור במצב רוחה ובהתנהגות שלה. דברו איתה והציעו לה לחשוב ביחד על פתרונות אפשריים לבעיות הלימודיות והחברתיות. האם היא זקוקה לעזרה בלימודים? אולי היא מרגישה שאתם לוחצים עליה להישגים? האם יש מקומות או מסגרות בהן תוכל לרכוש חברים ביישוב שלכם? מה יכול לעזור לה להתחבר לילדים אחרים בבית הספר? האם יש משהו נוסף שמקשה עליה? אם היא תסכים ויהיה בכך צורך, תוכלו לנסות להיעזר גם ביועצ/ת בית הספר.
      בברכה, אבי סוויסה פסיכולוג קליני


      בברכה,
      אבי סוויסה, פסיכולוג קליני

  35. הפלה
    14-4-2015
    ליאן שם בדוי כתב:

    היי
    אני בת 20 עברתי הפלה לפני כמה חודשים לא שיתפתי אף אחד בהפלה חוץ מחברה ומהגבר שנכנסתי ממנו להריון. את ההפלה עברתי בשבוע ה13 להריון, ואני לא מפסיקה לחשוב על העובר. יש לי מצפון בגלל שממש לפני ההפלה ראיתי סרטון של איך מתבצעת הפלה. אני ניסיתי לברוח מהמציאות שלי ופשוט החלטתי לעזוב את הארץ ולעבוד בעגלות בארצות הברית,
    מה שאני באה להגיד זה שאני לא מפסיקה לחשוב על זה זה מוציא אותי מדעתי. איך אני יכולה כבר לשכוח מההפלגה הארורה הזאת שרודפת אותי???? אשמח לתשובה כי כבר נמאס לי לחשוב על זה

    1. 14-4-2015
      אבי כתב:

      שלום ליאן,
      הפלה יכולה להיות אירוע משמעותי וקשה בחייה של אישה, כל אחת מהסיבות שלה. טבעי להיות עסוקה במה שקרה אבל את מספרת שעברו כמה חודשים מאז האירוע והמחשבות עדיין מפריעות לך ואפילו רודפות אותך. במצב הזה עצב אינטרנטית חד-פעמית היא לא הפתרון. כדאי לפנות לטיפול פסיכולוגי כדי להתמודד עם ההפלה וכל מה שסביבה במקום להמשיך ולנסות לברוח ממנה (לארץ אחרת, למחשבות אחרות…).
      בברכה, אבי סוויסה פסיכולוג קליני


      בברכה,
      אבי סוויסה, פסיכולוג קליני

  36. דיכאון זמן רב
    1-5-2015
    אורית כתב:

    אני סובלת מדיכאון זה שלוש שנים בין היתר זה מתבטא בחוסר עניין בתחומים שפעם אהבתי לעשות. היו לי בין היתר כמה ניסיונות אובדנים. אני גם סובלת מחרדות שמקשות לי לצאת מהבית.
    שאלתי היא שאני ממש רוצה לצאת מזה אבל יש מלא סוגים של טיפולים. במה עלי לבחור?

    1. 1-5-2015
      אבי כתב:

      שלום אורית,
      לא ציינת אם טופלת וכיצד במהלך שלוש השנים הללו, מידע שיכול לעזור מאוד בהכוונה לטיפול המתאים. ברמה כזאת של פגיעה בתפקוד ומצוקה נראה שיש מקום להיעזר גם בטיפול תרופתי (מה שסביר שניסית). אם אכן יש פסיכיאטר המטפל בך, כדאי להתייעץ גם איתו לגבי טיפולים נוספים היכולים לסייע לאור היכרותו איתך. באופן כללי, מחקרים מצאו ששילוב של טיפול תרופתי עם פסיכותרפיה (מכל סוג שהוא) הוא היעיל ביותר בדיכאון. לגבי סוג הפסיכותרפיה, כיום טיפול קוגניטיבי-התנהגותי (CBT) נחשב ליעיל מאוד בטיפול בהפרעות חרדה וגם בדיכאון. טיפול זה לרוב ממוקד וקצר יותר מטיפול באוריינטציה דינמית, כך שעשוי לספק הקלה מהר יותר. עם זאת, טיפול קוגניטיבי-התנהגותי דורש מעורבות פעילה מאוד בטיפול, גם מחוץ לפגישות, מה שיכול להיות קשה לביצוע במצב של דיכאון חמור. את יכולה לקרוא ברשת על סוגי הטיפול השונים ולראות למה את מתחברת יותר וגם אז, בסופו של דבר, לפעמים מציאת הטיפול הנכון הוא עניין של ניסוי וטעייה.
      בברכה, אבי סוויסה פסיכולוג קליני


      בברכה,
      אבי סוויסה, פסיכולוג קליני

  37. 9-5-2015
    טוהר ליליאן כתב:

    אני נשואה כעשר שנים, יש לי 2 ילדים מקסימים בת כבת 8 ובן כבן 6 אני ובעלי אנשי ביטחון משרתים במשמר הגבול. עברנו כברת דרך ארוכה מאוד וקשה בקשר שלנו, שנינו הגענו מבתים לא הכי בריאים ומתרבויות שונות, קצת קשה לי לפרט כאן זה מורכב וארוך. אנחנו עכשיו על סף פרידה (נכון להערב החלטנו להתגרש) אני לא רוצה שילדנו יפגעו, למרות שזה כבר משפיע עליהם,אך לא מוצאת דרך לתקן וגם בעלי איבד את הדרך לחלוטין. יש לי משקעים מן העבר וגם לו ולצערי לא הצלחנו להתגבר על הפערים וזה רק נעשה חמור מיום ליום. אני אובדת עצות וכוחות וכנ”ל גם הוא, איך אפשר לעזור לנו להציל את הזוגיות, המשפחה ואת עצמנו מההרס??? אנחנו נימצאים במצב כלכלי קשה ואין מי שיעזור לנו וזה מוסיף על התיסכול הגדול והאשמות וכמובן חוסר היכולת לקבל עזרה

    1. 9-5-2015
      אבי כתב:

      שלום ליליאן,
      את מתייחסת למצב מורכב מבחינה זוגית ומשפחתית שמבוסס על הרבה מאוד מטענים מהעבר ומשקעים. טוב שבתוך כל הקושי את חושבת על שלומם של ילדייך ורוצה למצוא את הדרך להתנהל בצורה הבריאה ביותר. בגלל המורכבות נשמע שכדאי להתייעץ – אפילו בפגישה חד-פעמית – באופן אישי עם איש מקצוע שיוכל להתייחס לכל ההיבטים הרלוונטיים באופן מפורט. יש אפשרויות לפנייה לאנשי מקצוע גם בעלות נמוכה יחסית, כמו לפסיכולוגים המקבלים דרך קופת החולים.
      בברכה, אבי סוויסה פסיכולוג קליני


      בברכה,
      אבי סוויסה, פסיכולוג קליני

  38. דיכאון בגלל עבודה
    28-5-2015
    מיכל כתב:

    בעלי סיים את לימודיו ולא מצא עבודה בתחום הוא נממא באבטחה ומוצא את עצמו בלי כוח לעשות דבר במהלך כל שעות היום הפחית באוכל וכבר לא יוצא מהבית מעבר לעבודה ולהתחייבויות. אל מי צריך לפנות ואיך משכנעים אותו לפנות למישהו?

    1. 28-5-2015
      אבי כתב:

      שלום מיכל,
      טבעי להרגיש דכדוך ותסכול כשנאצלים לעסוק במשהו שלא מתעניינים בו, אבל נראה שאת מתרשמת שיש בעיה שהיא מעבר לדכדוך. אתם יכולים לפנות לרופא המשפחה שיכול לתת טיפול ראשוני, או לפסיכיאטר או פסיכולוג להערכה ובחינת דרכי הטיפול המומלצות. איך לשכנע אותו לפנות לטיפול היא שאלה שכיחה שלצערנו אין עליה תשובה. מתוך ההיכרות שלך עם בעלך נסי לדבר איתו על מה שחשוב לו ועל מה ומי שנפגעים בעקבות המצב. את יכולה גם להציע את עזרתך בהיבטים המעשיים (קביעת תורים וכיוב’) שיכולים להיות לו קשים במצבו.
      בברכה, אבי סוויסה פסיכולוג קליני


      בברכה,
      אבי סוויסה, פסיכולוג קליני

  39. חרדות ולחץ נפשי לאחר אנורקסיה
    21-6-2015
    לורין כתב:

    שלום. אני בת 25 וחליתי באנורקסיה נרבוזה+בולימיה בגיל 17 התפרצה המחלה,לאחר שאובחנתי כנערה בסיכון ומשרד הרווחה החליטו לקטוע לי את החיים ולהעביר אותי להוסטל/פנימיה לנערות במצוקה. כמובן שלקיתי זאת מאוד קשה אף על פי שהכריחו אותי להאמין שזה כאמור לטובתי. הגעתי לשם אחרי שבגיל 15 יצאתי בסתר במשך שנה עם בחור בגיר ששיכנע אותי לשתות אלכוהול ושכס איתי בפעם הראשונה מבלי שאהיה בהכרה מלאה,לאחר ששנה שלמה התעלל בי נפשית ואיים להיפרד ממני אם לא אסכים לעשות מה שהוא רוצה. לא ידעתי גם שהוא מעורבב עם עבריינים בני מיעוטים וחייב להם כספים רבים והם היו עוקבים אחריו לכן תפסו אותי כקורבן וחטפו אותי למשך לילה שלם והבחור שעשה זאת גם לא הסתפק ושם לי משהו בשתיה והכריח אותי לשתות. ואז הבחור שאהבתי, אהבתי הראשונה ברח לחוץ לארץ וחטפתי שוק רציני וחרדת נטישה הדרדרתי בלימודים ובשיא ה בגרויות נשרתי והתחברתי עם שכן מבוגר ממני גם הוא, שהיה נותן לי לשתות המון אלכוהול. יש לציין שאומנם עברתי פעמיים חרם חברתי גם ביסודי וגם בחטיבת הביניים ואומנם לא הייתי מקובלת אבל תמיד היו לי כמה חברות טובות שאהבתי מאוד וגם עבדתי בחופשים ולא ביקשתי כסף מההורים והייתי תמיד לובשת מותגים ונראית ממש מטופחת ואפילו דיגמנתי תקופה וזכיתי בתחרות יופי מקומית, אבל מאז שעברתי מה שעברתי אז נהיה לי חרדת נטישה ונכנסתי לדיכאון עצום וההורים לא הבינו מה קורה, עד שיועצת התיכון פנתה לרווחה. איך שהוא הבחור הבין שמעבירים אותי לפנימיה וכנראה חשש שאפלוט שם מידע עליו והחליט לתקשר איתי מחוץ לארץ ולשלוט בי בשלט רחוק, והוא שיכנע אותי לא לספר לצוות בפנימיה שום דבר עליו כי הוא נסע כביכול לעשות כסף בכדי לחזור ולהתחתן עימי ואני מכיוון שהייתי נערה נאיבית והגעתי מבית פרמיטיבי פחדתי שההורים יגלו שאיבדתי את הבתולין והקשבתי חו, כי רציתי להתחתן עם החבר הראשון. אנסה לקצר כי ננתי רק רקע מזערי.. ואם אמשיך המכתב לא יגמר. תמיד היה לי כישרון כתיבה וכתבתי שירים עם המון אינטליגנציה רחגשית, יש לי מודעות עצמית גבוהה.. וחשוב לי גם לציין שבילדות סבלתי מהתעללות פעזית ומילולית מצד סבתא שלי שהייתה חולת עצבים והייתה מרביצה לי המון ובלי סיבה! גם המצב הכלכלי בבית לא היה טוב, כי בזמנו אבא היה מהמר וראיתי ריבים של ההורים בלי סוף. לקחתי זאת הכי קשה מכל האחים שלי אני בת יחידה וסנדוויץ’ בין שני בנים, הצעיר יותר חזר בתשובה בגיל הנעורים על דעת עצמו ומצא את הנחלה אך נורא תלותי באימי, והגדול מהמר חשוב לי לציין שאבי חזר גם כן בתשובה בגיל הנעורים וכפה עליי טת הדת ולא הסכמתי והפכתי למרדנית והייתי בורחת מהבית. עד שהעבירו אותי לפנימיה לנערות וחשוב לי לציין שלפני כן הייתי ספורטאית במגמת ספורט בחטיבה ובתיכון הכי מוצלחים בעיר.. ואכלתי ארוחות מלאות אפילו בזמנים של דיכאון, לא ידעתי מה זה הפרעות אכילה ותמיד הייתי חטובה ואין לי נטיה להשמנה.. אהבתי את המראה שלי(מה שלא אופייני להרבה בני נוער ) בקיצור בפנימיה רוב הנערות היו אוכלות ומקיאות ומכיוון שהייתי מקיאה כולם האשימו אותי והפכתי לחיה פצועה שכאמור הפכתי מנערה ביישנית ומופנמת לחיה תוקפנית שנמצאת במגננה תמידית.. לא שיתפתי פעולה אך החזקתי שם שמונה חודשים בהם נכנסתי לדיכאון וחשבתי רק על איך אני יוצאת מהמקום הזה שהיה עבורי נורא ואיום ומרוחק מהבית, מהחברות ו מתקשורת עם החבר הראשון.. עשיתי הכל כדי לצאת משם והבנתי שאם אעשה שביתת רעב, אולי ההורים ישימו לב שאני רזיתי ויוציאו אותי משם וכך התחלתי עם האנורקסיה מבלי להיות מודעת לכך והתמכרתי להרזיה מהירה.. עשיתי הכל בכדי לרדת כמה שיותר מהר. הקאתי כל דבר שהכנסתי לפה והתאמנתי המון חשוב לי לציין שהייתה שם מדריכה שהתנקלה לי ולרוב הבנות בקטע של האכילה ומנעה מאיתנו המון דברי מאכל. בכל אופן כשהוציאו אותי משם והייתי אמורה לחזור אחרי חודש, רזיתי קרוב לעשר קילו ומשם כבר הרווחה הוציע נגדי צו בית משפט לאשפוז בבית החולים הקרוב לביתי, שזה מחדל עצום של המדינה, במקום לברר למה נערה מגיעה למצב כזה ואם כבר אישפוז אז למקום שראוי לנערה שהיא לא חולת נפש.. התמוטטתי ובמיון בית חולים רגיל משם הגיע צוות ולקחו אותי להסתכלות בבית חולים ל”בריאות הנפש” כאמור לא הבנתי היכן אני נמצאת ופחדתי פחד מוות וחטפתי טראומה ושוק עצום, שילשלתי בלי סוף ועוד הייתי בתת משקל ולצוות לא היה אכפת עד שהחלתי לכתוב מכתב וזה מה שגרם לי לצאת משם בתנאי שאסכים להתאשפז במרכז להפרעות אכילה כמובן שלא הבנתי את חומרת מצבי ובדיוק הגעתי לגיל 18 וחזרתי לסורי.. מאז הדרדרתי יותר ואושפזתי שוב לכמה ימים בתור בגירה, שוב כתבתי מכתב מרגש, שוב שיחררו אותי, מאז עברתי עוד כמה פעמים ששמו לי משהו במשקה, כי כאמור מי שנאנס זה דפוס שחוזר על עצמו. ואז התאשפזתי בתל השומר שם לא החזקתי מעמד לאורך כל התקופה, ועזבתי באמצע בעקבות התנקלויות חוזרות ונשנות של מאושפזות אחרות ששהו שם גם כן. כאמור הייתי דוגמנית אז מן הסתם שהייתי ממש יפה בקיצור איך שהוא הגעתי דרך הרווחה אחרי שסוף סוף הבינו איפה המקום הראוי לי לטיפול שזה כמובן במרכז לנפגעי תקיפה מינית ושם הרגשתי הכי טוב. אני עד היום מטופלת שם אך עברתי עוד כמה טראומות וכיום קשה לי לתפקד למרות שעזבתי את הבית אף על פי שאימי גרמה לי לתלותיות בה ולא ידעתי לעשות כלום לבד, התחלתי להשתמש בגראס עם חבר שני,שכמובן מבוגר ממני, ואחרי כמה שנים הוא זרק אותי והייתי אובססיבית אליו וחומר, אחר כך יצאתי עם ספורטאי והסכמתי לעבוד רק כשהוא נמצא על ידי. השנים עברו והבנתי שמשהו אצלי לא בסדר אף על פי שהעלתי את משקלי באופן עצמאי וולא תרופות. חשוב לציין שאני אנטי כימיכלים.. בכל אופן הבנתי שאין מה להתבייש ואני זקוקה לעזרה נפשית קצת יותר משיחות שבועיות במרכז פניתי ל-סל שיקום מטעם המרפאה לבריאות הנפש וכרגע זה נמצא בתהליכים מתקדמים ומאז אני רק עייפה ורק בלחץ, משלשל הרבה יותר, אני נורא חלשה וכל הזמן חשה כאילו ניתוק מסויים של הראש מהגוף ומהמציאות, למרות שאני יודעת בדיוק מה קורה סביבי.. אני חושבת המון ושנים שאני מתבודדת ולא מסכימה להתחבר עם בנות מיני. אני עדיין נחשבת בסיכון ולאחרונה דווקא כשהכל כביכול מצליח ואפילו יש לי עצמאות ודירה, אני חשה בדידות עצומה, חוסר רצון לצאת מהבית, כמובן יוצאת רק שאין ברירה, אני מתקלחת המון ופוצעת עצמי אך לא במכוון, אני מתעסקת עם טיפוח יתר על המידה ושמה לב לכל שערה שנמצאת בגופי, אני לא רגועה ותלותית בבני זוג. סליחה שכל כך הערכתי אבל אני כיום נמצאת בפחדים עצומים, עייפות נוראית, הטרדות משני אקסים שהחליטו שהם רוצים לחזור, בכוח!נשר לי עקב כך הרבה שיער מהראש ומהגבות והריסים וחוסר הביטחון העצמי רק הולך וגובר. לאחרונה אני שותה המון בערב וישנה ביום. שאלתי היא האם אתה חושב שזה הזמן להתחיל ליטול תרופות נוגדות חרדות? אף על פי שאיני מאמינה בטיפול הזה! לדעתי זהו פלסטר על יריאת כדור.. אך אני חייבת הקלה מיידית, מה שמפחיד אותי הוא שאם אטול כדורים אז התפתה לשתות אלכוהול מידי פעם. מה לעשות

    1. 21-6-2015
      אבי כתב:

      שלום לורין,
      למרות הפירוט הרב אתייחס כאן רק לשאלותך שבסוף – האם להתחיל ליטול טיפול תרופתי. לורין, אין ספק עברת חיים קשים ומרובי פגיעות ומצוקות ונשמע שאת נלחמת ומשקיעה המון מאמצים כדי להתמודד עם הקשיים. בהקשר הזה את צודקת שהתרופות לא ירפאו את הפצע ואפשר להניח שגם אין יומרה כזו. התרופות כן יכולות להקל עליך ולפנות משהו מהכוחות שלך לעבודה טיפולית מעמיקה יותר. כשהמצוקה מאוד מאוד גבוהה אפשר להתעסק רק בכיבוי שריפות ואין זמן ואפשרות לראות מה יש מעבר לאש. הטיפול התרופתי יכול להקטין את עצמת הלהבות. לא ברור לי למה את חוששת שנטילת כדורים תוביל לשתיית אלכוהול אבל סביר שיש לך סיבה מוצדקת לדאוג. כתבת שאת מטופלת במרכז לנפגעות תקיפה מינית ושטוב לך שם – כדאי שתתייעצי עם המטפלים שלך שם ותדברי איתם על חששותיך כדי למצוא את הפתרונות הטיפוליים שמתאימים לך ושיאפשרו לך ולהם לשמור עליך.
      בברכה, אבי סוויסה פסיכולוג קליני


      בברכה,
      אבי סוויסה, פסיכולוג קליני

  40. זעקה לעזרה
    5-11-2015
    אילנה כתב:

    שלום, לפני מספר שנים עברתי משבר בעבודה שהוביל להתקף פסיכוטי שבעקבותיו ההגדרה שלי היום היא אדם עם הפרעה דו קוטבית ואני בטיפול של סרוקוול. בנוסף אני לוקחת ציפרלקס במינון של 10 מ”ג ומרגישה כאילו אני לוקחת כדורי קמח. אני מדוכאת, בוכה המון, מחשבותיי אובססביות, עצב גדול, ייאוש, תאבון ירוד ולפעמים רצון להעלם. הרופאה שלי שקלה לפני מספר חודשים את הפסקת הציפרקלס ואני שמאוד חששתי לא הפסקתי. לפני מספר שנים נפרדתי מבן זוגי ואב ביתי ומאז אני אומללה ורוצה אותו חזרה על אף שהוא מסרב וכבר המשיך הלאה. המחשבות האובססיות שלי עליו לא עוזבות אותי והורסות את חיי. אני חוששת לעזוב את הרופאה אבל מתחילה לחשוב שאולי הגיע הזמן לנקודת מבט אחרת, לדעה אחרת. אולי אני צריכה להחליף טיפול . אני לא יכולה להמשיך לחיות ככה כי אילו לא חיים . זו הישרדות ואיכות חיים מזעזעת. אנא עזרתכם הדחופה !!!!
    אני גרה ברמת השרון וזקוקה להמלצה לפסיכיאטר מעולה.

    1. 6-1-2016
      אבי כתב:

      שלום אילנה,
      מספר הטלפון שלך נמחק כדי להגן על פרטיותך ברשת.
      את מתארת שאת לא נעזרת מהטיפול התרופתי שאת מקבלת. נשמע גם שאת לא סומכת על הרופאה שלך, אם את לא נענית להצעותיה בדבר שינויים. נראה שבאמת כדאי שתמצאי רופא מטפל שאת סומכת עליו ושיחד תוכלו להתאים לך טיפול שיהיה לך טוב יותר. בהצלחה.
      בברכה,
      אבי סוויסה פסיכולוג קליני


      בברכה,
      אבי סוויסה פסיכולוג קליני

  41. 3-12-2015
    משה כתב:

    הרבה פעמיים תחושת דיכאון נגרמת לי עקב העובדה שאני לא מצליח להתחבר ולבלוט חברתית.
    חשוב לי לציין שקשה לי להתחבר בהרבה מקרים לאנשים מתוך פחד שאני עושה מעצמי צחוק אבל אני גם מצליח להתחבר ולבלוט במצבים אחרים אך לא ישר על ההתחלה,
    השאלה איך לבלוט ולהיות עצמי בשאר המקרים ובכך למנוע את תחושת הדיכאון המתמשכת?

    1. 6-1-2016
      אבי כתב:

      שלום משה,
      הרבה פעמים אתה חש דיכאון מכך שאתה לא מצליח להתחבר ולבלוט חברתית, ולכן אתה רוצה למנוע את הדיכאון ע”י הגברת הבולטות שלך. נדמה לי שגם אנשים דומיננטיים וכריזמטיים במיוחד לרוב לא יהיו בולטים בכל אחד ואחד מהמצבים בהם הם נתקלים בחיים, ושזה די בלתי אפשרי לבלוט תמיד… אז אולי השאלה צריכה להיות דווקא אחרת: למה כשאתה לא בולט אתה חש דיכאון?
      בברכה,
      אבי סוויסה פסיכולוג קליני


      בברכה,
      אבי סוויסה פסיכולוג קליני

  42. 5-12-2015
    א כתב:

    נפרדתי מהאקסית לפני שלושה חודשים ומאז הייתי עם שלוש נשים במיטה ובכל הפעמים לא עמד לי. אני מרגיש שיש לי מחסום פסיכולוגי שאני לא מצליח להשתחרר ממנו. מה עליי לעשות?

    1. 6-1-2016
      אבי כתב:

      שלום א,
      אתה קושר בין הפרידה מהאקסית לבין הקשיים בתפקוד המיני, כך שנראה שאתה מבין שמאחורי הקושי המיני עומד קושי רגשי כלשהו – כדבריך, מחסום פסיכולוגי. אם כך, נראה שכדאי לפנות לטיפול פסיכולוגי כדי לברר מהו אותו מחסום וכיצד ניתן לפרק אותו או לעקוף אותו.
      בברכה,
      אבי סוויסה פסיכולוג קליני


      בברכה,
      אבי סוויסה פסיכולוג קליני

  43. תעזרו
    14-12-2015
    נורה כתב:

    נראה לי יש לי דיכאון , אין לי אם מי לדבר אל זה, כי אני בעצמי לא יכולה להסביר דברים, יש לי חיים סבבה, בריות, עבודה, ילדה חחמה ויפה, אבל אני מרגישה רע מאוד ,למה, שאני חותכת את יד שלי,( שזה כבר לא סולידי בגילי, זה מרגיע אותי, אולי יש פיתרון אחר), אני מרגישה יותר טוב, אני מפחדת מי יום חדש… לא יודעת מה לעשות

    1. 6-1-2016
      אבי כתב:

      שלום נורה,
      את מרגישה רע, פוצעת את עצמך כדי להירגע ומפחדת מהמחר, ואולי מה שמקשה אפילו יותר הוא שנראה שאין סיבה חיצונית להרגיש רע. אבל את עדיין מרגישה רע. יכול להיות שבאמת, כמו שכתבת בעצמך, את סובלת מדיכאון. כדאי שתפני לפסיכולוג או לפסיכיאטר שיוכלו לאבחן ולהתאים לך תכנית טיפול שתקל עליך.
      בברכה,
      אבי סוויסה פסיכולוג קליני


      בברכה,
      אבי סוויסה פסיכולוג קליני

  44. סובלת מדיכאון, לוקחת תרופות פסיכיאטריות, בזמן האחרון ולפני כן דופק לב מאוד גבוה, הלב פועם מהר, הפנייה לנרפולוגיה, בדיקת סוכרת לפני מספר חודשים 101 סומן, היום הרופא אומר לעשות התעמלות ותזונה נכונה, נאמר לי שיש מחסור בברזל.
    17-12-2015
    אילה אילנה אנג'ל כתב:

    סובלת מדיכאון, לוקחת תרופות פסיכאטריות, בזמן האחרון קשי בשינה, נופלת לתוך שינה, מתעוררת באמצע הלילה שעות 2 3 דופק מהיר מאוד, בשינה, כפות רגלים בצבע אדום, הופנתה לרנטגן לצילום , הכל היה בסדר, מרגישה בחוסר יציבות כבר כמה זמן, קושי להתעורר לעמידה, יש כאבים ברגלים בברכיים,ועכשיו גם העפעפיים , הופכות לצבע וורדרד. חוששת ומודאגת מה לעשות

    1. 6-1-2016
      אבי כתב:

      שלום אילה,
      את מתארת הרבה סימפטומים שהם גופניים בעיקרם, גם אם יכול להיות שמקורם נפשי (לפחות של חלקם). החששות והדאגות מאוד טבעיים ומובנים, לא קל לחוות מצוקה שאינה מובנת ומוסברת. עולה גם מהדברים שאת מטופלת, כך שנראה שהכתובת הטובה ביותר לשאלות היא הרופאים המטפלים בך.
      בברכה,
      אבי סוויסה פסיכולוג קליני


      בברכה,
      אבי סוויסה פסיכולוג קליני

  45. דיכאון חזק
    26-12-2015
    רון כתב:

    בן 26 מאובחן פסיכיאטר בעל דכאון חזק לא מוגדר ואולי מניה דפרסיה. שף במקצועי ובן אדם אינטליגנט לפחות מה שאומרים.כבר 5 שנים לא ישנתי לילה למעט הימים שהצלחתי לשים את היד על קנאביס. בשנה האחרונה חוויתי את ההתמכרות להימורים שאצלי הייתה קיצונית ולוותה בהפסדים כספיים קשים.נכון לעכשיו אני מובטל עקב ניתוח שעברתי באצבע . מטופל במכון גמילה להימורים והולך מדי פעם לפסיכיאטר. למרות כל זה אני ממש אבל ממש איבדתי טעם לחיים שוכב במיטה כל היום,ניתקתי את כל קשריי בחברה ואפילו אינטראקציה עם המשפחה אני לא יכול לקיים בלי התקפי זעם שמלווים בקללות וכו׳. הביאו לי ציפרלקס וסובריון נראה לי ככה קוראים לזה וזה פשוט לא עוזר כלל.מצבי החריף ממש לכדי כך שהחלטתי על דעת עצמי להיות שבוע הומלס וחייתי ברחוב עם נרקומנים שמזריקים הריון ורגל וחצי בקבר. והבאתי לאשפוז בגהה שם לא אבחנו אותי כראוי שלחו אותי לדרכי.אני יכול לשבת ולמנות לך עוד אלף סיבות מה דפוק אצלי אבל כבר התייאשתי מלכתוב.

    1. 6-1-2016
      אבי כתב:

      שלום רון,
      המצוקה שלך מאוד ניכרת ממה שכתבת, גם אם התייאשת בסוף מלכתוב… חוץ מלהכיר בכך ולהציע שתפנה שוב לרופא המטפל בניסיון למצוא מענה מוצלח יותר, איך היית רוצה שאעזור?
      בברכה,
      אבי סוויסה פסיכולוג קליני


      בברכה,
      אבי סוויסה פסיכולוג קליני

  46. מרגישה חסרת אונים לא יודעת מה לעשות
    28-12-2015
    מישהיא כתב:

    שלום אני אישה נשואה בת 26+3
    עברתי בהמון בעיות עם בעלי שלאכאורה אני מועמדת להתגרש איתו אך מה שמחזיק אותי זה הילדים ואני לא יודעת האם כן לחיות איתו רק בגלל הילדים כי אם אני מתגרשת זה סימן שהילדים שלי ילכו לאיבוד
    אני חסרת אונים לא יודעת מה ךעשות מבחינה בעלי גורם לי להיות בלחץ ולא מרגישה בנוח אפילו לא מסוגלת לחשוב על זה שאני הולכת לחיות איתו עוד פעם או לתת לו הזדמנות
    כבר שנתיים אני סובלת מזה
    פשוט אני לא יודעת איך להסביר
    אבל אני מרגישה מאוד רע אין לי כח לילדים שלי אין לי תאבון לאכול כמעט לא אוכלת זה לא שאני לא רוצה אך לא יכולה
    פשוט אני מרגישה אבודהההההה
    לא יודעת מה כן לעשות ומה לא לעשות
    אני ממש צריכה ייעוץ וכיוון
    אני במצב לא בסדר
    לפעמים יש לי תחושות אובדניות בכך הם יפנימו שאימם נפתרה לא שבעתיד יגידו אמא התגרשה
    פשוט אני רוצה לעשות צעד שיהייה טוב לילדים וגם יהי טוב בשבילי שאוכל לשרוד כי כך אני לא אוכל להמשיך פשוט לא יודעת מה לעשות
    ויתר על כך
    הייתי אצל פסיכולוג ואמר שאני סובלת מדיכאון קליני
    וגם הפנו אותי לפסיכיאטר הלכתי פעם ראשונה
    ולא המשכתי טיפולים פשוט אין לי חשק לכלוםם לא יודעת מה לעשות

    1. 6-1-2016
      אבי כתב:

      שלום מישהיא,
      לצערי לא אוכל, ובטח שלא במסגרת הזו, לתת לך ייעוץ וכיוון פשוט למצב המורכב שבו את נמצאת. כן נוכל לעשות קצת סדר: ראשית, אם אובחנת כסובלת מדיכאון חשוב מאוד (מאוד מאוד) לקבל טיפול. חוסר החשק וחוסר האנרגיות גם הם חלק מהדיכאון וחשוב מאוד (שוב, מאוד מאוד) למצוא את תעצומות הנפש וכן להמשיך בטיפולים כמו שהמליצו לך. זה לא “רק” עניין של איכות חיים, את גם מדברת על אובדנות ופה כבר יש סיכון לצעד בלתי הפיך. נסי לשתף ולהיעזר במישהו מהסביבה שלך – חבר/ה, הור/ה, אח/ות… שנית, המצב בבית מורכב מאוד ומי שאמור להיות גורם התמיכה הכי גדול שלך, בעלך, הוא כרגע גורם מרכזי למצוקה. זה מצב מלחיץ וקשה להתמודדות לכל אדם, על אחת כמה וכמה בתוך דיכאון. הבעיה היא שמתוך מצב של דיכאון אי אפשר להגיע להחלטות מושכלות כי הדיכאון משפיע גם על תפיסת המצב. לכן, שוב, הצעד הראשון הוא לחזור לפסיכיאטר ולפסיכולוג ולהתחיל את הטיפולים עליהם המליצו לך. בהמשך, בתוך הטיפול הפסיכולוגי תוכלי גם לבדוק עם עצמך איך את רוצה להתמודד עם המצב הזוגי. לסיום, חשוב לומר שאם את מרגישה התגברות של המחשבות האובדניות וחוששת שמא תפגעי בעצמך, פני לחדר מיון באזור מגורייך לקבלת עזרה מיידית.
      בברכה,
      אבי סוויסה פסיכולוג קליני


      בברכה,
      אבי סוויסה פסיכולוג קליני

  47. התנהגות של ילדינו בגיל 24
    2-1-2016
    עופרה ויוסי מזרחי כתב:

    שלום אבי
    אנו זוג הורים לשני ילדים.הבן שלנו בן 24 מסתגר כל היום בבית .הוא חוזר מהעבודה ןלא יוצא מהחדר עד למחרת לא חברים ולא בילויים רק עבודה .יש לציין שהילד גר אצל אביו.כבר 6 שנים.ןעד לפני כן לא היה ניכר שום התנהגות מוזרה הוא החה חבר בלהקה שהקימו כמה חברים שלו .היה יוצא. נהנה צוחק.זה החל מעיקר. כשהתגייס לצבא ונדחה מקורס ימ”ס שרצה להתגייס אליה והודח בקורס .מאז השחרור הדימוי העתמי. שלו ממש נמוך הוא לא אוהב חברה מתרחק מכולם גם מאיתנן ההורים. הוא קןרא

    1. 6-1-2016
      אבי כתב:

      שלום עופרה ויוסי,
      השאלה שלכם כנראה נקטעה ולכן אתייחס בכלליות. אתם מתארים שינוי בהתנהגות של בנכם מזה מספר שנים, הוא מסתגר ונמנע מחברה והדימוי העצמי שלו נמוך. הדאגה שלכם כהורים מובנת מאוד. יחד עם זאת, הילד כבר בן 24, בגיר מכל הבחינות, ולכן אפשרויות הפעולה שלכם די מוגבלות. אין ספק שקשה לו והוא זקוק לעזרה, נסו לעודד אותו ולתמוך בו בפנייה לטיפול, דרך ההתייחסות לדאגה שלכם אליו או בכל דרך שבה תוכלו להגיע אליו.
      בברכה,
      אבי סוויסה פסיכולוג קליני


      בברכה,
      אבי סוויסה פסיכולוג קליני

  48. ילדים בני 11
    11-1-2016
    גיא כתב:

    שלום שמי גיא גרוש עשר שנים ק ש ו ת מאוד בגלל גרושתי שעושה הכול ע מ לחבל בקשר ביני ובין ילדי אהובי.כול מה שאפשר להילות על הדעת ע מ לחבל גרושתי עשתה ועושה מול ילדי בלי דין ודיין.אני לוקח את ילדי על בסיס יומי לבהס וחסרה .גרושתי החליטה שזה ניפסק מטעמי שיקול דעתה הבילעדי וגם לקחה את הילדים בכוחח פיזי מהרכב כשיצאנו מחוג כדורגל.לא ראיתי את ילדי כמעט חודש ואני על הסף לוותר בכלל על חיי.אני לא מפחד מהמוות.אני שואל מה אשפרי לעשות עם ילדים בני 11 שלא יוצרים איתי קשר ומנה שאיי שומע ממשיכים בחייהם.האם לסמוך על היתנהגותם שלא יוצרים קשר ולהבין שזהו זה !!!?מבחינתי הם ילדים גדולים שמבינים הכול כמעט
    אנא עסרה תודה

    1. 16-1-2016
      אבי כתב:

      שלום גיא,
      מספר הטלפון שלך נמחק כדי להגן על פרטיותך ברשת.
      אין ספק שאתה נמצא במצב מורכב וקשה מאוד. מבחינת הקשר בינך לבין ילדיך והחלטותיה החד צדדיות של גרושתך, נראה שהמענה לכך צריך להיות משפטי, בתלות בהסכמי המשמורת שביניכם.
      אתה אומר שמבחינתך הם ילדים גדולים שמבינים הכל כמעט, אבל צריך לזכור שהם עדיין ילדים בני 11. הם חיים עם אמם ואין להם את החופש האמיתי לבחור אם להיות איתך בקשר או לא. במצב היחסים שאתה מתאר בינך לבין גרושתך, הילדים שלכם שבויים באמצע. הם נקלעו לתוך הסכסוך ביניכם, בוודאי שומעים לא מעט מגרושתך עליך וממך עליה, ובמצב כזה אי אפשר לצפות גם ממבוגרים לבחירה חופשית, שקולה ורצונית – לא כל שכן מילדים שתלויים באמם להישרדות. לכן ההתייחסות לחוסר הקשר מצידם כאילו היא בחירה שלהם, כאילו הם החליטו לשכוח אותך ולהמשיך עם חייהם, היא מוטעה. גיא, ברור שהמצוקה שנגרמת לך במצב הזה היא גדולה מאוד ושנדרש שינוי. לדעתי, כדאי לך לפעול במקביל גם במישור המשפטי ולברר את זכויותיך וגם במישור הפסיכולוגי. פנה לעזרה פרטנית, לטיפול, שבו תוכל לעשות סדר ולהבין את ההתנהלות של כל אחד מהצדדים וגם לחזק את עצמך ולהגדיל את הכוחות שלך כדי שמשבר כזה לא יביא אותך באמת להתאבדות.
      בברכה,
      אבי סוויסה פסיכולוג קליני


      בברכה,
      אבי סוויסה פסיכולוג קליני

  49. דיכאון
    27-1-2016
    מינה כתב:

    אני מעל 10 שנים בדיכון וחרדות ומקבלת טיפולים.כרגע ציפרלקס וכלונקס.לפאומים יש ימים יותר טובים.אני גם קצרת רוח.יש לי נכות 65% נכות שכולל חלק מאחוזים גם דיכאון.אני בת 61 וחשה יותר עצבות .לא טוב לי גם בחיי אישים.מרגישה החמצה בחיים וקורה גם חוסר חשק בחיים.יש לי רופא מטפלת שזה התרופות.יש סיכוי להקלה???

    1. 6-2-2016
      אבי כתב:

      שלום מינה,
      התשובה הקצרה היא, כן, יש סיכוי להקלה. צריך למצוא את הטיפול המתאים לך. את מספרת שאת סובלת מדכאון וחרדות מזה שנים רבות ונשמע שהטיפולים התרופתיים לבדם לא מצליחים להביא להטבה משמעותית מספיק ולאורך זמן. בנוסף, מהדברים שלך עולה גם חוסר שביעות רצון בחיים שיכולה להיות נרחבת יותר, גם אם קשורה לדיכאון. לכן, חוץ מהחלפה של תרופות לפי המלצת הרופאה, כדאי מאוד גם לפנות לטיפול פסיכולוגי. מחקרים כיום מראים ששילוב של טיפול תרופתי ופסיכולוגי הוא היעיל ביותר לדיכאון. אם תרצי, את מוזמנת לפנות למכוננו בטלפון 08-8659837.
      בברכה,
      אבי סוויסה פסיכולוג קליני


      בברכה,
      אבי סוויסה פסיכולוג קליני

  50. דיכאון?
    30-1-2016
    אור כתב:

    שלום וברכה לפני ארבע חודשים התחלתי להרגיש מועקה ממש מועקה פיזית עשיתי את כל הבדיקות על מנת לוודא שזה לא קשור ללב פתאם התחלתי להרגיש חוסר מצב רוח מין אטימות ריגשית כזו ומחשבות טורדניות האטימות הרגשית מתבטאת בכך שאני לא יודעת מה אני מרגישה לאנשים שאהבתי האם אני אוהבת אותם או לא וזה גם המחשבות הטורדניות אני לא מצליחה לראות את האור החיובי ולמרות שכולם עוטפים אותי באהבה קשה לי האם זו חרדה או דיכאון?

    1. 6-2-2016
      אבי כתב:

      שלום אור,
      חרדה ודיכאון הרבה פעמים נוטים להופיע ביחד ומה שאת מתארת בהחלט יכול לאפיין אותם – תחושות גופניות ללא הסבר רפואי, קהות רגשית, תחושת ריחוק וניתוק מאחרים ופסימיות. אחרי שנשללה בעיה פיזית, כדאי לפנות לפסיכולוג או לפסיכיאטר ולהתחיל טיפול פסיכולוגי או תרופתי או גם וגם, לפי המלצת הגורם המטפל.
      בברכה,
      אבי סוויסה פסיכולוג קליני


      בברכה,
      אבי סוויסה פסיכולוג קליני

  51. האם אני בדיכאון?
    8-2-2016
    ליה כתב:

    בחודשיים האחרונים לאחר מקרה מסויים שבו נפגעתי קשה מאוד (לא פגעו בי בצורה כזאת אי פעם בחיי) התחלתי להרגיש מספר תסמינים רבים ואני חוששת שאני בדיכאון התחלתי להרגיש עייפות כבדה מאוד וחוסר רצון לצאת מהמיטה חוסר עניין בדברים שבהם מאוד התעניינתי לפני כמו הלימודים וריקוד ירידה בתאבון וכאבי ראש רבים בכי כמעט כל יום ירידה עצומה בערך העצמי שלי ובביטחון העצמי שלי תחושת חוסר ערך ירידה ביכות הקשב והריכוז ואיבוד תשומת לב. במהלך החודשיים המצב לפעמים קצת השתפר אך תמיד חזר להיות גרוע ואפילו גרוע יותר האם ההרגשות האלה יעברו מעצמן או האם אני בדיכאון ואני צריכה לדבר עם מישהו על כך? אשמח מאוד לתשובה אני מאוד אבודה ולא יודעת מה לעשות

    1. 13-2-2016
      אבי כתב:

      שלום ליה,
      התסמינים שאת מתארת יכולים בהחלט לאפיין מצב דכאוני אבל מעבר לכותרת כזו או אחרת נראה שמה שחשוב הוא איך את מרגישה ומתמודדת. את מספרת שנפגעת בצורה חמורה כל כך שקשה לך לחזור לעצמך ובאמת מאוד טבעי שפגיעה קשה תפגע במצב הרוח, בתחושת הביטחון וכיוב’, אבל אצלך עכשיו המצב הזה כבר נמשך חודשיים ולא ממש משתפר. כדי לעזור לך להבין את מה שקרה לך ולהתאושש מהמשבר, כדאי בהחלט לפנות לטיפול פסיכולוגי אצל מטפל מורשה (פסיכולוג קליני, עו”ס קליני או פסיכיאטר). יכול להיות שהתחושות האלה יעברו מעצמן גם בלי עזרה אבל… למה לא להיעזר?
      בברכה,
      אבי סוויסה פסיכולוג קליני


      בברכה,
      אבי סוויסה פסיכולוג קליני

  52. דיכאון ללא סיבה
    18-2-2016
    חמעאמ כתב:

    היי כבר יותר משבועיים אני כל הזמן במצב רוח ירוד,אין לי הרבה אנרגיה שברגיל יש לי המון אנרגיה,אני לא מרוכזת,ויש לי הפרעות בשינה,אני מרגישה חסרת תועלת ואני כל הזמן במיטה..אין לי תיאבון ואני בוכה הרבה..יש איזשהו דרך להעביר את זה בלי עזרה מפסיכולוג או רופא..?

    1. 20-2-2016
      אבי כתב:

      שלום,
      נשמע שבשבועיים האחרונים את סובלת ממצוקה נפשית קשה, אבל לא רוצה לפנות לטיפול. באופן כללי, יש דברים שמוכחים כבעלי יכולת לשפר את המצב הנפשי בהקשרים מסוימים כמו פעילות גופנית ותמיכה חברתית. עם זאת, איני יודע מה גרם למשבר הנוכחי וכיצד את מתמודדת איתו, כך שקשה לחשוב על רעיונות ספציפיים יותר שיקלו עליך ובוודאי שלא על דברים שיחזירו את המצב לקדמותו. את רוצה למצוא פתרון בלי לפנות לעזרה אבל הנה את פה, פונה לעזרת פסיכולוג… נראה שאת בעצמך יודעת שאיש מקצוע הוא הכתובת הנכונה כרגע.
      בברכה,
      אבי סוויסה, פסיכולוג קליני


      בברכה,
      אבי סוויסה פסיכולוג קליני

  53. דיכאון
    28-2-2016
    עליזה יאיר כתב:

    אני בת 54 ומזה מס שנים עם עליות ומורדות אני מרגישה שאני דועכת ודועכת מצב רוח מאד ירוד,עיפות כרונית הולכת לעבודה חוזרת הבית ועושה דברים בסיסיים בבית וכאילו הרמתי משקל טון עליי, השמנה גדולה אכילה כפייתית, לא ישנה טוב בלילות ניסיתי בכוחות עצמי להרים את עצמי, לעיתים הצלחתי כי היו שמחות שנתנו לי כוחות,אך כהרף עיין גם כביתי עליי לציין שאבי סבל מדיכאון,ואף אחיו ובסופו של יום זה למעשה מה שגרם למותו מה עליי לעשות? למי לפנות? לא מעונינת לערב יותר מידי אנשים במצבי הפרטי והאישי

    1. 12-3-2016
      אבי כתב:

      שלום עליזה,
      ניכר שהפרטיות מאוד חשובה לך אבל גם שאת סובלת ורוצה לקבל עזרה. נדמה שאת רומזת בעצמך על הכיוון שאליו כדאי לפנות, כיוון של עזרה מקצועית. השלב הראשון הוא תמיד להבין מה בדיוק הבעיה כדי שאפשר יהיה לבחור בטיפול המתאים. פני לפסיכיאטר או לפסיכולוג קליני, לפי בחירתך. את לא צריכה לערב יותר מדי אנשים, רק אדם אחד שעליו, בתקווה, תוכלי לסמוך ושבו תוכלי להיעזר. בהצלחה.


      בברכה,
      אבי סוויסה פסיכולוג קליני

  54. חרדות
    1-3-2016
    ארבל סוזי כתב:

    שלום לך דוקטור. אני בת 65 עד ליפני חודש לקחתי ציפרלקס 20 מיליגרם. ונאמר לי שאני כיום צריכה לקחת 10 מיליגרם. אני לוקחת אותם כמעט חודש וכל התופעות של החרדות חזרו לי. שאלתי היא האים יש סוג אחר של כדורים של עשרים מיליגרם שאוכל לקחת אודה לך מאד שתמליץ לי על סוג של כדורים ששמותר לי לקחת בגיל שלי. אודה לך מאד אים תיעץ לי.

    1. 12-3-2016
      אבי כתב:

      שלום סוזי,
      רק רופאים רשאים לייעץ בנושא של טיפולים תרופתיים. אינני רופא אלא פסיכולוג. אנא פני עם שאלותייך למי שרשם לך את הציפרלקס.


      בברכה,
      אבי סוויסה פסיכולוג קליני

  55. 3-3-2016
    מג׳יקמאן כתב:

    רציתי לדעת אם לשתות אקונומיקה עם כדורים פסיכיאטרים יהרגו אותי
    אבל זו רק מחשבה

    1. 12-3-2016
      אבי כתב:

      שלום מג’יקמאן,
      אם יש לך מחשבות לפגוע בעצמך ואתה שוקל איך לעשות את זה, אנא פנה בדחיפות לעזרה מקצועית – פסיכולוג, פסיכיאטר, חדר מיון בבית חולים כללי או פסיכיאטרי.


      בברכה,
      אבי סוויסה פסיכולוג קליני

  56. למה קוראים לי משוגעת במשפחה
    5-3-2016
    דניאל כתב:

    טוב אז ככה קוראים לי דניאל פרץ .
    אני רוצה לספר לכולכם מה יש לי בלב שרק עכשיו שאני על שתיתי 16 כדורים של רטלין אני יכולה לפתוח הכל והתלבטתי קצת אם לפרסם אתזה או לא אבל אין ברירה אני חייבת שתיתנו לי עצות אוקי אז..
    אני בת כן אני קטנה אבל התאהבתי בילד חחרא שקוראים לו נתנאל ואני רוצה לספר מה הוא עושה לי ותתנו לי עצות אם לוותר או להמשיך הלאה סבבה ? אוקי נפרדנו לפני שלוש שבועות והיינו ביחד 8 חודשים ואין ספק שהילד הזה האהבה הראשונה שלי טוב אז ..
    עברתי הרבה בכי ודיכאון כל יום וכל יום אז שבסוף היום הכל התפרץ לי ולא כי אני משוגעת כי אני אוהבת אותו כלכך ופתאום נכנסתי לדיכאון שבאךי להתאבד אוקי ? פתחתי תמגירה ושתיתי 16 כדורים של רטלין כן אבל שום שלא תחשבו שאני משוגעת אני עברתי היום קשיים בחיים ואבא שלי נטר לפני 8 שנים .
    ו

    1. 12-3-2016
      אבי כתב:

      שלום דניאל,
      אין ספק שאת במצוקה, כנראה בגלל הפרידה ודברים נוספים שעברת בחיים. אם את חושבת על התאבדות פני בדחיפות לעזרה. ספרי לאמך או למבוגר אחר שאת סומכת עליו בבית/בבי”ס ופנו יחד לקבל עזרה מקצועית!


      בברכה,
      אבי סוויסה פסיכולוג קליני

  57. דיכאון ?
    10-3-2016
    אבי כתב:

    פרידה מבת הזוג מביאה אותי לדכאון עד כדי חוסר תפקוד בסיסי . אני בגיל 50 גרוש 11 שנים אב ל 3 ילדים וסבא לנכדה. אני עוסק בחינוך כלכלית מצבי טוב גר בוילה משלי לכאורה אין סיבה. מגיע למצב שמוכן לאבד את הכול לא מסוגל להתמודד הולך ושוקע . ניסיתי כמה טיפולים – דיקור בשיטת סוגו’ק בשילוב של תרופות אומופטיות . טיפול עם קאוצנג גם זה לא עזר . כיום אני שותה קלונקס להרגעה ועדיין לא חזרתי לעצמי לתפקוד מלא . טוב יותר ממה שהיה. שוקל טיפול פסיכיאטרי ? מה דעתך אשמח לקבל התייחסות. יש לי משפחה תומכת ועוטפת. מה עושים? יש לי ימים שאני קם ללא אנרגיה ומחפש לשקוע ולא להתמודד.

    1. 12-3-2016
      אבי כתב:

      שלום אבי,
      אתה מתאר תחושות של דיכאון ופגיעה בתפקוד בעקבות פרידה מבת זוג, למרות שכביכול “אין סיבה” אובייקטיבית (האם פרידה היא לא סיבה?). נראה שהגיע הזמן לפנות לטיפול אצל איש מקצוע מתחום בריאות הנפש. איני יכול לומר אם אתה זקוק לטיפול תרופתי, זה משהו שניתן יהיה לבחון בבדיקה מקצועית ולא מתוך שורות בודדות באינטרנט. אתה יכול לפנות לפסיכיאטר או לפסיכולוג קליני לאבחון ולבחירת הטיפול המתאים ביותר עבורך שיקח בחשבון הן את חומרת המצב והן את העדפותיך. בהצלחה.


      בברכה,
      אבי סוויסה פסיכולוג קליני

  58. אמי בדיכאון ומסרבת לקבל טיפול
    24-3-2016
    רונה כתב:

    שלום,
    אמי סובלת מזה כמה שנים ממצבי רוח משתנים, לפני 4שנים אבי נפטר, ומאז זה רק החמיר. היא נכנסת לתקופות של דיכאון, רבה עם כולם על כל שטות, לא מתחזקת את הבית וכל הזמן בוכה.
    כל זה בא בשילוב עם יצר אגרנות שהולך ומחמיר. היא מסרבת להיפטר מחפצים ואף ממשיכה למצוא ולהביא הביתה דברים שאחרים זרקו. הגענו כבר למצב שהבית והחצר כל כך עמוסים שאין מקום לחיות. גם נושא זה בכל פעם שעולה, גורם לה לתקוף ולריב עם הסביבה. חלק גדול מהמריבות והחיכוכים הינם על חפצים והיא מסרבת להבין ולהתחשב באחרים שגרים בבית. התשובות שלה לכך הן תמיד בחוסר אכפתיות מהחיים. ניסינו לשכנע אותה לקבל טיפול והיא מסרבת בכל תוקף. אנחנו כבר לא יודעים מה לעשות.
    נודה לעצתך.
    תודה

    1. 16-4-2016
      אבי כתב:

      שלום רונה,
      לצערי הרב לא ניתן לכפות טיפול על מי שאינו מעוניין בטיפול. אין ספק שהמצבך של אימך כמו שאת מתארת אותו הוא קשה, עצוב וגורם לסבל לה ולכם. העצה היחידה שאוכל לתת היא להמשיך לדבר איתה על הקושי שלה, על הקושי הנגרם לכם ועל הדאגה שלכם, בתקווה שהיא תתרצה. את מציינת שגרים בבית אנשים נוספים, אם מדובר בקטינים ומכיוון שנשמע שהאגרנות עלולה להוות סכנה, יש גם אפשרות לערב את שירותי הרווחה שיחייבו טיפול כלשהו.


      בברכה,
      אבי סוויסה פסיכולוג קליני

  59. ויפקס
    2-4-2016
    איריס כתב:

    שלום אני בת 48 ניסיתי כבר כמעט את כל התרופות האמטי דכאוניות ועכשיו 225 ויפקס xr אולם מלכתחילה היו לתרופה קשיי הסתגלות קשים. תופעות לואי כמו גזים תיאבון למתוק!! עכשיו אני בירידה. במצב רוח בקיצור כמעט שנה עם ויפקס ולא יכולה להגיד שהגעתי למצב שטוב לי. מה אני עושה?

    1. 16-4-2016
      אבי כתב:

      שלום איריס,
      איני רופא ואיני יכול לייעץ בנוגע לטיפול תרופתי. אציע שתפני לרופא המטפל עם השאלות והתייעצי לגבי האפשרויות העומדות בפנייך. כמובן, כדאי גם לשקול לפנות לטיפול פסיכולוגי שיכול לעזור אף הוא.


      בברכה,
      אבי סוויסה פסיכולוג קליני

  60. חרדה
    3-4-2016
    אלון כתב:

    שלום רב.אני כיום מטופל ב כדור בשם ונילהפקסין 150xr במשך כ6 שנים ,לאחרונה ניחנסתי ללחץ מארוע מסוים ואיני מצליח שלא לחשוב על זה למרות שאני מבין שאין לי מימה להלחץ ,כתוצאה מהלחץ אני מרגיש לחץ בחזה מלווה בחוסר תאבון ואיין לי מצב רוח ביכלל.יש לציין שאני לוקח את התרופה בלילה ליפני השינה ,אבל בעצם איני מבין למה התרופה לא עוזרת לי בבקשה תעזור לי .

    1. 16-4-2016
      אבי כתב:

      שלום אלון,
      אם הבנתי נכון, אתה מטופל מזה שנים בתכשיר נוגד דיכאון וחרדה ולאחרונה בעקבות אירוע כלשהו אתה מרגיש התגברות של הסימפטומים החרדתיים והדכאוניים. עומדות בפניך שתי אפשרויות שאינן שוללות זו את זו. האחת, לפנות לפסיכיאטר שרשם לך את הטיפול הנוכחי ולבדוק אם יש צורך והיגיון בשינוי הטיפול, שיכול להיות שינוי במינון או שינוי בתכשיר עצמו. שנית, בגלל שמדובר באירוע שלדבריך אינך מצליח להפסיכק לחשוב עליו, כדאי מאוד לשקול גם לפנות לטיפול פסיכולוגי שיעזור לך להתמודד טוב יותר עם תחושת הלחץ ועם המחשבות שאין לך עליהן שליטה. ישנן שיטות טיפול ממוקדות וקצרות יחסית שנמצאו כיעילות במיוחד במצבים של חרדה.


      בברכה,
      אבי סוויסה פסיכולוג קליני

  61. תסכול ועצב
    4-4-2016
    שרה כתב:

    היי ילדתי לפני חצי שנה בת ממהממת אבל בזמן אחרון יש לי עצב שאני חושבת על הילדות שהייתה לי ושאבדתי את אמי שהייתי בת 6 ואני עכשיו בת 27 ונסיתי להסביר מה אני מרגישה לאחותי ולחברה טובה ובסוף יצאתי שאני לא בסדר ויש בי הרבה תסכול ודכאון בגלל שלא מנסים להבין וזה גם מכנס אותי לדכאון ואני לא רוצה לשקוע בזה ואני לא יודעת מה לעשות

    1. 16-4-2016
      אבי כתב:

      שלום שרה,
      לידה היא אירוע משמח ללא ספק, אבל גם מורכב מאוד וההתמודדות עם הלידה עצמה ועם ההורות בכלל אינה פשוטה ויכולה להעלות תחושות רבות ומגוונות. ישנו מצב הנקרא דכדוך לאחר לידה, שמופיע בצורה קלה אצל עד 80% מהנשים לאחר לידה וחולף תוך מספר ימים או שבועות. אצל חלק מהנשים התסמינים מחמירים ומתפתחים לכדי הפרעת דיכאון לאחר לידה (אפשר לקרוא על זה קצת למשל באתר של קופ”ח לאומית). עם זאת, מהתיאור שלך נשמע שהתחושות התחילו דווקא לאחרונה, חודשים לאחר הלידה, ושאת מקשרת אותן להיסטוריה האישית המורכבת שלך. טבעי מאוד שהטיפול בביתך והכניסה לתפקיד האם תעלה זכרונות הקשורים לאמך ולילדותך ואולי אף יעלו דברים לא פתורים או לא מעובדים דיים. טוב עשית שפנית לאחותך ולחברה בניסיון לשתף, להבין ולהקל על עצמך, וצר לי לשמוע שהרגשת לא מובנת ושאת לא בסדר. כדאי לפנות לאיש מקצוע מורשה לטיפול פסיכולוגי, שבתוכו תוכלי לדבר על תחושותיך כיום ובעבר ולהתמודד בסביבה תומכת עם התחושות הקשות.


      בברכה,
      אבי סוויסה פסיכולוג קליני

  62. מה אני יכול לעשות
    8-4-2016
    נדיר גולן כתב:

    אני בלי סרוטונין כבר 9 שנים מפגיע מהפילה 6 קומות ואני לא יכול לטפל בזה

    1. 16-4-2016
      אבי כתב:

      שלום נדיר,
      לא ברור לי מה הכוונה ב”אני בלי סרוטונין”. משתמע מדבריך שנפצעת ויש פגיעת ראש שגורמת לסימפטומים נפשיים. אם אכן בזה מדובר, כדאי מאוד להתייעץ עם פסיכיאטר המתמחה בתחום או עם נוירופסיכיאטר.


      בברכה,
      אבי סוויסה פסיכולוג קליני

  63. טיפול
    22-4-2016
    סול כתב:

    איך אני מאבחנת איזה דיכאון יש לי? הרבה פעמים אני שמחה ומאושרת והכול בסדר למרות שעצוב לי בפנים אבל יש מצבים שזה חזק ממני ואני בוכה וכול מה שאני רוצה זה למוות גם פוגעת בעצמי במצבים האלה וזה מפחיד אותי הייתי רוצה משהוא טבעי ולא טיפול שיחות

    1. 7-5-2016
      אבי כתב:

      שלום סול,
      את מספרת שאת מרגישה מצוקה קשה, את רוצה למות ואת פוגעת בעצמך. את מבקשת אבחון עצמי וטיפול טבעי אבל פונה בכל זאת לפסיכולוג, כך שאולי גם את מבינה שאלה לא מספיקים במצב בו את נמצאת… נשמע שכדאי כן לפנות באופן אישי לפסיכיאטר או לפסיכולוג לאבחון ולבחינת האפשרויות לטיפול שיכול מאוד להקל עליך.


      בברכה,
      אבי סוויסה פסיכולוג קליני

  64. בעקבות אבל - מצב רוח דיכאוני וסבל רב
    28-4-2016
    יהודית כתב:

    לפני כשנתיים נפטרה אימי ומאז יש לי רגשות אשמה עזים שלא לקחתי אותה במהירות לבית חולים ואח”כ שבית חולים עצמו לא הייתי מספיק לידה ושהרופאים (ערבי ואוקראינית) – בי”ח מאיר בכפ”ס התייחסו בזילזול והתרשלו איני יודעת אם בכוונה. בטיפול בה. אימי היתה אישה שרדנית , צלולה, ללא חיתולים די עצמאית.
    מאז אני מתה-חיה, חיה בביתה שלה וסובלת נורא. חשבתי שאחרי שנתיים אשתפר וכך גם מצופה ממך, אך אני בוכה בלי סוף וחולת געגועים אליה. היינו מאד קרובות, ממש סימביוטיקה גרתי קרוב אליה ותמיד דאגתי לה והבאתי אותה לבדיקות, הסעתי אותה לקניות וכולי .אין יום שלא היינו מדברות בנייד והיתה מתקשרת אליי לעבודה וזה כה חסר לי , איני יודעת איך ניתן להמשיך לחיות בלעדיה.

    1. 7-5-2016
      אבי כתב:

      שלום יהודית,
      אובדן של אדם קרוב הוא הרבה פעמים מערער מאוד ולוקח זמן ללמוד לחיות עם החסר ולחזור להתנהל בצורה רגילה. את מספרת שגם אחרי שנתיים את מרגישה קושי רב שקשור גם להעדרה של אמך וגם לתחושות אשמה קשות על האופן שבו קרו הדברים. לפעמים יש אנשים שממשיכים להתאבל גם אחרי זמן רב ולא מצליחים לחזור לתפקוד, ואז צריך עזרה מקצועית כדי לצאת ממעגל האבל. יהודית, פני לטיפול פסיכולוגי שבתוכו תוכלי להתמודד עם האובדן על כל משמעויותיו ולחזור לחיים. אם תרצי, תוכלי לפנות למכוננו 08-8659837.


      בברכה,
      אבי סוויסה פסיכולוג קליני

  65. דיכאון
    3-5-2016
    אלון קורן כתב:

    איני יכול לעבוד בשל דיכאונות שאני עובר בעבודות השונות שניסיתי האם יש על זה הכרה בביטוח הלאומי

    1. 7-5-2016
      אבי כתב:

      שלום אלון,
      אתה יכול להגיש לביטוח לאומי תביעה להכרה בנכות על סמך מצבך הנפשי. אין הכרח שאכן תוכר כנכה ותימצא זכאי לקצבה. אתה יכול לברר עוד על כך באתר הביטוח הלאומי או דרך המטפלים שלך.


      בברכה,
      אבי סוויסה פסיכולוג קליני

  66. דיכאון קליני
    6-5-2016
    אלון כתב:

    שלום הובחנתי בדיכאון קליני על ידיי פסיכיאטר .יש לציין שאני מטופל באפוקסור במשך שש שנים עקב ארוע קשה שעברתי.לא מיזמן פיתאום החריפה הדיכאון הרגשתי שאני לא שמח איין חשק לצאת מהמיטה עיפות וממש איין ליתאבון ירדתי 7 קילו בחודש.אז הרופא המליץ לי להוריד את האפקסור בהדרגה במשך שבוע ולעבור לתרופא מי סוג וולבוטרין 150xr .הירדה מהאפקסור היתה מהירה מידי עבורי והתחלתי להרגיש סחרחורת מטורפת.החזרתי 75xr אפקסור ושילבתי אותו עם הוולבוטרין ,את ההחלטה הזאת הפסיכיאטר המליץ לי.רציתילישאול אייך אפשר לצאת מיזה אני מאד מודאג אפילו לעבודה איין לי כח ללכת ,שהייתי מאד אוהב ללכת.האם הוולבוטרין תוציא אותי מיזה ?יש לציין שאני משתמש בתרופא שבוע ועדין איין שיפור.תודה

    1. 7-5-2016
      אבי כתב:

      שלום אלון,
      ראשית, רק רופא יכול לייעץ לגבי טיפול תרופתי. מכיוון שאיני רופא, כדאי לפנות עם השאלות לרופא המטפל. עם זאת אציין כי לתרופות נוגדות דיכאון לוקח מספר שבועות להשפיע, כך שלאחר שבוע לא צפוי עדיין שינוי משמעותי במצבך.
      שנית, לצד הטיפול התרופתי כדאי לשקול גם לפנות לטיפול פסיכולוגי. מחקרים מראים כי השילוב של טיפול תרופתי ופסיכולוגי הוא היעיל ביותר בהתמודדות עם דיכאון, יותר מכל אחד מהטיפולים בפני עצמו. ישנן מגוון אפשרויות לטיפול שיכולות לעזור לך להרגיש טוב יותר ולחזור לתפקוד.


      בברכה,
      אבי סוויסה פסיכולוג קליני

  67. :(
    7-5-2016
    XD כתב:

    למה הימרתי את כל הסקינים שלי והפסדתי 8 פעמים ברצף פשוט הלכו לי 580$ תעזרו לי אני מתאבד פה

    1. 28-5-2016
      אבי כתב:

      שלום XD,
      האם היית שואל למה הימרת גם אם היית מרוויח? כדאי באמת לברר עם עצמך למה אתה מהמר ואיך תוכל לשלוט בעצמך טוב יותר.


      בברכה,
      אבי סוויסה פסיכולוג קליני

  68. דיכאון
    16-5-2016
    נתנאל כתב:

    אהלן אבי,סבתא שלי בת 70 חוץ מהדיכאון הכל מצוין אצלה.
    היא סובלת מדיכאון,לא מפתחת קשר עם הסביבה,כל הזמן דואגת מה יהיה,יש לה הפרעות אכילה היא טוענת שנגעלת ממזון,אין לה תיאבון.
    יש לה נטייה לשכב במיטה הרבה.
    יש לה בחילות.
    אין לה מצב רוח לשום דבר,לעשייה,לחברה.
    משדרת רק שליליות.
    מה אתה אומר על זה ומה לפי דעתך אפשר לעשות עם זה הלאה בשביל להגיע לפתרונות הדיכאון.
    בתודה מראש.

    1. 28-5-2016
      אבי כתב:

      שלום נתנאל,
      לא אתיימר לתת אבחנות לסבתך מתוך ההודעה שלך אך אין ספק כי אתה מתאר מצוקה נפשית שמגבילה אותה. נסה לגייס את הסכמתה לפנות לפסיכוגריאטר (פסיכיאטר המתמחה בקבוצת הגיל השלישי) כדי לקבל אבחנה מדוייקת ולנסח תכנית טיפול מתאימה.


      בברכה,
      אבי סוויסה פסיכולוג קליני

  69. טיפול בדיכאון
    28-5-2016
    לירון כתב:

    שלום רב …אישתי סובלת מדיכאון בסוף שבוע שעבר היא עברה נסיון התאבדות ….ניגשנו למיון באה”ן וקיבלנו הפנייה ומיד ביום ראשון הזמנו תור שנקבע לעוד שבועיים…..בנתיים היא זועקת לעזרה והרמה התפקודית שלה ירדה לאפס ועד שיגיע התור שלה אין לנו לאן לפנות …השאלה שלי היא מה עוקים במקרים דחופים שצריך להתחיל טיפול מיידי

    1. 28-5-2016
      אבי כתב:

      שלום לירון,
      צר לי לשמוע על המצוקה הגדולה שבה אתם נמצאים. במצב כמו שאתה מתאר יכול להיות שכדאי לחזור למיון ואף לשקול אפשרות של אשפוז כדי להתחיל טיפול כלשהו, לאפשר לה ולך הכלה ואולי בכך להשיג הקלה מסוימת. בכל מקרה חשוב לדעת שכל טיפול בדיכאון ובמצוקה נפשית כה חמורה, לצערנו הרב, אינו יכול להביא לשיפור מיידי. בהצלחה.


      בברכה,
      אבי סוויסה פסיכולוג קליני

  70. הפרעה דו וטבית
    3-6-2016
    צבי כתב:

    שלום יש לי ידידה שלאחר שקראתי חומר על נושא מאניה דפרסיה נפל לי האסימון בקשר להתנהגות שלה …מתוך 10 סיפטומים בטבלה יש לה 9 .מאחר ויש לה הפרעות ולחצים ולהפך .היא מוצאת מזור בשתיה חריפה שמחריפה את הבעיה.היא אושפזה מספר פעמים בשל בעיות בלבלב עקב שתייה .ופשוט לא עלה על דעת הרופאים ממה נובע הרצון לשתות .שבאותה הזדמנות היו מפנים אותה לשיחה אצל פסיכולוג שלדעתי היו נותנים לה טיפול כמו ליטיום .והיתה חוזרת לחיים בריאים ..מאחר והיא מתכחשת למצבה לא ניתן לעשות איתה כלום גם לא ע”י המשפחה. מה ניתן לעשות תודה

    1. 30-7-2016
      אבי כתב:

      שלום צבי,
      מהתיאור שלך עולה שהידידה שלך מטופלת על ידי רופאים עבור התסמינים שאתה רואה. אם כך הדבר אז אפשר או לבחור לסמוך על הרופאים שהאבחנות והטיפול שהם נותנים לה הם מתאימים, או לבקש ממנה להיות מעורב בטיפול, ללכת יחד איתה לפגישה הבאה ולשאול לדעתו של הרופא. אם הידידה שלך מתכחשת למצבה ולא נותנת לאחרים לעזור, לצערי אין הרבה מה לעשות – בין אם היא אכן סובלת ממחלה דו-קוטבית ובין אם לא. העצה היחידה שאוכל לתת היא לנסות לדבר איתה, לשתף אותה בדאגותיך לגביה ולקוות שהיא תסכים להיעזר בך.


      בברכה,
      אבי סוויסה פסיכולוג קליני

  71. מה עושים ?? בבקשה מחכה לתשובה
    4-6-2016
    Keren כתב:

    שלום לך.
    אני בת 39 אמא לילדים .
    מיזה 10 שנים שאני שותה כדורים לחרדה התחלתי בסרקוסט ואחרי זה החלפתי לציפרקלס וכד… אחרי 10 שנים בערך הייתי במצב של ירידה ממש במצב הרוח ונתנו לי פריזמה במשך שנתיים ואז הרגשתי עצבנית ולא נעימה ואז הרגשתי שאני חייבת שיחה עם פיסיכיאטר ואז קיבלתי ויאפוקס 3.75 מג למשך חודשים ואז בהאיטיות הרגשתי גרועה בלי אנרגיה בלי כח לכלום ממש ועצבות והרגשה כיאלו סחטו לי את הגוף וחלשה ורק רוצה לישון בנוסף עצבות ואז הוסיפה לי עוד ויאפקוס 75 מג ואז שבועיים היתיישרתי והתחלתי לחזור לעצמי ועכשיו כבר 3 ימים אני על הפנים שוב אותה הרגשה שוב עייפות ובלי אנרגיה… שבדרכ אני מלאה באנרגיה. מה עושים בבקשה מה דעתך??? האם להוסיף עוד מהכמות?? האם לדעתך אני צריכה להחליף לגמריי את הכדור? האם זה מצב טיבעי עד שאני אתאזן?? בבקשה זה מאוד דחוף לי אני עוד 3 שבועות צריכה לטוס עם הילדים ולא אוכל לתפקד… תודה רבה

    1. 30-7-2016
      אבי כתב:

      שלום קרן,
      שאלותיך כולן בתחום התרופתי ואני אינני רופא. פני לפסיכיאטר שרשם לך את הטיפול והתייעצי עמו.


      בברכה,
      אבי סוויסה פסיכולוג קליני

  72. האים דיכאון יכול להיות פרטני לבן אדם אחד
    16-6-2016
    דני כתב:

    יש לי חברה שעברה תאונה קטלנית וניצלה ועקב זה יש לה חרדות ודיכאון והרופא נתן לה כדורים לדיכאון מה שניראה לי משונה שעד החודש ה8 שלנו ביחד הכול היה טוב ואחרי היא ניכנסה לדיכאון רציני השאלה שלי היא האים דיכאון יכול להיות רק אליי? כי היא עובדת מתפקדת אבל אליי היא עצבנית וקרה

    1. 30-7-2016
      אבי כתב:

      שלום דני,
      ראשית, יש אנשים שאצלם התגובות הנפשיות לאירוע טראומטי ומסכן חיים מופיעות לאחר השהייה של שבועות, חודשים ואפילו שנים. כך שזה לא כל כך משונה שהכל היה בסדר למשך שמונה חודשים ורק אז הייתה החמרה במצב. שנית, לפעמים אנשים מצליחים לשלוט בהתנהגות שלהם במידה מסוימת גם מתוך דיכאון ולשמור על חזות מתפקדת ונורמטיבית מול הסביבה הרחוקה. יכול להיות שדווקא איתך היא עצבנית וקרה כי דווקא איתך היא מרגישה בנוח ומרגישה בטוחה, ויכולה להרשות לעצמה “להוריד את המסכות”. נסה לדבר איתה על מה שקורה לך וביניכם.


      בברכה,
      אבי סוויסה פסיכולוג קליני

  73. מחשבה נקטעת
    24-6-2016
    פנינה סרף כתב:

    שואלת בשביל מישהי רוצה לדעת איך תתגבר על מחשבות טורדניות וכפיתיות .

    1. 30-7-2016
      אבי כתב:

      שלום פנינה,
      יש בחנויות הספרים כמה וכמה ספרי עזרה עצמית שמכוונים להתמודדות גם עם בעיות מסוג זה. וכמובן, אפשר לפנות גם לטיפול מקצועי.


      בברכה,
      אבי סוויסה פסיכולוג קליני

  74. החבר שלי התחיל טיפול פסיכאטרי לאחר יתר עומס עבודה ואורך חיים לקוי לא ישן טוב בגלל טיפול בהורים, עבודה מרובה בשעות היום, לא אוכל מספיק, ושוכח להתעמל. האם אהבה מצידי וקשר עימי יכולים לעזור לו עם הטיפול הפסיכאטרי והתרופות שהוא מקבל?
    24-6-2016
    לילך כתב:

    הוא בן 40, לקח על עצמו לבד את הטיפול בהורים, עסק עצמאי. אנחנו לא בקשר כי הפסיכאטר אמר לו לנתק כל קשר ריגשי עם הזולת כולל הילדות שלא למעט אחותו שמטפלת בו וחברו הטוב משכבר הימים.
    אני מאוד רוצה לעזור לו להחלים אבל לא יודעת מה לעשות ללא קשר עימו.
    האם להרעיף אהבה וחום על מנת שלא יהיה בודד, הוא כל הזמן שואל עליי את חבירו האם אני עדיין מתעניינת בו וכואב לי שהוא לא יחשוב שעזבתי אותו, מה אפשר לעשות במצב מבלבל זה?
    אני מאוד קשה לי שהוא ללא אהבה, כי זה נותן לו ביטחון.
    חיבוק חם, וליטוף
    בבקשה חייבת לדעת, תודה

    1. 30-7-2016
      אבי כתב:

      שלום לילך,
      לא ברור לי אם אכן ומדוע הפסיכיאטר אמר לו לנתק קשר עם אנשים, זו לא טכניקה טיפולית מקובלת. נסי לברר עם החבר שלו כיצד תוכלי את לעזור, אם להתרחק או להרעיף אהבה.


      בברכה,
      אבי סוויסה פסיכולוג קליני

  75. שאלה
    7-7-2016
    אליקו כתב:

    יש לי תחושת חנק בגרון חנוק לי זה הרבא זמן האים זה משהוא פסיכיאטרי? בבוקר אני מרגיש בסדר שאני הולך לישון אני מרגיש את זה זה מאוד מציק לי אם הפשר לענות על זה אני מודה לך מראש

    1. 30-7-2016
      אבי כתב:

      שלום אליקו,
      האם עברת בירור רפואי? אם לא נמצאה סיבה פיזיולוגית לתחושת החנק אז כן, בהחלט ייתכן שזה משהו פסיכולוגי ואז אפשר לעזור בטיפול מתאים.


      בברכה,
      אבי סוויסה פסיכולוג קליני

  76. מה הטיפול והאבחנה עבורי
    11-7-2016
    סיגלית כתב:

    יש לי את כל הסימנים לדכאון למרות שעל פניו אני שחקנית טובה …אבל בדיעבד אין כל קשר לאדם השמח האנרגטי והממוקדם לשבר כלי המפוזר העצוב וחסר חשק אני פשוט מרגישה תקועה תלושה ומאוד עייפה
    תקופה קשה …מאשת קריירה פעילה נעשיתי שבר כלי מפוזרת לא מחוברת …בודדה מבחירה למרות כל האהבה האין סופית נמאס לי לשחק את משחק הכל בסדר כי כלום לא ….אני פשוט מסתובבת סביבי עצמי ולא ממוקדת ופשוט לא אכפת לי מטופלת בחמישה ילדים במשמורתי בעלת תואר שני נראית מצויין אבל מרגישה כאדם חי מת לא כאן ולא כאן עייפות נוראית יש לציין שמעולם לא היו לי מחשבות אובדניות תקיעות עייפות ויאוש

    1. 30-7-2016
      אבי כתב:

      שלום סיגלית,
      את עוברת תקופה קשה עם ירידה במצב הרוח, באנרגיות ובתפקוד. לפעמים תקופות כאלה קורות בעקבות משהו חיצוני ולפעמים מגיעות כאילו בלי שום סיבה. כך או כך, חבל לסבול כשאפשר לקבל עזרה. פני אפילו לרופא המשפחה והתייעצי עמו.


      בברכה,
      אבי סוויסה פסיכולוג קליני

  77. כאב ראש וצפצופים
    16-7-2016
    אשרת ק כתב:

    אבי סובל מדיכאון ומטופל בסנדרה ומירו
    הוא טוען שמרגע שהחל בטיפול הוא שומע רעשים של גלים בלתי פוסקים וכאב ראש שמטריף אותו .
    מה עושים?

    1. 30-7-2016
      אבי כתב:

      שלום אשרת,
      פנו לרופא המטפל, ספרו לו על תופעות הלוואי והתייעצו עמו.


      בברכה,
      אבי סוויסה פסיכולוג קליני

  78. דיכאון קבוע
    18-7-2016
    אלכסנדרה כתב:

    שלום..
    רציתי לשאול מי שהיה נוטל תרופת פאקסט והתרופה זאת לא עוזרת בכלל לבנאדם…והאם שום תרופה לא עוזרת אחרי מלא נסיונות..בנאדם התחיל לעשן גראס.שזה לפחות נותן לו אפשרות לישון כי גם לא יכל לישון…מה עושים?לאן או למי עוד אפשר לפנות?מאוד ברצוני לעזור למישהו…הוא לא מתקשר עם אנשים חוץ ממני,קשה לו לקום מהמיטה,מחשבות לא טובות בכלל.אני מנסה כל הזמן לדבר איתו על דברים טובים חיוביים,זה קצת קשה,נהיתי סוג של פסיכולוג שלו שזה לא מפריע לי לאפך אני רוצה לתת לו הרגשה הכי טובה …
    לפני 5 שנים היית לו אבידה קשה בשבילו …
    מאז הוא נכנס ליותר דיכאון…
    מה אתה יכול להמליץ לי כדי שאוכל לעזור לחבר..
    תודה.

    1. 30-7-2016
      אבי כתב:

      שלום אלכסנדרה,
      פנו לפסיכיאטר, יש עוד הרבה תרופות שאפשר לנסות.


      בברכה,
      אבי סוויסה פסיכולוג קליני

  79. בתי בת ה- 34
    13-8-2016
    שטיין מזל כתב:

    בתי הבכורה בגיל 34, רווקה ואין לה חבר. היא בתקופת לימודים אקדמיים, שלא כל כך מצליחה איתם. מקצוע מאוד קשה, הנדסה כימית. היא לא מסתדרת איתנו המשפחה כיוון שהיא כועסת. הכעסים שלה הברוגזים שלה, מאוד ארוכים. נראה לי שהיא לא מבינה את הסביבה שלה. היא מתנגדת ללכת לטיפול פסיכולוגי. היא לומדת כבר 6 שנים ועדיין לא סיימה. היא אוגרת כוחות רק כדי ללמוד וכביכול לסיים את התואר. אך לי נראה שהיא פשוט בורחת מהציאות לפסטורליה של מצב של לימודים. כמעט ואין התחייבויות כמו עבודה להחזיק בית, להסתדר עם שותפים, למצוא בן זוג, וכו’. היא התנסתה בלעבוד, אך עזבה לטובת הלימודים. התנסתה בלהשכיר דירה, אך עכשיו היא במסגרת לימודים ויש לי בריחה חלקית מהחיים. היא מסוגלת להישאר בחדרה פה בבית של ההורים, ולא לדבר עם אף אחד כיוון שהיא יודעת להיות ברוגז ארוך. חברות שלה לא מעירות לה על העלאת המשקל שהיא נראת אך כולן נראה לי, פוחדות מהתגובה שלה. לי נראה שהיא כן יודעת על כך, כי היא בעצמה מעירה על עצמה ומציינת שהיא שמנה, אך חס וחלילה שאנו נציין את העובדה. אף פעם לא עושה דיאטה לא מעניינת בלרדת במשקל. בקיצור מתכחשת למצבה. ומצד שני כן יודעת את העובדה שהיא שמנה. להכיר בן זוג לא על הפרק מכיוון שהיא לומדת. מה הקשר? כל המאצים והכוחות שלה מופנים לכל מה שקשור ללימודים. עד מתי? מתי יהיה שינוי? אנו מעירים לה שעליה לעשות שינוי אך היא בשלה. בנוסף היא מבזבזת המון כספים שלקחה הלוואה לצורך סיום הלימודים. אך אני רואה שהיא לא מודעת למעשיה, לבזבוזים שהיא עושה, למצב הכספי ( אף פעם לא נגשת לחש’ הבנק שלה ורואה את המצב) בקיצור חיה ולא חיה. מעבירה את חייה כדי להעבירם אך לא באמת חיה. היה לה בן זוג במשך שנה שהוא מבית דתי, אך בסופו של דבר עזבה כי אמרה שהוא קמצן. מה עושים? איך מביאים את השינוי ושהיא תבין שהיא צריכה לחיות אחרת?

    תודה רבה על העצות.

    1. 9-9-2016
      אבי כתב:

      שלום מזל,
      התסכול והכאב שלך מבתך עוברים מאוד חזק. את לא מבינה למה בתך לא לוקחת אחריות על החיים שלה ועושה את הדברים שרוב האנשים עושים בגילה כמו להחזיק עבודה, דירה וזוגיות. מהדרך שבה את מתארת את המצב נשמע שלבתך גם לא טוב… היא רגישה מאוד לאמירות, אפילו מצד חברות, עד כדי כך שמפחדים לדבר איתה, והיא בעצמה מביעה חוסר שביעות רצון מאיך שהיא נראית, אם לא גם מדברים אחרים. למרות ששתיכן בסופו של דבר רוצות שיהיה לה טוב, אתן לא מצליחות להיות ביחד ברצון הזה, אפילו לא לדבר עליו זן עם זו, ובטח שלא לפעול יחד כדי להשיג שיפור. מזל, בתך צריכה לרצות לעשות שינוי בעצמה וצריכה כוחות בשביל לעשות שינוי… נשמע שהיא מקבלת הרבה ביקורת על ההתנהגות שלה, מה שבטח מכניס אותה לעמדת התגוננות ומעורר בה כעס. נסי לדבר עם בתך לא מתוך התסכול וחוסר האונים שאת חשה אלא מתוך דאגתך הכנה לה. במקום להגיד לה שהיא צריכה לסיים את הלימודים, לרדת במשקל, לצאת מהבית או למצוא חתן, נסי לומר לה שאת דואגת לה ורוצה שיהיה לה טוב, שאת מוכנה לעזור לה אם תרצה. אין ערובות אבל גם אין ספק שסביבה תומכת יכולה לתת כוחות ולפנות משאבים פנימיים הדרושים לעשיית שינויים.


      בברכה,
      אבי סוויסה פסיכולוג קליני

  80. חי בתוך בועה.
    14-8-2016
    אסנת כתב:

    מיזה כמה חודשים אני מרגישה שבעלי השתנה.היחס שלו כלפיי וכלפי המשפחה.בעבודה-אוהב להיות לבד.הולך המון.עושה יוגה.זה הגיע למצב,שכמעט החלטנו להפרד.הוא לא מביע רגשות.יוצא המון עם חברים.לבד.הוא טוען שהוא מאד אוהב אותי.אבל הוא מרגיש שהוא חי בתוך בועה ולא מצליח להשתחרר.מה עושים??

    1. 9-9-2016
      אבי כתב:

      שלום אסנת,
      מאוד קשה לעמוד מהצד ולראות את בן הזוג משתנה ומתרחק. את בוודאי מרגישה אבודה ולא יודעת מה לעשות כדי לעזור לו ולכם. נראה שיכולת לשתף את בעלך בתחושותייך ודאגותייך וזה מעיד על חוזק הזוגיות שלכם. הציעי לו לפנות לטיפול פסיכולוגי, או לטיפול פרטני שיעזור לו להבין את תחושותיו ומדוע חל השינוי בחודשים האחרונים, או, אם תעדיפו, לטיפול זוגי שבו אפשר יהיה להתייחס יחד לשינויים שחלו בקשר שלכם.


      בברכה,
      אבי סוויסה פסיכולוג קליני

  81. 29-8-2016
    אנונימי כתב:

    משרתת בצבא חודש, אני מתמודדת שנתיים עם בעיות אכילה כמו אכילה מופרזת והקאות או שאני יכולה ימים שלמים לאכול ארוחה ביום. התגייסתי לצבא וחשבתי שאני אוכל להתמודד עם המצב אך אני נמצאת בדיכאון קשה אני לא אוכלת לא ישנה אני נכנסת לחרדות ומרכישה מועקות . לפני כמה ימים אחרי שיחה לא מוצלחת עם קבן רצתי לכביש שבבסיס נשכבתי עליו וצעקתי שאני רוצה למות ראיתי שחור לא הצלחתי לעצור את עצמי. אתמול חטפתי שוב התקף כזה מול המ״מ שלי הרבצתי לעצמי דפקתי את הראש בקיר והיד ננקעה לי. אני לא מוצאת סיבה לחיות רע לי אני מרכישה מועקות כל היום בוכה .

    1. 15-9-2016
      אבי כתב:

      שלום,
      את מתארת מצוקה מאוד גדולה שנמשכת כבר זמן רב וככל הנראה גוברת בתקופה הנוכחית של השירות הצבאי. אמנם, ההסתגלות למסגרת הצבאית יכולה להיות מאוד קשה ומורכבת, אך עוצמת המצוקה שאת מתארת מחייבת פעולה. מדברייך נשמע שהמפקדים והקב”ן בבסיס מודעים למצבך, וכולי תקווה שהם גם דואגים לך לטיפול מתאים בתוך או מחוץ למסגרת הצבאית ושמצבך השתפר מאז שכתבת פה את ההודעה. בכל מקרה, דעי שזכותך (וחובתך כלפי עצמך) לקבל טיפול. אם את במצב קשה וחוששת שאת עלולה לפגועה בעצמך, פני בדחיפות לחדר מיון לבדיקה פסיכיאטרית (בבי”ח כללי או פסיכיאטרי).


      בברכה,
      אבי סוויסה פסיכולוג קליני

  82. דיכאון וחוסר חשק לחיים האלו
    10-9-2016
    אביב תמר כתב:

    מזה כחודשיים אימי ניפטרה אחרי מחלה קשה
    טיפלתי בא במשך תקופה ארוכה כשהלכה לעולמה ניכנסתי לדיכאון חמור אין לי חשק לכלום ומחשבות אבדניות למרות הכל אני עובדת כליום אבל פשוט לא טוב לי לא ישנה כמו שצריך ולא אוכלת טוב ניסתי לקחת ציפרלקס ואחרי כמה ימים פשוט רעדתי והרגשתי לא טוב הפסקתי וכרגע אני לוקחת רק ולריאן בעיקר בבוקר
    מבקשת עזרה

    1. 15-9-2016
      אבי כתב:

      שלום תמר,
      אובדן של אם, ובמיוחד לאחר תקופה ארוכה של מחלה במהלכה דאגת לה וטיפלת בה, הוא מאוד לא פשוט ולרוב נדרש זמן לעיבוד הרגשות והשינויים לפני שאפשר להרגיש כאילו החיים חזרו למסלולם. כך, רק טבעי שתתאבלי על אמך, שהרי היית מאוד עסוקה בה במיוחד בתקופה האחרונה ועברו רק חודשיים מאז שנפטרה. אבל את מתארת עוצמת מצוקה וקושי שחורגות ממה שנראה לך כתגובה הולמת וטוב שאת מחפשת דרכים לשפר את המצב. ייתכן שאפשר להיעזר בטיפול תרופתי, גם אם לא ציפרלקס ישנן תרופות אחרות שאולי לא יגרמו לך לתופעות לוואי, ובשביל זה יש לפנות לפסיכיאטר. כיוון אפשר נוסף הוא לפנות לטיפול פסיכולוגי כדי להקל על התחושות ולסייע בעיבוד האבל.


      בברכה,
      אבי סוויסה פסיכולוג קליני

  83. נטילת חצי כדור קלונקס פעם בשבוע
    7-1-2017
    ג'מיל חוסין כתב:

    היה דכאון קל עם התקפי חרדה והפסכיאטר רשם לי לוסטרל חצי כדור פעם ביום ושני חצאים קלונקס ביום חצי ובערב חצי למשך חודש חל שיפור במצבי בביקור השני העלה את הקלונקס לשלושה חצאים ולוסטרל שינה בציפרלקס אך רופא המשפחה אמר לא תמשיך עם הלוסטרל ונעלה אותו לכדור ונשאר עם שני חצאים קלונקס ואכן פעלתי כך לקחתי את הלוסטרל כדור שלם במשך שנה והקלונקס רק נטלתי למשך חודש אחר כך פעם לשבוע ואחר כך פעם בשבועיים אחר כך פעם בחודש במקביל ללוסטרל וזה שיפר מצבי מאד אחרי נטילת הלוסטרל שנה הורדנו המינון לחצי כדור למשך חודשיים והספקנו אותו עכשיו מצבי בסדר רק לפעמים פעם בשבועיים או בחודש לפי נסיבות יש לי התקף חרדה אומנם קל לא כמות שהיה ורופא המשפחה אמר ברגע שיש חרדה תשתמש בחצי כדור קלונקס לפי הצורך אבל לא לחזור ללוסטרל חצי כדור קלונקס פעם בשבוע או לשבועיים לא מפריע ולא ממכר ואני נשארתי עם דילמה כי אני כבר ארבעה חודשים לא השתמשתי בקלונקס וחושש לחזור לקבל ממה שקראתי שהוא ממכר.והשאלה האם זה נכון ללכת לפי המלצתו או להפסיק אותו כליל וזה יעבור לבד יש לציין שאומנם עוצמת החרדה ירדה ואני מסתדר בלי תרופות אבל יש לי תחושות לא נעימות ולפעמים לחצים בלתי מובנים מהמחשבות הרעות שיש לי.אשמח מאד אם תייעצו ותמליצו לי מה לעשות . תודה מראש

    1. 7-7-2017
      אבי כתב:

      שלום ג’מיל,
      רק רופא רשאי לייעץ בכל הנוגע לטיפול תרופתי. אם יש לך שאלות ואתה לא בטוח שהעצה של רופא המשפחה היא מתאימה, כדאי לפנות לרופא נוסף, אולי לפסיכיאטר שטיפל בך, ולהתייעץ שוב.
      מעבר לזה, יש טיפולים פסיכולוגיים שהם יעילים מאוד לחרדות, ויכולים לעזור גם עם החרדה שנשארה והמחשבות הרעות.


      בברכה,
      אבי סוויסה פסיכולוג קליני

  84. 5 חודשים עם פרוזק והדיכאון ממשיך
    8-1-2017
    הלן זילצר כתב:

    מה עושים?

    1. 7-7-2017
      אבי כתב:

      שלום הלן,
      כל הכבוד שמצאת את הכוחות לפנות לקבל טיפול למצבך, ומאוד מצער שאחרי חמישה חודשים את עדיין לא מרגישה הטבה. אבל בהחלט יש מה לעשות. קודם כל, לפנות לפסיכיאטר שישקול שינוי בטיפול התרופתי. בנוסף, לפנות לטיפול פסיכולוגי, כי מחקרים מראים שהטיפול היעיל ביותר לדיכאון הוא שילוב של תרופות עם פסיכותרפיה. כמובן, אם את יכולה, פעילות גופנית, תזונה, שינה טובה, פעילויות פנאי ותמיכה חברתית כולם יכולים גם לעזור להרגיש טוב יותר.


      בברכה,
      אבי סוויסה פסיכולוג קליני

  85. קנביס
    18-2-2017
    מישלין לנד כתב:

    שלום אדם בדיכאון ובמצב רוח רע. וגם מרגיש שמדברים. איליו במחשבות האם הקנבי הרפואי יכול לעזור? תודה!

    1. 7-7-2017
      אבי כתב:

      שלום מישלין,
      מהמעט שכתבת אוכל לומר בהסתייגות שבמצב שאתה מתאר לא רק שקנאביס כנראה לא יעזור אלא שהוא עלול להחמיר את המצב, ובכל מקרה כדאי מאוד לפנות לפסיכיאטר לאבחון וקבלת טיפול מתאים.


      בברכה,
      אבי סוויסה פסיכולוג קליני

  86. דיכאון
    19-2-2017
    נחמה כתב:

    שלום רב.לפני כ 3 שנים אמא שלי נפטרה מסרטן בשחליות ומאז אין לי שמחת חיים. ואני בדיכאון קשה רוב הזמן אני בוכה

    יש איזה טיפול לזה בלי כדורים

    מחכה לתשובה ממך
    מאת נחמה

    1. 7-7-2017
      אבי כתב:

      שלום נחמה,
      מאוד קשה להתאושש ולחזור לחיות אחרי אבדן של מישהו קרוב שהיה לנו מאוד משמעותי, ולא בכדי תקופת אבל מסוימת היא נורמטיבית. אבל שלוש שנים הן הרבה זמן והתחושות שאת מתארת נשמעות שחורגות ממה שטבעי. יש טיפולים למצב כזה ובהחלט אפשר לנסות גם בלי כדורים. מאוד מאוד כדאי לפנות לעזרה, לטיפול פסיכולוגי, כדי שתוכלי להתחיל להשתקם.


      בברכה,
      אבי סוויסה פסיכולוג קליני

  87. ייייי
    6-3-2017
    אירה כתב:

    אני יש לי רק שאלה קטנה!!! אני שותה ציפרולקס 10מ”ג כל יום כבר שנתיים עכשיו אני בהריון חודש שני גניקולוק שלי ופסיכולוג אמר לי שאני יכולה להמשיך לשתות אותם שאני לא יפסיק!!! העם זה בסדר ועם אין לזה השלחות ?

    1. הריון
      6-3-2017
      אירה כתב:

      אני יש לי רק שאלה קטנה!!! אני שותה ציפרולקס 10מ”ג כל יום כבר שנתיים עכשיו אני בהריון חודש שני גניקולוק שלי ופסיכולוג אמר לי שאני יכולה להמשיך לשתות אותם שאני לא יפסיק!!! העם זה בסדר ועם אין לזה השלחות ?

      1. 30-6-2017
        אבי כתב:

        שלום אירה,
        בנושאים הקשורים לטיפול תרופתי יש להתייעץ עם רופא.
        לגבי טיפול תרופתי בהיריון אפשר גם להתייעץ טלפונית עם המרכז הטרטולוגי של משרד הבריאות שפרטיו רשומים כאן בקישור.


        בברכה,
        אבי סוויסה פסיכולוג קליני

  88. יעוץ פסיכולוגי
    7-3-2017
    דנה ראובן כתב:

    יש לי בן שהוא כמעט בן 23 וליפניי שבועיים התחילו לו כאבים באשכים ובימקום ללכת להבדק אצל רופא הוא התחיל ליקרוא באינטרנת וראה שבסוג הבעיה הזו יש בעיות בפוריות והוא נכנס לדיכאון הוא התחיל לעשן כל מיניי דברים והוא כמו זומבי הוא לא מפוקס הוא מרחף וכשאני מדברת איתו הוא אומר לי אמא הכל טוב אני ממש מודאגת אני חייבת לדעת מה אני יכולה לעשות כדיי לעזור לו אודה לכם מאוד עם תעזרו לי עכשיו

    1. 30-6-2017
      אבי כתב:

      שלום דנה,
      נשמע שאת מודאגת בצדק. לבנך יש בעיה רפואית וסביר שבגלל שהיא כל כך מדאיגה אותו, הוא לא מצליח להתמודד איתה ובמקום זאת בורח לשימוש בסמים והכחשה של הבעיה. נשמע שהדבר הראשון שצריך לעשות הוא להביא אותו בהקדם האפשרי לבדיקת רופא, גם אם זה אומר להציק לו ולשחד אותו ולהכריח אותו.


      בברכה,
      אבי סוויסה פסיכולוג קליני

  89. מצב רוח רע דיכאון
    16-3-2017
    Ir כתב:

    שלום בזמן האחרון יש חי מצב רוח רע אני מרגישה עצובה וחסרת אונים ובאלי לבכות אני לא יודעת כבר מה לעשות אשמח לעצות

    1. 30-6-2017
      אבי כתב:

      שלום לך,
      צר לי שכל כך רע לך. אולי טיפול פסיכולוגי יוכל לעזור?


      בברכה,
      אבי סוויסה פסיכולוג קליני

  90. יש לי מאניה דיפרסיה
    25-3-2017
    חסוי כתב:

    יש לי מאניה דיפרסים שלא טופלה המשך המון שנים הצלחתי מידי פעם לחיות אבל זה כבר הפך לקבוע בחורף האחרון והקודם והקודם האם יש פתרון לפני כחצי שנה היה לי הכל היום אין לי כלום רני מרגישה לא רצויה
    האם יש פתרון?
    הצלחתי ללמוד לתואר אבל אני בשנה השנייה ולא מצליחה להתרכז בכלל בלימודים
    אני עושה דברים שאני לא מרגישה איתם טוב
    ובמצב השני אני נפתחת לאנשים במהירות ונחמדה
    ומצד אחד אין לי אומץ לדבר להתקבל למקומות עבודה לפתח שיגרה

    1. 30-6-2017
      אבי כתב:

      שלום לך,
      לא כל כך הצלחתי להבין מה הפך לקבוע אבל מה שלגמרי ברור הוא שאת סובלת כבר הרבה שנים, שהשקעת המון אנרגיות בהתמודדות וכנראה הרבה פעמים ההשקעה השתלמה, אבל עכשיו את מגלה שקשה לך יותר מבעבר. את רוצה לבנות חיים מסוימים, עם עבודה ולימודים ואנשים ושגרה, אבל לא תמיד מצליחה. נשמע שהגיע הזמן לצרף למאמצים הגדולים שלך עוד מישהו ולהיעזר, למשל בטיפול פסיכולוגי. באמת שאין שום סיבה להמשיך לסבול לבד…


      בברכה,
      אבי סוויסה פסיכולוג קליני

  91. דיכאון
    30-3-2017
    גבארין אחמד כתב:

    אני כבר חודש ו13 ימים לוקח תרופה לדיכאון בתחילה חשתי בשיפור אבל בשבוע האחרון אני מרגיש לא טוב האם זה טבעי או צריך עוד כמה זמן או להחליף תרופה או משהו אחר אני מקווה שתחזור בתשובה בסוף כולנו בני אדם תודה על הסבלנות

    1. 30-6-2017
      אבי כתב:

      שלום אחמד,
      הרבה דברים קורים בחיים שמשפיעים על התחושות ומצב הרוח שלנו. יכול להיות שהירידה שאתה מרגיש בשבוע האחרון קשורה לחוסר יעילות של התרופות ויכול להיות שלא. מה שבטוח, רק רופא יכול לייעץ לגבי טיפול תרופתי ולכן מאוד מומלץ לחזור למעקב אצל הרופא שרשם לך את נוגד הדיכאון.


      בברכה,
      אבי סוויסה פסיכולוג קליני

  92. לקיחת תרופות שונות
    6-4-2017
    זהבה כתב:

    אני סובלת מדיכאון, ממניה דיפרסיה, שנים רבות, אני מטופלת בתרופות שונות, לא מתמידה בסוג אחד, ואף תרופה לא עוזרת לי, לפעמים אני יותר טוב ולפעמים פחות בלשון המעטה, בכללי אני מרגישה רע מאוד, שאלתי היא למה התרופות לא עוזרות, והאם זה בדר להחליף כל פעם תרופה? תודה

    1. 30-6-2017
      אבי כתב:

      שלום זהבה,
      לצערי, אין לי תשובה. המצב כיום הוא אכן שיש אנשים שהתרופות לא מספיק מצליחות לעזור להם, למרות כל הניסיונות. יכול להיות שאת אחת מהם. אבל את כותבת שאת לא מתמידה בטיפול, ולא ברור מהדברים אם זה בגלל שאת בוחרת להפסיק את התרופות בכל פעם או שזה נעשה לפי שיקול הדעת של רופאייך. במיוחד במצב כמו שלך, כשאת מרגישה רע מאוד לאורך זמן רב, חשוב מאוד מאוד לשתף פעולה עם הטיפול שהרופאים ממליצים עליו ואם יש קושי בהתמדה, להתייעץ עמם.


      בברכה,
      אבי סוויסה פסיכולוג קליני

  93. קשיי נשימה
    13-4-2017
    Elanit Cohen כתב:

    שלום ..בעקבות מחלת הנשיקה שהיתה לי לפני שנים נכנסתי לחרדות שבעקבותם לקחתי סרוקסט שהיה לי מעולה במשך 17 שנה . שנה שעברה התחילו לי קשיי נשימה עשיתי את כל הבדיקות הרלבנטיות כשלבסוף אמרו לי שכנראה זה מחרדות ואני צריכה לחזור לפסיכיאטר . הפסיכיאטר אמר שכנראה הסרוקסט כבר לא משפיע לקחתי 20 מ והוא לא המליץ להעלות את המינון אלא להחליף למשהו אחר . במשך השנה האחרונה ניסיתי ציפרלקס שלא היה טוב .. סימבלטה שלא היתה לי טובה .. מירו שאומנם עזר לי עם קשיי הנשימה אבל רק הגביר לי את החרדות . הפסיכיאטרית הורידה לי את המירו ולאט לאט החזירה את הסרוקסט עם מינון יותר גבוה שאומנם נעלמו החרדות אבל חזרו הקשיי נשימה . אני 3 שבועות עם סרוקסט היתי עם 40 מ.. עכשיו בעקבות קשיי הנשימה הפסיכיאטרית אמרה לי לרדת במינון לעשות הפסקה עם הכדורים לנקות את הגוף קצת . אני כבר מיואשת עם כל נושא קשיי הנשימה אני לא יודעת מה יעזור לי .

    1. 24-6-2017
      אבי כתב:

      שלום אלנית,
      נשמע מאוד מתסכל לנסות כל כך הרבה תרופות ולהרגיש ששום דבר לא באמת עוזר. במקביל להמשך הניסיונות התרופתיים, נשמע שכדאי לפנות גם לטיפול פסיכולוגי שיכול לעזור להתמודד עם החרדות דרך התבוננות על מה שקורה לך בהקשר שלהן.


      בברכה,
      אבי סוויסה פסיכולוג קליני

  94. סרנדה וקנאביס
    15-4-2017
    מישלין לנד כתב:

    הבן קיבל קנאביס רפאי ומקבל. סרנדה 50 ואסיבל 10. האם זה יכול להחזיר את השמחה את הסטרוטודין במוח? תודה

    1. 24-6-2017
      אבי כתב:

      שלום מישלין,
      עם שאלות לגבי טיפול תרופתי ורפואי יש לפנות לרופא המטפל.


      בברכה,
      אבי סוויסה פסיכולוג קליני

  95. תקיעות מחשבתית
    22-4-2017
    יצחק כתב:

    מגיל ההתבגרות היתה נטייה אצלי להתקע עם מחשבות שווא טורדניות -כפיתיות.כיצד מחזקים את הצד הרציונלי.בתודה מראש.

    1. 24-6-2017
      אבי כתב:

      שלום יצחק,
      ההתמודדות עם מחשבות טורדניות יכולה להיות מאוד קשה ומתישה. אין פתרון קסם ולא בהכרח חיזוק הצד הרציונלי הוא מה שיפחית את עצמת המחשבות, אבל כדאי מאוד להיעזר בטיפול פסיכולוגי כדי ללמוד להתמודד איתן ועם הגורמים להן.


      בברכה,
      אבי סוויסה פסיכולוג קליני

  96. דכאון
    30-4-2017
    אני כתב:

    הי אבי לאחרונה עזבתי עבודה עקב דכאון אבל עכשיו אני מרגישה אפילו דכאון כבד יותר מעצם זה שאני יושבת בבית מה עלי לעשות כדי להתמודד עם זה

    1. 24-6-2017
      אבי כתב:

      שלום לך,
      חוסר מעש באמת הרבה פעמים מביא לתחושות של דכדוך, ודווקא עשייה ופעילות עוזרות להתמודד עם מצב רוח ירוד בכלל ודיכאון בפרט. לכן, כדאי לנסות ולחזור לפעילות בהקדם ולא להישאר בבית לבד. אם את עדיין מתקשה לתפקד בגלל הדיכאון, פני לטיפול מתאים אצל פסיכולוג קליני ו/או פסיכיאטר ובקשי גם עזרה בשיקום כדי לחזור למעגל העבודה.


      בברכה,
      אבי סוויסה פסיכולוג קליני

  97. יחסי חברות בעבודה
    1-5-2017
    אורית כתב:

    אני אחת מצוות של כ 20 עובדים בחברה, שאני עובדת בה. יש לי יחסים מאוד טובים עם כל העבדים, חוץ מאחת העובדות היותר וותיקות. מיום הראשון וכבר כמה שנים מאז תחילת עבודתי היא מתנכלת לי, מנסה להכשיל, מתלוננת על כל טיות קטנה לממונים אלי, פשוט “מחפשת אותי”.
    היא מאוד נחמדה עם שאר הצוות, אבל איתי-לא מסוגלת לדבר בצורה מנומסת ורגועה.
    בכל שאלה אליה, מיד מתפרצת אלי בכעס.
    ניסיתי לגבר איתה, שלא מובנת לי סיבה ליחס משפיל ופוגע מצגה., אבל השיחות לו נשאו פרי. היא טוענת שקשה לה לעבוד איתי .
    למרות ששאר הצוות מתיחס אלי בכבוד והערכה.
    המצב הזה מאוד מפריע לי לתפקד בעבודה ולאחר העבודה , מציק ומשפיע על מצב הרוח שלי.
    לפעמים ברצוני פשוט לעזוב את העבודה.
    מה אתה מציע לי לעשות?

    1. 24-6-2017
      אבי כתב:

      שלום אורית,
      את מתארת מצב מאוד לא נוח בעבודה שבטח משפיע גם על המוטיבציה שלך להישאר שם ועל היחסים עם שאר חברי הצוות. נורא קשה לשאת יחס שלילי ממישהו שנאלצים להיות בחברתו, ובמיוחד כשנדמה שאין שום סיבה ליחס הזה. נשמע שאת מנסה להתמודד איתה בצורה בוגרת, וכל הכבוד לך על כך. נראה לי שלפני שאת עוזבת את העבודה, יש שתי דרכי פעולה אפשרויות שהן גם לא סותרות. האחרת היא לראות אם יש אפשרות להתרחק ממנה, כלומר, לבקש לעבור לצוות אחר או לתפקיד שבו יהיה לך פחות מגע איתה. השנייה היא לנסות פשוט לשחרר… לעבוד על עצמך – לבד, בעזרת חברות או קולגות, או בעזרת איש מקצוע – כדי להיות מושפעת פחות מההתנהגות של אותה עמיתה לעבודה, כדי שהיחס שלה כלפייך לא יהיה כל כך הרסני ולא יפריע לתפקוד שלך ולמצב הרוח שלך. זה עדיין יהיה לא נעים, אבל אולי פחות נורא. בהצלחה.


      בברכה,
      אבי סוויסה פסיכולוג קליני

  98. קנאביס רפואי
    6-5-2017
    נדב אלבר כתב:

    שלום אני נדב בן 22 סובל מדיכאון כרוני כל חיי נטלתי הרבה תרופות וכולם עשו לי רע . אומנם הדיכאון נחלש אך תופעות הלוואי היו קשות. (הפרעות אכילה, חוסר בשינה, רעידות) האם אני זכאי לקנאביס רפואי?

    1. 24-6-2017
      אבי כתב:

      שלום נדב,
      צר לי שאתה סובל כל כך ושטרם מצאת טיפול שעוזר לך. לפי נהלי משרד הבריאות (ראה כאן), נראה שדיכאון אינו מצב רפואי שעבורו נוהגים לתת רישיון לשימוש בקנאביס רפואי.
      אוכל להציע לך לנסות טיפול פסיכולוגי שיכול להיות מאוד יעיל. גם אם ניסית בעבר ולא הייתה הטבה, יש סוגי טיפולים שונים שאפשר לנסות. אפשרות נוספת באפיק התרופתי היא בדיקה גנטית חדשה ויקרה שמאפשרת להתאים טיפול תרופתי לכל אדם באופן אישי.


      בברכה,
      אבי סוויסה פסיכולוג קליני

  99. עזרה בבקשה!
    11-5-2017
    מישהי שצריכה עזרה כתב:

    עברתי השנה לעיר חדשה, וקשה לי להיםתח לאנשים חדשים, אז לא ממש דיברתי עם מישהו וזה רק החמיר. עוד חודש וחצי נגמרת השנה ועדיין אין לי חברים, ואני לגמרי לבד. אני לא מחייכת בבית ספר, אני לא יוצאת בהפסקות, אני מרגישה בודדה לגמרי. מה שגרם לדיכאון.. יש לי חברות מהעיר הישנה אבל אנחנו לא יכולות להתראות כל יום, ויש לי חברות ממש טובות שאני מדברת איתם בוואטספ אבל אנחנו לא באותו עיר, והם יודעות מה הולך איתי. ושמתי לב שאני הולכת למרגישה יותר עצב וריקנות בפנים אז בדקתי מה התסמינים הנפוצים יותר לדיכאון, ולצערי היה לי את כולם, אני פשוט מרגישה כל כך עצב בפנים ואני חושבת לספר להורים שלי אבל אני לא כל כך בטוחה שהם יבינו לגמרי כמה חמור זה, גם אם אני אסביר להם. ואני רק בת 14 ואני עוברת את כל הבדידות הזאתי ואני לא יכולה יותר, אני מרגישה שאני עוד מעט מתפוצצת. וכן, יש פעמים שאני בוכה בלי שום סיבה, רק כי אני עצובה ואני חושבת על להתאבד, אבל אני פחדנית מדי כדי לעשות את זה. ואני באמת צריכה עזרה.

    1. 24-6-2017
      אבי כתב:

      שלום מישהי,
      את צודקת, את באמת צריכה עזרה. נורא קשה לעבור לעיר אחרת בגיל הזה ולהתנתק מכל מה שהכרת. את מרגישה בודדה ומדוכאת, וכל כך רע לך שאת חושבת לפעמים לפגוע בעצמך. אני שמח לשמוע שאת “פחדנית מדי” כדי לעשות את זה… זה כנראה מרגיש כאילו אין שום פתרון אבל באמת שיש. את יכולה לקבל עזרה ולהרגיש אחרת, יותר טוב, כמו שהרגשת לפני שעברתם ואולי כמו שאת מרגישה כשאת מדברת עם החברות מהעיר הקודמת. את יודעת, הרעיון שלך לספר להורים הוא רעיון מצוין. ואם את עדיין חוששת שהם לא יבינו עד כמה המצב חמור, אולי תראי להם את ההודעה הזאת שכתבת פה? אגיד שוב, את לא חייבת להרגיש ככה. דברי עם הורייך, קבלי עזרה.


      בברכה,
      אבי סוויסה פסיכולוג קליני

  100. אני בצב לחוץ
    18-5-2017
    רחל כתב:

    אני אישה עובדת, יש לי הרבה נדודי שינה מתעוררת מוקדם בבוקר בשעה 04:00 אני לחוצה רבה עם כולם.. כל דבר חא נראה לי טוב.
    לא בלי לעבוד אני שוכבת במיטה ובוהה .
    פעם הייתי קוראת ורואה טלוויזיה ויוצאת לחברות היום אני חוזרת מהעבודה ומסתגרת.
    לא רוצה אף אחד בקירבתי.

    1. 24-6-2017
      אבי כתב:

      שלום רחל,
      נשמע שבזמן האחרון משהו במצב הנפשי שלך השתנה ונהיה לך הרבה יותר קשה לתפקד, להיות עם אנשים, לישון ולהנות מהחיים. חשוב שתדעי שאפשר לטפל בזה ואת לא חייבת להמשיך לסבול. פני לפסיכולוג קליני ו/או לפסיכיאטר כדי לקבל טיפול.


      בברכה,
      אבי סוויסה פסיכולוג קליני