לחץ להתקשר
העצמאות 18/85 אשדוד 088659837

פוביה ספציפית וחרדה חברתית

פוביה ספציפית 
ישנן 4 קטגוריות עיקריות של פוביות ספציפיות:

  • פחד מבעלי חיים מסוימים. 2
  • פחד מלכלוך, גבהים, חללים סגורים, חושך או נסיעות.
  • פוביות ממחלות, פציעות או מוות. 4
  • פוביית דם. אלה מהוות כמחצית הפוביות המדווחות.

חרדה חברתית
כולנו לעיתים חרדים בסיטואציות חברתיות. פוביות חברתיות הן הגזמה של פחדים כאלה.
האדם הסובל מפוביה חברתית חושש שמא אנשים נועצים בו מבטים או בוחנים את מעשיו. הוא חושש שמא יעשה משהו שיביא להשפלתו או יביך אותו, והיותו חשוף לאפשרות כזו עלול להביאו להתקף פאניקה.  הוא חרד מאד מפני אכילה, שתייה ודיבור בנוכחות אנשים אחרים, מחשש שמא ירגיש רע יקיא ויביא בכך להשפלתו. פחדים אלה לעיתים קרובות אינם מציאותיים. אנשים שפוחדים שמא יקיאו לעיני זולתם אינם מקיאים בסופו של דבר בציבור.

הפוביות החברתיות מתחלקות ל-3 קטגוריות:

  • הטיפוס הביצועי- אינו מסוגל לעשות מעשים מסוימים כגון-דיבור,שירה,כתיבה וכדומה.
  • הטיפוס המוגבל – החרדה עולה רק בסיטואציות חברתיות ספציפיות כמו סיטואציה רומנטית או שיחה עם “הבוס”.
  • הטיפוס המוכלל- שבו רוב הסיטואציות החברתיות מעוררות חרדה או אף פאניקה.

הפוביות החברתיות מתחילות בדרך כלל בגיל ההתבגרות לעיתים בילדות ורק לעיתים רחוקות לאחר גיל 25.

הן הסובלים מאגורפוביה והן הסובלים מפוביה חברתית פוחדים מפני קהל אך מסיבות אחרות. הסובל מאגורפוביה חושש באופן טיפוסי שלא יהיה מסוגל להתרחק מהקהל אם ירצה בכך או שאף אחד לא יבוא לעזרתו במקרה שייתקף בפאניקה. הסובל מפוביה חברתית לעומת זאת, חושש שאנשים מסוימים בקהל ינעצו בו מבטים וייצפו בו בשעת עשיית מעשה מביך. הפוביות החברתיות מתחילות בדרך כלל בצורה הדרגתית. לדוגמא-בשעת הליכת הכלה לחופה היא דנה בשאלה האם החתן מספיק טוב עבורה, וחוששת שמא תרעד בשעת הליכתה לחופה ויבחינו בעצבנותה. העובדה שאנשים מסתכלים עליה עשויה להפוך מפחידה יותר ויותר עבורה.

פוביות עשויים להמשך לתמיד משום שהסובל מהם עורך בדיקת מציאות לפחדיו רק לעיתים נדירות. כאשר האובייקט המעורר פחד מצוי בסביבה האדם לא נותר פסיבי תוך המתנה לבחון מה יקרה בפועל במציאות, אלא הוא נוקט פעולת בריחה/הימנעות מיידית. לדוגמא – אדם הסובל מפוביה מחתולים יעשה הכול כדי להימנע ממפגש איתם. אם קרה שפגש חתול הפחד יביא אותו לבריחה מהירה. הוא לא יחכה לאפשרות לבדוק את המציאות ולראות מה יקרה (למשל שהחתול לא באמת מסכן אותו – אולי שקוע בענייניו אולי אף מחפש ליטוף).
היכולת לברוח או להימנע מהאובייקט המעורר פחד משמרת אותו ולא מאפשרת לו להעלם.