האפיון המרכזי בהפרעת אישיות זו הוא ליקוי ביכולת ליצור קשרים חברתיים, שמשתקף בהיעדר רצון למעורבות חברתית, אדישות לגינוי חברתי או הערכה חברתית, אי רגישות לרגשות הזולת.
הסובלים מהפרעה זו מסוגרים בתוך עצמם, מרוחקים ומבודדים. אנשים אחרים רואים בהם “מעורפלים” “מרחפים בעננים” ומבולבלים. תחושותיהם ורגשותיהם מאופיינים בדרך כלל בקהות ושטחיות. הם חסרי רגשות חמים או יכולת להבעה רגשית ולכן הם נתפסים כקרים.
