התכונה הבולטת של הפרעה זו היא עמדה דורסנית כלפי הזולת. אי רגישות כרונית ואדישות לזכויות הזולת ורגשותיהם, שבאה לידי ביטוי בשקר, גנבה, רמייה, והתנהגויות חמורות מאלה. המגע אם אישיות אנטיסוציאלית עשוי אף להיות מסוכן, מאחר שרבים מהסובלים ממנה הם עבריינים מועדים.
שיעורי התפוצה הם בערך 3-2% כשהאבחנה ניתנת לגברים פי 4 מכפי שהיא ניתנת לנשים.
כדי לאבחן הפרעת אישיות זו, על ההתנהגויות האנטיסוציאליות לעמוד בשני קריטריונים עיקריים: ראשית, זו חייבת להיות התנהגות קבועה. שנית, ההתנהגות האנטיסוציאלית הנוכחית חייבת להתגלות לפחות ב-3 קטגוריות של התנהגויות, בין היתר מדובר ב: תוקפנות חוזרת ונשנית, חוסר זהירות שמעמידה את הזולת בפני סכנה, היעדר רגשי חרטה וחוסר אחריות.
לרב הפרעת האישיות האנטי-סוציאלית מתחילה בילדות או בתחילת גיל ההתבגרות כהפרעת התנהגות ומתמידה אל גיל הבגרות.
