מדובר באנשים שסובלים מדפוס של דיכאון החוזר ונשנה עם עונת הסתיו והחורף. אבחנה זו שמורה לאנשים שהתנסו לפחות בשני באירועי דיכאוני בשנתיים הקודמות. שהדיכאון החל בסתיו/ חורף וחלף עם האביב. כמו כן, שלא היו אירועי דיכאון נוספים שלא בעונה.
תופעה זו רווחת יותר אצל אנשים החיים בקווי רוחב גבוהים, כלומר ככול שקו הרוחב מתרחק מקו המשווה, ( כגון אלסקה, סקנדינביה),ככל שהאדם צעיר יותר (20 – 30)והוא מופיע יותר בקרב נשים ( 75%).
רוב הסובלים מדיכאון עונתי בחורף סובלים מדיכאון מינורי (dysthemya) ודכדוך חריף, המאפשרים תפקוד. ורק רבע מאלה שסובלים מדיכאון עונתי סובלים ברמת דיכאון קשה (major depression), שלא מאפשר תפקוד.
הדיכאון העונתי מתבטא בקושי לקום בבוקר, ירידה במצב רוח, חוסר עניין או הנאה מדברים שעניינו אותם, תשישות גופנית, שינת יתר, אכילת יתר ועלייה במשקל וכמיהה למזונות מתוקים. איבוד עניין במפגש עם חברים וביחסי מין וכן יש קושי בריכוז.
בישראל יש הערכה שרק 1% מהאוכלוסיה סובל מדיכאון חורף ברמה קשה, הפוגע בתפקוד. 4% סובלים מדכדוך, חוסר חשק, עייפות, זלילת מאכלים מתוקים ופחמימות ואינם מוגדרים כסובלים מדיכאון.
הסיבות לדיכאון עונתי עדיין לא ברורות לנו עד הסוף. אבל המגמה כיום היא לקשור זאת לפיזיולוגיה המוחית. ורמות האור אליה נחשף האדם ולמלטונין (melatonin). אלה קשורים הן לאורך היום והן למיעוט היציאות מחוץ לבית בחורף. (מלוטונין הוא הורמון שמופרש מבלוטת האצטרובל, (סם השינה הטבעי שלנו) ההפרשה שלו עולה בחושך והוא אחראי, בין השאר, על לבקרה על זמני שינה וערות. החשיפה המוגבלת לאור בימי החורף הקצרים והסגריריים גורמת לעליה ביצור המלטונין וכפי הנראה עליה זו גורמת לדכאון עונתי).
בעקבות זאת פותח טיפול ייחודי אך ורק לדיכאון חורף, באמצעות אור בעוצמת 10,000 לוקס (יחידה של בהירות אור), ללא קרינה אולטרה סגולה המזיקה לרשתית העין, למשך כ- 30 דקות מידי יום. בהצלחה של 60 – 80 אחוז. יעילות הטיפול מוסברת ע”י הפרעה ב”שעון הביולוגי” אצל הסובלים מדיכאון עונתי. בחורף שעון זה, המווסת את ההורמונים, לשינה ומצב רוח, מעוות ולכן הטיפול באור אמור להחזיר את השעון הביולוגי לפעילות תקינה.
תרופות נוגדות דיכאון נמצאו גם כן יעילות בטיפול בדיכאון העונתי, כמו גם פסיכותרפיה בינאישית, שהוכחה במחקרים כמונעת דיכאונות נוספים. כמו כן מומלץ להרבות ביציאות מהבית ולעסוק בספורט מחוץ לכותלי הבית בשעות היום המוארות. פעילויות אירוביות כמו הליכה, מקלות בעלותם את רמת הנרואדרנלין. (נוראדרנלין מופרש מקצות עצבים באזורי מח שונים שבין השאר אחראים לויסות מצב הרוח). גם הגברת הצריכה של פחמימות מורכבות, כמו לחם מחיטה מלאה, תפוחי אדמה, אורז מלא, (חמין בשבת), עשויה לסייע.
