טיפול בדיכאון

הטיפול בדיכאון יכול להיות שיחתי/פסיכותרפיה, תרופתי או משולב

כשמדובר בפסיכותרפיה, ישנן שתי גישות מרכזיות:

גישה קוגניטיבית-התנהגותית (CBT) – בגישה זו מעריכים, מאתגרים ומשנים דפוסי חשיבה שמשמרים דיכאון. בנוסף, משתמשים באסטרטגיות התנהגותיות לעודד פניה לפעילויות מהנות, ואינטראקציות חיוביות עם הסביבה. מדובר בדר"כ בטיפול קצר טווח הממוקד בעבודה ישירה על הסימפטומים.

גישה פסיכודינמית – גישה זו שואפת להגדיל את ההבנה, המודעות, והתובנה בנוגע לקונפליקטים חוזרים (תוך-אישיים ובינאישיים), וכיצד אלה מעוררים את המצב הדיכאוני. המטרה היא למצוא את הדרכים להביא לפתרונם של קונפליקטים אלה ולטפח את המשאבים הפנימיים הדרושים על מנת להתמודד עם הקושי הרגשי שנחווה כתוצאה מהמצב הדכאוני. מדובר בדר"כ בטיפול ארוך טווח ומתרחב בהתאם לתכנים העולים מפגישה לפגישה.

שתי הגישות נמצאו יעילות לטיפול בדיכאון, וההחלטה באיזה מהן לבחור תלויה בין היתר בהתאמתן לנטיות האישיותיות של האדם. יש מי שזקוק ונעזר בגישות ממוקדות יותר כ-CBT ויש מי שמוצא מענה מתאים יותר בגישות יותר פתוחות כגישה הפסיכודינמית.

טיפול תרופתי:

בחירת תרופות נוגדות דיכאון צריכה להיות מותאמת אישית על סמך גורמים קליניים, כמו פרופיל הסימפטומים, האם יש או אין תחלואה נלווית, תגובה קודמת לטיפול תרופתי, אינטראקציות פוטנציאליות בין תרופתיות, העדפת המטופל וכדומה.

בנוסף, חשוב לזכור שתרופות נוגדות דיכאון הן הטיפול המפורסם ביותר, אך אין זה אומר שהן היעילות ביותר. דיכאון הוא לא רק חוסר איזון כימי במוח – אלא גם מצב נפשי הנובע מקשיים אינדיבידואלים שיש לפתור. בעוד תרופות עשויות להקל על חלק מהתסמינים של דיכאון ברמה בינונית-חמורה, הן לא בהכרח פותרות את הבעיה הבסיסית שבגללה אדם חש בדיכאון. נוסף על כך, להשפעתם המיטיבה של התרופות עשויות להתלוות פעמים רבות תופעות לוואי.

במידה ואת/ה שוקל/ת לקחת תרופות נגד דיכאון – חשובה המודעות לכלל העובדות, וקבלת החלטה מושכלת. טיפול תרופתי אינו שולל טיפולים אחרים, כאשר טיפול נפשי ושינוי באורח החיים לא רק עוזר להתמודדות מהירה ואפקטיבית עם דיכאון, אלא גם מספק מיומנויות חשובות שיעזרו לך למנוע דיכאון עתידי, או לדעת איך להתמודד איתו בצורה מיטבית.

ככלל, כשמדובר בדיכאון, לא ניתן להסתמך על תרופות בלבד. אף על פי שלתרופות היכולת להקל על תסמיני הדיכאון – הן בדרך כלל לא מתאימות לשימוש לטווח ארוך, והן אינן מטפלות בשורש הבעיה. למעשה, מחקרים מראים כי הטיפול התרופתי עובד בצורה הטובה ביותר בשילוב עם טיפול פסיכותרפי, וביצוע שינוי באורח החיים.