מורה נבוכים 1 – מה בין ‘פסיכולוג’, ‘פסיכולוג מומחה’ ו’פסיכולוג קליני’?
פסיכולוג הוא מי שהשלים תואר שני או שלישי באחד מענפי הפסיכולוגיה (קלינית, חינוכית, קוגנטיבית רפואית, שיקומית, ארגונית-תעסוקתית, חברתית והתפתחותית) ונרשם בפנקס הפסיכולוגים במשרד הבריאות.
פסיכולוג מומחה הוא מי שלאחר השלמת הלימודים האקדמיים והרישום בפנקס הפסיכולוגים עבר תקופת התמחות באחד מענפי הפסיכולוגיה (קלינית, התפתחותית, תעסוקתית, חינוכית, רפואית, שיקומית) במוסדות המוכרים לכך ע”י משרד הבריאות. ומשסיים את תקופת התמחותו, עבר בהצלחה מבחן רישוי מקצועי. פסיכולוג מומחה רשאי לעסוק אך ורק בתחום בו התמחה.
פסיכולוג קליני (לעיתים מופיע גם כ’פסיכולוג קליני מומחה’) הוא מי שלימודיו האקדמיים התמקדו ברכישת ידע נרחב ומעמיק בכל הקשור בסוגיות של בריאות הנפש (בריאות, חולי, משברים, חוסן נפשי, טיפול נפשי/פסיכותרפיה, אבחון וכד’) והתמחותו התמקדה בהעמקת הידע ורכישת הניסיון כמטפל ומאבחן. התמחותו מורכבת משני חלקים: מרפאתי (עבודה אנשים העוברים משברי חיים, קשיי הסתגלות, וקשיי תפקוד, אנשים המבקשים להרחיב ולפתח את עולמם הפנימי ומשברים נפשיים) ואישפוזית (עבודה עם הסובלים ממחלות והפרעות נפשיות ומשברים נפשיים מאסיביים ), כך שבמהלכה הוא עובד עם מגוון רחב של מטופלים ומצבים נפשיים הדורשים התערבות פסיכולוגית.
מורה נבוכים 2 – מה בין פסיכולוג קליני לפסיכיאטר ?
פסיכיאטר הוא מי שהשלים לימודי רפואה כללית והתמחה בתחום בריאות הנפש. לרב, עוסק באבחון הפרעות או מחלות נפשיות, ובטיפול התרופתי בהם.
פסיכולוג קליני הוא מי השלים לימודי פסיכולוגיה ועוסק באבחון מצבו הנפשי של הפונה ובטיפול בו באמצעים פסיכולוגיים – טיפול באמצעות שיחה ולא באמצעות תרופות.
מה הן שיטות הטיפול שפסיכולוג קליני מטפל באמצעותן?
כיום ישנם סוגי טיפול שונים ומגוונים המותאמים לשונות הפונים לטיפול ולקשיים שהביאו אותם לחפש טיפול. ישנם טיפולים המתמקדים בסימפטומים (כסימפטומים של חרדה, דכאון וכיוב’) איתם מגיע הפונה, והעבודה בחדר הטיפול היא עבודה מאד ישירה על הסימפטום בדרך להשגת השיפור בו. המטפל אז מאד אקטיבי והמטופל מתבקש לבצע משימות בין פגישת טיפול אחת לשניה. וישנם טיפולים המתמקדים יותר בחווית החיים הכוללת של הפונה – מצוקותיו הנפשיות, הגורמים המעכבים אותו בחייו, מקורות הכוח שלו, הקונפליקטים המעסיקים אותו וכד’. טיפול שכזה לרוב אינו קצר ובמהלכו מתאפשרת הכרות מעמיקה של המטופל – ילדותו, יחסיו הזוגיים, המקצועיים, החברתיים, המשפחתיים וכו.
באיזה תצורות מטפל פסיכולוג קליני?
פסיכולוג קליני יכול לטפל במגוון תצורות: טיפול פרטני לילדים ונוער, טיפול פרטני למבוגרים, טיפול זוגי, טיפול משפחתי, טיפול דיאדי (טיפול בקשר בין הורה לילדו, כששניהם נוכחים בחדר הטיפול), וטיפול קבוצתי.
מה עליי לברר כשאני פונה לטיפול אצל פסיכולוג קליני?
כבר במהלך הפנייה הטלפונית, אחרי פירוט קצר של הסיבה בגללה פונים לטיפול, כדאי לברר מס’ דברים:
עד כמה הגישה הטיפולית בה התמקצע המטפל, מתאימה לציפיותיי מטיפול (האם אני רוצה שיעבדו איתי בצורה ממוקדת בסימפטומים מהם אני סובל, יטילו עליי משימות ויעקבו יחד איתי אחר השיפור שימדד תדיר בעזרת שאלונים וכד’ או לחילופין אני רוצה שיאפשרו לי להיפתח אט-אט, להכיר ולהבין את עצמי יותר ויותר, תוך כך לזהות מה הם גורמי הסבל בחיי, ולהביא לשינוי בחווייה הכללית של חיי).
האם המטפל מתאים לי מבחינת סוג האוכלוסייה שהוא מטפל בה בעיקר? האם הוא מטפל בעיקר בילדים, בנוער, במבוגרים צעירים, במבוגרים, בגיל השלישי וכד’
האם המטפל בעל ניסיון והתמקצעות בבעיה/קושי איתה אני מגיע? דיכאון, הפרעות חרדה, הפרעות אכילה, ADHD, וויסות כעסים, משבריי חיים, בעיות בזוגיות וכד’.
למה מתכוונים כשמדברים על ‘כימיה’ עם המטפל, והאם באמת חשוב שתהיה כזו?
‘כימיה’ עם מטפל היא ההרגשה של המטופל שהמטפל שפגש ‘הוא מישהו שאני מרגיש בנוח לתת לו לעזור לי’. כיוון שטיפול פסיכולוגי מבוסס על קשר בין אנשים, גם בו ל’כימיה’ שכן או לא מורגשת בין המטפל למטופל יש חשיבות להצלחת הטיפול. קשה עד בלתי אפשרי להיעזר במישהו שאדם מרגיש שאין לו ‘כימיה’ איתו. בדר”כ מטופל יכול לחוש אם יש או אין ‘כימיה’ כבר בשניים-שלושה מפגשים הראשונים.
פסיכולוג או פסיכולוגית? האם זה חשוב?
יש האומרים שלאישה כדאי לפנות למטפלת כי רק היא תבין אותה לעומק ושלגבר כדאי לפנות למטפל, על בסיס אותו הגיון. למעשה ברוב המקרים התשובה לשאלה פסיכולוג או פסיכולוגית קשורה יותר לעניין ה’כימיה’ – במי ארגיש נוח יותר להיעזר – בגבר או באישה. כשכמובן לא לכל אדם תהיה העדפה ברורה בנוגע לכך, לא מעט אנשים מרגישים שזה לא ממש משנה להם.
האם הפסיכולוג שעזר לחבר שלי בהכרח יוכל לעזור גם לי?
כשלוקחים בחשבון את כל ההיבטים שפורטו (שיטת הטיפול של הפסיכולוג, האוכלוסיה שהוא מרבה לעבוד איתה, סוג הקשיים הפסיכולוגיים שהתמקצע בהם, הכימיה שנוצרה או לא נוצרה איתו וכו’) ברור כי התשובה לשאלה זו היא: לא בהכרח. אותו פסיכולוג עשוי להיות לעזר רב למטופל אחד אך לא לאחר. כך שלמרות שכשמחפשים פסיכולוג חשוב גם לקבל המלצות ממי שניתן, חשוב באותה מידה לזכור שאנשים שונים נעזרים בדרכים שונות ומה שהתאים לא’ לא בהכרח יתאים לב’.
אני שוקל לפנות לטיפול פסיכולוגי, מה זה אומר עליי?
אנשים פונים לטיפול פסיכולוגי מסיבות שונות: תחושת מצוקה כללית, תחושה של פרשת דרכים שמצריכה בחירה משמעותית, סימפטום שמפריע (אכילה כפייתית, מצב רוח ירוד, התפרצויות כעס וכד’), דפוסי התנהגות מפריעים, וכד’. תהיה הסיבה אשר תהיה, בהחלטה על פנייה לטיפול הדבר החשוב ביותר העומד בבסיסה היא החלטתו של אדם לקחת אחריות על חייו ולפעול ע”מ להביא לשינוי באיכות חייו, ולעיתים, כתוצאה מכך, גם בחייהם של הקרובים לו.
מה בנוגע לאבחון פסיכולוגי?
בנוסף לטיפול נפשי, פסיכולוג קליני התמחה גם באבחון. באבחון נעשה ניסיון לאתר ולזהות את כוחותיו של הפונה – מה הם הגורמים באישיותו שתורמים להשגת מטרותיו (בין אם של החומר ובין אם של הרוח), ולעומת הכוחות, מה הן נקודות החולשה שלו – אותו גורמים המפריעים לו בהתנהלות היומיומית בחייו. לצורך האבחון, הפסיכולוג הקליני עושה שימוש בתצפית, ריאיון, העברת מבחנים שונים (מבחני אינטליגנציה ומבחני אישיות), ולעיתים גם בשאלונים פסיכולוגיים. בסופו של תהליך הפסיכולוג הקליני, על סמך התמונה המתקבלת מנתוני האבחון, מגבש המלצות בנוגע להתערבויות שכדאי שינקטו ע”מ להביא לשיפור הרצוי.